כנס חזון משותף

צוות רוטשילד-69 מתכבד להזמינכם לכנס התחלה  ب داية. בשפה הערבית התחלה נהגית בידאיה, משורש "בדא". הגיית האליף (אלף) כתנועה לשונית, מסגלת לשורש משמעות שונה, של נראות, של הופעה לרגע. בעברית המילה בידאיה נשמעת כמו בדיה; המצאה וסיפור מדומיין. בכנס זה, אשר פותח את עונת הפעילות השנייה של רוטשילד 69 ברוטשילד 12, נרצה לחשוב על התחלתה של המדינה הפלסטינית, ועל חזון משותף למרחב המקומי. נבחן את הממשות והדימיון המעורבים בחזון זה, תוך שימוש בפרקטיקות של דמיון פוליטי, של שפה משותפת ומתווכת, ושל גמגום משותף בה.

רוב יום העיון יתנהל בשפה הערבית עם תרגום עוקב לשפה העברית.
יום העיון ייערך ביום ה', 10.11 , בין השעות 10:00 – 16:00, ברוטשילד 12, תל אביב.
בתוכנית:
10:30-10:50 – קטע פתיחה:  Spokesmen –יונתן קונדה, נטע וינר ואנה כהן- ינאי.
יונתן קונדה, נטע וינר ואנה כהן- ינאי יחקרו, יתעמתו ויפרקו את הנגישות, ההתבצרות, וחוסר החדירות של המילה המדוברת והמתורגמת במופע מילים ווידאו שהוכן במיוחד לכנס. המופע ילווה בקטע ווידאו של אמנית הווידוא אנה כהן-ינאי.
ספוקן וורד היא צורת התבטאות שבין שירה לראפ, משוחררת מכבלים והגדרות, ומחוייבות רק למקצב הפנימי של היוצר.
יונתן קונדה ונטע וינר – שחקנים, מוסיקאים ומשוררים. חברים בהרכב ההיפ-הופ היפואי "סיסטם עאלי" וממקימי "בית סיסטם עאלי", שם השניים עובדים כמדריכי נוער. חברים בקולקטיב האמנות הבינתחומית "זמר-פלוגות".
אנה כהן- ינאי – צלמת, אמנית וידאו ומשוררת. מרכזת ומנחה קבוצות נשים בפרוייקט צילום קהילתי ביפו ובת-ים. חברה בקולקטיב האמנות הבינתחומית "זמר- פלוגות".

10:50-12:00 – מערכה ראשונה: המרחב הלשוני כמרחב תודעתי
ערבית ועברית – שיכול פשוט של שתי אותיות מבדיל בין השתיים. מהי העברית עבור הערבים ומהי הערבית עבור היהודים? כיצד ניתן לדבר על שיתוף ושוויון אם במרחב השמיעה שתי השפות נשארות מלוות באסוציאציות שליליות ובסטיגמות תרבותיות? הדיון יעסוק באטימולוגיה של המילים התחלה בעברית ו بداية (בידאיה) בערבית, חקירת המשמעויות השונות של השתיים והשימוש הדומה הנעשה בהן בסלנג בשתי השפות. כמו כן המושב יעסוק בשאלת התרגום ושאלת התאמתן של מילים שונות משתי השפות תחת כפיפות להגמוניה שלטת .

מנחה: אייל שגיא ביזאוי- חוקר תרבות וקולנוע מצרי. מלמד קולנוע מצרי במכללת ספיר, ועובד כעורך תוכן
ותחקירן בתחום הדוקומנטרי. בימים אלה מביים את סרטו הדוקומנטרי הראשון על הסרט הערבי
של יום שישי, בשם "סרט ערבית".
דוברים:
ד"ר מחמוד כיאל – מרצה בכיר בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב ובחוג ללמידה, הוראה והדרכה באוניברסיטת חיפה. חבר באקדמיה ללשון ערבית. שימש כעורך לשוני לתרגומים רבים מעברית לערבית.
רג'י בטחיש –  סופר ומבקר קולנוע. בעל תעודת תסריטאי מבית הספר לתסריטאות –עידית שחורי בת"א. ממנהיגי הספרות הפלשתינאית הצעירה.
ד"ר יונתן מנדל – עובד במכון  ון ליר בירושלים כרכז פרויקטים בתחום הים התיכון. מחקר הדוקטורט שלו באוניברסיטת קיימברידג' עסק בפוליטיקה של לימודי הערבית בבתי ספר יהודיים בפלסטין/ישראל בין השנים 1935-1985.
אסמא אגבארייה זחאלקה – חברה בהנהגה של "מפלגת הפועלים – דעם" וארגון העובדים מען, עורכת האתר "אלסבאר" בערבית – הגרסה המקבילה של מגזין "אתגר", בעלת תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב בספרות ערבית ובחינוך.

