שיעור מורשת

במועצת המוזיאונים מתלבטים האם התנהלות מוזיאון ת"א מספקת עילא לדיון בעתידו. לנוחות חברי וחברות המועצה, מצורפת רשימה חלקית של מחדלים הראויים לכל הפחות לעיון.

1: ביום רביעי שעבר התכנסה מועצת המוזיאונים לישיבה בהשתתפות שרת התרבות הממונה על המועצה לימור לבנת. מה שקרה באותו יום מזכיר דיווחי טורים פוליטיים במוספי סוף השבוע, שבהם מספרים הכתבים על הברדק והרשלנות המאפיינים את התנהלות לשכת ראש הממשלה. ישיבת מועצת המוזיאונים נקבעה לשעה שתיים בצהריים, אולם כבר ב-12 נשלחה לכתבי התרבות הודעה מסכמת מטעם דוברה של לבנת המדווחת בלשון הווה על פיזור המועצה על פי הנחיות הלשכה המשפטית של משרד התרבות והספורט, שמצאה כי תוקף המינויים של חברי המועצה יפוג החודש, שלוש שנים לאחר שמונו לתפקידם.

לא רק תזמון ההודעה עורר הרמת גבה. כפי שכבר נכתב כאן, ריענון תקופתי בהרכב חברי וחברות המועצה הוא צורך חשוב, אולם סיום תפקידם של כל חברי וחברות המועצה בבת אחת הוא צעד חריג וסמיכות הזמנים בין פיזור המועצה להרחבת חוק המוזיאונים כך שיחול גם על מוזיאונים בשטחי יו"ש, עוררה חשד כי הנימוק המשפטי משמש את השרה כמנוף להכשרת מועצה חדשה שתתאים לתפיסת עולמה הפוליטית.

בין אם מדובר על חשד מבוסס ובין אם לא, בפגישה עצמה גילתה לבנת שמנסחי חוות הדעת המשפטית בנוגע לתוקף המינויים כנראה לא קראו את החוק עד הסוף. ראשית אין מניעה להאריך את כהונת חברי המועצה בקדנציה נוספת, ושנית – עבודת המועצה מעוגנת בחוק בדיוק על מנת להגן עליה מפני מחטפים כמו זה שביקשה לבנת לבצע, ולכן נקבע שכל הרכב מועצה חדש יכלול לפחות שליש מחברי הרכב המועצה הקודם. הודעת דובר השרה שנשלחה מאוחר יותר באותו יום כבר הייתה מאופקת ומהוססת הרבה יותר. בניגוד להודעת הפסקת עבודת המועצה מהצהריים, בהודעה שנשלחה בערב דווח כי לבנת ביקשה מהלשכה המשפטית אישור "להאריך באופן זמני" את המשך כהונתה של המועצה הנוכחית בעוד מספר חודשים, כי המועצה הנוכחית תמשיך בתפקידה לפחות עוד כמה ישיבות, וכן כי לפחות שליש מחברי המועצה הנוכחית ימשיכו לכהן גם במועצה החדשה שתורכב בעתיד, כמתחייב בחוק.

פעילי ופעילות מחאת האמנים בכניסה לבניין בו התקיימה ישיבת מועצת המוזיאונים בת"א. צילום: מרד מרודי

2: קבוצת פעילים ופעילות במאבק נגד הנהלת מוזיאון ת"א הגיעו לישיבת מועצת המוזיאונים המדוברת בדרישה לדון בהתנהלות המוזיאון (הנה סרטון מהאירוע שצילמה אילה נצר). מועצת המוזיאונים נמנעת בד"כ מהתערבות בעבודת המוזיאונים שעליהם היא מופקדת, ובצדק. המועצה היא גוף הפועל בחסות השר/ה הממונה. הענקת סמכות להתערבות המועצה בשיקוליהם המקצועיים של המוזיאונים, עשויה להוביל לפיקוח פוליטי העומד בסתירה לעקרונות כחופש הביטוי, הפרדת רשויות וכיו"ב. על כן, המועצה רשאית להתערב בעבודת המוזיאונים רק כאשר עולה חשד לבעיות תפקוד הנובעות מהיבטים מנהליים וכספיים. היתרון שבמצב ברור: שמירה על עקרונות היסוד הדמוקרטיים. החיסרון ברור גם הוא: מוזיאון יכול להציג תערוכות גרועות אחת אחרי השניה, אך כנראה שכל עוד הוא שומר על כללי המנהל התקין הוא ימשיך לקבל תמיכה ממשרד התרבות.

