במרכז למנהיגות נוער ביפו נפתחת גלריה לאמנות עכשווית של בני נוער באוצרותה של הדס קידר ובתמיכת עיריית תל אביב-יפו.
הגלריה מתמקדת בהצגת אמנות בידי יוצרים עד גיל עשרים, לצד יוצרים צעירים וותיקים העוסקים בנושאים הנוגעים לעולמם של הנוער בעיר. התערוכות המתחלפות יהוו תמונת מצב עדכנית של עשייה צעירה במדיומים מגוונים: ציור, פיסול, הדפס, רישום, צילום ואופנה. עבודות המדיה- וידאו, נט ארט וסאונד יוצגו בחלל אקוסטי נפרד YouthTube הממוקם בתוך הגלריה. לצד תוכנית התערוכות, הגלריה תפעיל סדנאות והדרכות בנושאים בהם עוסקות התערוכות השונות.
בתערוכה “זיגזוגים” שתיפתח במקום ב-3.11, יוצגו פירותיהם של שיתופי פעולה בין יוצרות/ים מקצועיים בתחומי אופנה, אוכל, פוסט-אפ, צילום, וידאו קליפ, פיסול, ואיור לבין נערות/ים, מהסביבה ומתל אביב יפו רבתי, חלקם אף פעילים במרכז למנהיגות נוער ובמועדון מנ”ש (מרכז נוער שכונתי) הממוקם גם הוא במרכז בלב יפו.
בין המשתתפים/ות: עדי הררי ומיה אטינגר בדיוקנאות מצולמים של קבוצת כדורגל מקומית, מירב וייס, הלני בזנוך, בוסה טקלה, בזואייהו בלאיי, זהבה מרו, אמיה אנדלאו ובירקה דגווה בתכנון וייצור שמלה המשלבת מסורת עם אופנה עכשווית, ראפת חטאב וג’ורג’ נאסר במיצג*, נסרין נג’אר והPeacePlayer- בעבודת אמנות משותפת לה ולשחקני קבוצת כדורסל נוער, אלהם רוקני בבימויו של וידאו קליפ יחד עם בנימין דינקו, טסו, יהודה דרסו, בוסה טקלה, בזואייהו בלאיי, זהבה מרו, אמיה אנדלאו ובירקה דגווה, איתמר שמשוני ואופיר טננבאום ב”פיסול בהתכתבות” ואייל שני וקייד חסנין בהכנת מנת פתיחה*.
* בלעדי לטקס הפתיחה


השבוע עמד בסימן מלחמות עצמאות: בישראל איים שר התרבות לשלול את אזרחותם של יוצרי סרט ביקורתי; ראש מכון סמיתסוניאן בארה"ב הודיע על פרישה בעקבות לחץ פוליטי מתמשך; בריטניה שוקלת לגבות דמי כניסה מתיירים במוזיאונים הלאומיים; ובהודו שללו זכויות יוצרים מעבודה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית. 

הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.
איפה ביפו?????
אורה ראובן
| |רעיון שהוא מחוייב המציאות. טוב שס”וס יוצא לפועל
תמר תדמור
| |