12:00-12:30 – הפסקה.

12:30-13:45 – מערכה שניה: הדימיון הפוליטי

מושב זה יציג ויגלם אפשרויות אקטיביות וקונקרטיות לשינוי ממשי, על ידי העלאתן של בדיות שונות, לעת עתה, אל פני שטח. הראציונל העומד מאחורי פעולות אלו טמון בהנחה כי ישנו קשר ישיר בין האובייקט הויזואלי הנתפס על ידנו, לבין האפשרות למימושו במציאות היומיומית. הדימיון יהפוך במושב זה למשאב חיוני לביסוסה של מציאות אחרת, לבניית תשתית רעיונית בה יהפכו המציגים לשחקנים, אקטיביסטים ומספרי סיפורים. האם יום העיון יכול להוות נקודת התחלה בפני עצמו? האם ניתן לייצר באופן חד פעמי תנאים תחתם יכולות לצמוח אופציות לחשיבה, שלא היו קיימות קודם לכן, אך שימשיכו להתקיים לאחר מכן?

מנחה: נועם סגל – אוצרת ומנהלת חלל האמנות רוטשילד 69 ברוטשילד 12, דוקטורנטית בחוג לפרשנות ותרבות באוני' בר אילן. מחקרה עוסק בתפיסות קהילה ועמדות חברתיות העולות מעבודות מיצב.

במערכה זו יוצגו שלוש היסטוריות אלטרנטיביות, ולאחריהן יתנהל דיון בין המציגים:

היסטוריה פוטנציאלית – מסמכים מצולמים, פלסטין המנדטורית
את המושג "היסטוריה פוטנציאלית" תציג אריאלה אזולאי באמצעות עיון בכמה תצלומים מפלסטין המנדטורית. היסטוריה פוטנציאלית היא מאמץ לפתוח מחדש את העבר, לא רק על מנת לגלות בו את מה שלא הכרנו, אלא על מנת לספר אותו מחדש, באמצעות שפה אזרחית, כך שניתן יהיה לדמיין מתוכו עתיד אחר.

אריאלה אזולאי עומדת בראש קבוצת המחקר פוטו-לקסיק, מרכז מינרבה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב. היא מרצה לתרבות חזותית ולפילוסופיה פוליטית, אוצרת, ובמאית סרטי תעודה.

ארצות הברית של ישראל ופלשתין – דימיונות ריאליים ואוטופיות ארכיאולוגיות
מעבר להיגיון ההפרדה של "כאן" ו"שם", הגיאוגרפיה נמתחת, וכך למשל אוגנדה וישראל מתחברות מתוך הסיפור של הציונות, אבל גם מתוך האמת הפשוטה שהחול בחוף הים כאן הוא חלק מאפריקה. סרטו של ברבט שרודר "אידי אמין דאדא – דיוקן עצמי" (1975), לו חיבר השליט האוגנדי את פס הקול, מפנה מבט אוגנדי על ישראל – על רקע תרגיל אימון בו צבא אוגנדה מדמה את כיבוש הגולן מידי ישראל. הסרט פותח פתח להיפוך של הזהויות הנובעות מהיגיון ההפרדה, ואף לביטול מוחלט של שתי האופציות הבינאריות.

יהושע סימון הוא אוצר וכותב. עורך-שותף של "מעין – כתב עת לשירה, ספרות ורעיונות" ושל "החדש והרע – עיתון אמנות" ועורך "מערבון – מגזין חדש לקולנוע". עמית מחקר במרכז ורה ליסט של הניו סקול, ניו יורק.

יאפא- חזון אורבני על החוף המזרחי לים התיכון
מה יקרה למרחב האורבני התל אביבי יאפואי אחרי החיבור למרחב המזרח התיכוני הרציף? כמה ימי שייט יהיה צריך על מנת להגיע לחופשה בתוניס? וכיצד עדיף להגיע לביירות, באוטו או פשוט ברכבת? מה יקרה לסצינת המוזיקה המשותפת? קו הרכבת קהיר ביירות כקו תרבותי, יזמין לנסיעה בזמן-מרחב על חופו המזרחי של הים התיכון בין עבר, הווה ועתיד מדומיין שתגלה את האוצרות האורבניים החבויים של האזור.

מוחמד ג'אבלי הוא כותב מתחיל, מפיק אירועי תרבות ומרחב, פעיל פוליטי וחברתי ביפו בפרט ובפזורה הפלסטינית בכלל.

13:45-14:15 – הפסקה.