מכל מקום, שאלת סמכות הועדה להתערב בשיקולים מקצועיים אינה רלוונטית לעניין מוזיאון ת"א שבו, כך נטען הן ע"י פעילי ופעילות המאבק, הן ע"י עיתונאים שונים לאורך השנים והן ע"י מבקרת עיריית ת"א, מתקיימת פגיעה מתמשכת לא רק באיכות התערוכות אלא גם בכללי המנהל התקין, החל במינויים, עבור דרך ועדת התערוכות ואופי העבודה המוזיאלית וכלה במעורבות הגוברת של בעלי אינטרסים פרטיים בשיקוליו המקצועיים של המוסד. לנוכח זאת, הודעת דובר שרת התרבות כי התערבות בנעשה במוזיאון ת"א הינה "מחוץ לתחום סמכותה של מועצת המוזיאונים לאור העובדה שניתן לראות בכך התערבות בניהול גוף פרטי האסורה על פי חוק", היא הודעה תמוהה משתי סיבות. ראשונה היא טעות הניסוח הפרוידיאנית שבעטיה הפך מוזיאון ת"א ממוזיאון עירוני ל"גוף פרטי", והשניה היא שלא רק שמועצת המוזיאונים רשאית לדון במוזיאון שלגביו עולים חשדות הנוגעים למנהל לא תקין – יתכן שהיא אף מחוייבת לעשות כן. לאחר דין ודברים עם המוחים גם מנהלת המחלקה למוזיאונים במשרד התרבות עידית עמיחי הודתה בדבר.

מימין לשמאל: יו"ר איגוד האמנים הפלסטיים איתן שוקר, עידית עמיחי וחבר מועצת המוזיאונים ד"ר דן רונן. צילום: מרב מרודי

3: בתחילת השיחה עם המוחים והמוחות שאלה עמיחי מדוע לא פנו אליה עד כה. זו היתממות. חברי מועצת המוזיאונים אמורים לדעת בעצמם מה מתרחש בתחום אחריותם, ואם הם אינם יודעים, כל שעליהם לעשות הוא לעיין בדו"ח מבקרת העירייה שהוגש בשנה שעברה, או אפילו סתם לקרוא עיתונים שבהם מפורסמים מחדליו השונים של המוזיאון במשך שנים. במידה וחברי וחברות המועצה טרם עשו זאת, מצורפת בזאת לנוחותם רשימת תערוכות שהשיקולים שהובילו להצגתן במוזיאון ת"א ראויים לכל הפחות לעיון.

אוצרי תערוכות במוזיאון תל אביב לאמנות החברים בחבר הנאמנים ו/או מועצת המנהלים של המוסד

תערוכה: קטה אפרים מרכוס
אוגוסט 1997
אוצרת: עדה טייבר
תפקיד ציבורי בזמן הצגת התערוכה: חברת מועצת המנהלים ועדת תערוכות ורכישות של מוזיאון תל אביב לאמנות
תפקיד ציבורי ב-2011: פרשה

תערוכה: יוסל ברגנר – רטרוספקטיבה
מרץ 2000
אוצרת: כרמלה רובין
תפקיד ציבורי: מנהלת מוזיאון בית ראובן, חברת מועצת המנהלים
תפקיד ציבורי ב-2011: חברת מועצת המנהלים ועדת תערוכות ורכישות של מוזיאון תל אביב לאמנות

תערוכה: ציונה תג'ר – רטרוספקטיבה
אוקטובר 2003
אוצרת: כרמלה רובין
תפקיד ציבורי: מנהלת מוזיאון בית ראובן, חברת מועצת המנהלים
תפקיד ציבורי ב-2011: חברת מועצת המנהלים-ועדת תערוכות ורכישות של מוזיאון תל אביב לאמנות

תערוכה: מקום חלום: ראובן רובין והמפגש עם א"י בציוריו בשנות ה 20 וה 30
נובמבר 2006
אוצרת: כרמלה רובין
תפקיד ציבורי: מנהלת מוזיאון בית ראובן, חברת מועצת המנהלים
תפקיד ציבורי ב-2011: חברת מועצת המנהלים-ועדת תערוכות ורכישות של מוזיאון תל אביב לאמנות

תערוכה: טימותי גרינפלד סנדרס: תצלומי דיוקנאות
אפריל 2005
אוצר: ד"ר ארטורו שוורץ
תפקיד ציבורי: חבר מועצת המנהלים
תפקיד ציבורי ב-2011: יו"ר ועדת תערוכות ורכישות של מוזיאון תל אביב לאמנות

תערוכה: קבוצת +10 מיתוס ומציאות
מרץ 2008
אוצר: בנו כלב
תפקיד ציבורי: חבר בחבר הנאמנים
תפקיד ציבורי ב-2011: חבר בחבר הנאמנים