14:15-14:40 – היסטוריה חלופית ועתיד מדומיין – שני סרטים וארבעה יוצרים.

הקרנת עבודות הוידאו:

האמת, 2003, 15 ד'. סכנדר קובטי ורביע בוכארי.
זוג האמנים הופכים למדריכי תיירים בעירם יפו. השניים מציעים נרטיבים בדויים לחלוטין המסבירים את ההיסטוריה של אתרים שונים בעיר, רובם רחוקים מלהיות אטרקציות תיירותיות. כך נרקם עבר חלופי המבקש לתת צידוק להווה הבעייתי.
סכנדר קובטי – תסריטאי ובמאי קולנוע. יצר יחד עם ירון שני את הסרט "עג'מי" (2009) שהיה מועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר.
רביע בוכרי – יוצר ומוזיקאי, הלחין את המוזיקה לסרט "עג'מי" שעליה זכה בפרס אופיר.

מדינת ערב היהודית, 2007, 4 ד'. איתמר רוז ויוסי עטיה.
בשנת 2020 לערך יהיה רוב ערבי בשטח מדינת ישראל השלמה. אחת התחזיות היא שתקום מדינה דו-לאומית בשטח של ארץ ישראל. איתמר רוז ויוסי עטיה יצאו לטייבה ולטירה כדי להתחיל בהכנות לקראת המדינה החדשה, בניהן עיצוב דגל חדש, בחירת אוייב משותף ומיעוט מקופח.
יוסי עטיה – בעל תואר ראשון בספרות מאוניברסיטת תל אביב. הוא מלמד קולנוע בתיכון עירוני א' לאמנויות בתל אביב.
איתמר רוז – בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית. הקים את תנועת המחאה "הקו הירוק – הסטודנטים שמים גבול".
יחד, הצמד המכונה "בוראט הישראלי" יוצר סרטים סאטיריים קצרים על המציאות הסוריאליסטית בה אנו חיים.

14:40-16:00 – מערכה שלישית: מרחב אמנותי משותף

האם ניתן ליצור מרחב אמנותי שיתופי לאמנות ישראלית ואמנות פלשתינאית? בכוחה של האמנות להציע אפשרויות למציאות אחרת, פוליטית, תרבותית או כלכלית. בכוחן של יצירות אמנות לייצר זירה של שינוי, זירה המעוררת את הצופה לאפשרויות מחשבה אחרות, אפשרויות מחשבה שיובילו בתורן לעשייה. בשדה הזה האמן הופך לשחקן, שחקן המבצע פעולה. הפעולה הזו יכולה לייצר עבר אחר על מנת לעצב עתיד אחר.

מנחה: רונית ידעיה – סופרת, ראש מחלקת כתיבה בבית הספר מנשר, הקימה גם את מחלקת האמנות. בעבר הייתה ראש מחלקת האמנות באורנים.

דוברים:
רפעת חטאב – בוגר המדרשה לאמנות בבית ברל. אמן מיצג וידאו וצילום. פעיל חברתית בתנועות פוליטיות ומגדריות, וחבר בקבוצת האמנים המנהלת את גלריה אלפרד.
רביע בוכרי – יוצר ומוזיקאי, הלחין את המוזיקה לסרט "עג'מי" שעליה זכה בפרס אופיר.
מנאר זועבי – אמנית מיצב, מיצג ווידאו. בעלת תואר ראשון בחינוך גופני מוינגייט ואמנות מאוניברסיטת חיפה. ממייסדי בית הספר האלטרנטיבי "מסר" (תהליך) בנצרת.
רולא חורי – אוצרת, עבודתה נעה בטווח שבין אמנויות הבמה להוראה וחינוך, היא בעלת תואר שני בתולדות האמנות מאוניברסיטת חיפה ועובדת עם מספר ארגונים בינ"ל בנושא חיזוק התרבות והאמנויות
בסקטור הערבי.

בסיום הכנס יוכלו המעונינים להחתים את דרכונם בחותמת של מדינת פלשתין, עבודתו של האמן הפלשתיני חאלד ג'ארר. במסגרת הפרויקט Live and Work in Palestine, ג'ארר מציע להחתים את דרכונם של העוברים ושבים בחותמת זו. הפרויקט יוצג במסגרת הביאנלה השביעית בברלין.
על המעונינים להביא את דרכונם האישי.

הכניסה ללא תשלום.
נא להזמין מקומות ב: [email protected]
נשמח לראותכם,
אוצרת ומנהלת – נועם סגל
צוות חשיבה ופיתוח: קרן גולדברג, אייל שגיא ביזאווי, דפנה ברקת ומוחמד ג'באלי