תערוכה: סאם הוואטוי: יופי הוא תעלומה
יוני 2011
אוצר: ד"ר ארטורו שוורץ
תפקיד ציבורי: חבר מועצת המנהלים
תפקיד ציבורי ב-2011: יו"ר ועדת תערוכות ורכישות של מוזיאון תל אביב לאמנות

תערוכות במוזיאון תל אביב לאמנות מאוספים של חברים בחבר הנאמנים ו/או במועצת המנהלים

תערוכה: 90 שנה של אמנות ישראלית: מבחר מאוסף יוסף חכמי הפניקס הישראלי
נובמבר 1998
אוצר: פרופ' מוטי עומר
תפקידו של חכמי בעת הצגת התערוכה: יו"ר ועדת תערוכות ורכישות של מוזיאון תל אביב לאמנות

תערוכה: חשיפה, אוסף דורון סבג, חברת ORS בע"מ
נובמבר 2000
אוצרת: איה לוריא
תפקידו של סבג בעת הצגת התערוכה: חבר מועצת המנהלים וחבר ועדת תערוכות ורכישות של מוזיאון תל אביב לאמנות

תערוכה: התרוקנות: עבודות מאוסף דורון סבג, חברת ORS בע"מ
מרץ 2008
אוצרות: נילי גורן ואיה לוריא
תפקידו של סבג בעת הצגת התערוכה: חבר מועצת המנהלים וחבר ועדת תערוכות ורכישות של מוזיאון תל אביב לאמנות

תערוכה: אוסף יהודה אסיא: מבחר
פברואר 2010
אוצרת: כרמלה רובין
תפקידו של אסיא בעת הצגת התערוכה: חבר מועצת המנהלים

תערוכות במוזיאון תל אביב לאמנות מאוספים של תורמים למוזיאון

תערוכה: מרלין מונרו: תצלומים מאוסף ליאון ומיכאלה קונסטנטינר, ניו יורק
מאי 2004
אוצרת: נילי גורן

תערוכה: אמנות ישראלית: מבחר מאוסף בנק דיסקונט
דצמבר 2003
אוצרת: אירית הדר
תפקיד בעת הצגת התערוכה: ליאון רקנאטי, חבר בחבר הנאמנים

תערוכה: דברים שבלב: מבחר מאוסף דוד עזריאלי
דצמבר 2009
אוצרת: זיוה קורט
תפקידו של עזריאלי בעת הצגת התערוכה: חבר בחבר הנאמנים

תערוכות במוזיאון תל אביב לאמנות שנעשו ב"מחווה" לחברים בחבר הנאמנים ו/או מועצת המנהלים*

תערוכה: יצחק פיטר ברנדס: ציורים, הדפסים, פיסול קרמי
נובמבר 1995
אוצרת: אירית הדר
מחווה ל: ד"ר רון פונדק, חבר מועצת המנהלים וחבר בועדת תערוכות ורכישות

תערוכה: לנה לב: דברים
אפריל 1997
אוצר: פרופ' מוטי עומר
מחווה ל: דב גוטסמן וארטורו שוורץ, חברים בחבר הנאמנים

תערוכה: פליציה בלומנטל: דיוקנאות
מאי 1999
מחווה ל: אנט סלין מיזנה, חברה במועצת המנהלים

תערוכה: שמעון מזרחי: השתקפות
יולי 2004
אוצר: פרופ' מוטי עומר
מחווה ל: אנט סלין מיזנה, חברה במועצת המנהלים

תערוכה: חמש אמניות: עולמות מופלאים
מרץ 2009
אוצרת: ורדה שטינלאוף
מחווה ל: בני שטיינמץ, חבר במועצת המנהלים ואביה של אחת האמניות המשתתפות (מירב שטיינמץ)

תערוכה: לנה לב: המטרו של מוסקבה
יולי 2010
אוצר: פרופ' מוטי עומר
מחווה ל: דב גוטסמן, חבר בחבר הנאמנים

תערוכה: פסלים על גלגלים
יוני 2010
אוצר: פרופ' מוטי עומר
מחווה ל: רני רהב, חבר בחבר הנאמנים

תצוגה מיוחדת: מרקוס מיזנה: מכתבי אהבה
מרץ 2010
אוצר: פרופ' מוטי עומר
מחווה ל: אנט סלין מיזנה, חברה במועצת המנהלים

* בתיאור "תערוכת מחווה" אין כוונה למחווה רשמית אלא לתערוכה שערכה התרבותי והמוזיאלי שנוי במחלוקת באופן שמעורר את ההשערה כי ללא מעורבותם של חברי ההנהלה היא כלל לא הייתה מוצגת במקום. כזו היא למשל תערוכתו של הצייר החובב מרקוס מיזנה, שספק אם הייתה מוצגת במוזיאון אלמלא היתה בתו אנט סלין מיזנה חברה במועצת המנהלים של המוסד. כזו היא גם התערוכה "פסלים על גלגלים" שיזם היחצ"ן רני רהב והוצגה במימון יבואנית הרכב "קמור". "פסלים על גלגלים" הוצגה כתערוכה עם חסות של גוף מפרסם, אולם כל מי שביקר בתערוכה יודע כי הייתה זו למעשה פרסומת בחסות של תערוכה.

4: הרשימה שהוצגה פה אינה כוללת את עשרות תערוכות הפרסים (שברוב המקרים גם בהן מעורבים חברי הנהלה) והוצגו במוזיאון בעשור האחרון. היא לא כוללת סתם תערוכות גרועות שהוצגו במקום פשוט משום שהגיעו יחד עם תקציב לקטלוג, וגם לא תערוכות שלצורך הצגתן נדרשו אמנים לגייס בעצמם, לא פעם תוך הפקדת חסכונות אישיים ובטחונות כלכליים עתידיים, מימון להפקת קטלוג שבלעדיו לא היו מקבלים אישור להציג במוזיאון. גם בלי התערוכות הללו, מן הרשימה מצטיירת התנהלות ציבורית ומקצועית מטרידה. גם אם כמה מן התערוכות – בעיקר אלו שמופיעות בחלקה הראשון של הרשימה – אינן פסולות כשלעצמן, וגם אם חברי הנהלת המוזיאון שנבחרו לאצור אותן הינם אנשי מקצוע ראויים, הצטברות המקרים מעידה על שיקולי עבודה המבוססים על התרפסות וחנופה לבעלי הון ומעמד וזילות מקצועית לטובת מדיניות של קח ותן.
זו היתה דרכו של מוטי עומר? בהחלט. מנהל חדש יתווה דרך חדשה? יתכן. אולם שיתוף הפעולה ההדוק בין השמות המופיעים ברשימה למנכ"ל הקודם, העובדה שרבים מהם עודם חברים בהנהלת המוזיאון וחלקם אף נמנים עם חברי ועדת איתור המנכ"ל החדש, וחשוב מכל – היעדר מערכת כללים שתגביל את מעורבותם של בעלי הון במדיניות המקצועית והציבורית של המוסד, מעוררת לכל הפחות את החשד שמורשת מוטי עומר עתידה להישמר.

8 תגובות על שיעור מורשת

    וכמובן התערוכות שחולדאי אירגן לחברתו הטובה אילנה גור (אני עצמי נכחתי בארוחה משותפת) ולצייר יהורם רוזוב שהיה מעצב ראשי של חיל האויר ובן בית אצל חולדאי ולצלם שבני משפחתו תורמים למוזאון ועוד ועוד ששמותיהם ידועים.
    רון חולדאי שנפנף את האמנים בטענה שטענותיהם מופרכות, הוא עצמו מושחת ביחסיו עם המוזאון. צר לי לספר לכם כמי שעובדת בסביבותו של חולדאי, שהוא האדם האחרון שיכול לעזור. שמעתי מחברי אנשי התרבות על יחסו לנושא. הוא איש צבא מהסוג הישן, ומה שקרוי במחוזותינו "דואג לחבריו", שזהו כיסוי להיותו מושחת. פשוט כך. בישיבה האחרונה עם אנשי תאטרון שהייתי נוכחת בה, סיפרו הנוכחים על פגישות שונות עם האיש, פשוט גס רוח בכל הקשור לתחומי התרבות והרוח.
    חוץ מלתלות שירים על ניילונים בשדרה הוא דירדר את יחס העירייה לתרבות גבוהה לשפל המדרגה. אני מתגעגעת לוורשובסקי שפעל כה רבות וברגישות לקידום אמנות ותרבות אמיתיים.

    כשרואים שחור על גבי מסך את רשימת התערוכות שדלה יונתן, את מי שאצר אותן, את מי שאישר אותן, זה יוצר מסמך
    חזק ומצמרר. נראה לי שצריך לשלוח את זה למועצת המוזיאונים ולשרת התרבות. המוזיאון מפליל את עצמו

    […] ואיש עסקים בשם דיוויד טפליצקי. הצגת אוספים פרטיים, ובמיוחד במוזיאון ת"א, מעידה בד"כ על אוצרות אקלקטית וחשד לניגוד עניינים, […]

    […] בנוסף לטיפול בבעיות שהוזכרו היא צריכה לבטל או לצמצם את תערוכות הפרס ותערוכות ה"חסות" שהשתלטו על אולמות המוזיאון בשנים האחרונות (מוטב […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *



המלצות מרחבי הרשת