שישה ימים ביוני – מסע לשחרור ירושלים


ביום ירושלים (1.6.2011), במלאת 44 שנים למלחמת ששת הימים, יצאו ניידת השידור של הרשות העצמית והאמן גיא ברילר, יחד עם עורכי "ערב רב" יונתן אמיר ורונן אידלמן, למסע לשחרור ירושלים. ‫

אסף עברון, ללא כותרת, 2011, הזרקת דיו, גדלים משתנים.

"שחרור ירושלים" הוא ביטוי שמוצג בישראל כרגע היסטורי המקושר לרוב עם כיבוש שטחיה המזרחיים של העיר במלחמת ששת הימים. בימינו, טוענים רבים, ירושלים היא עיר משוחררת.
כתושבי ירושלים בעבר או בהווה וכבוגרי מערכת החינוך הישראלית, מעולם לא הצלחנו ליישב את הסתירה בין העיר המשוחררת עליה למדנו בשיעורי היסטוריה ושאת שחרורה ציינו מדי שנה בחגיגות יום ירושלים, לבין תחושתנו כתושבים בעיר שחיי היומיום שלה מעוצבים ע"י סכסוכים, מתחים, פילוגים ואי-שוויון, הטובעת בשילוב בלתי אפשרי בין עוני ואפרוריות לבדלנות ומשיחיות ריקה. "שחרור ירושלים" נראה היה לנו כאידיאה של מעלה, ממש כמו אותה עיר מדומה שבה לכאורה התגוררנו.

הפער בין "שחרור ירושלים" לירושלים משוחררת הוא נקודת המוצא לפרויקט "שישה ימים ביוני – מסע לשחרור ירושלים". המסע, שיצא לדרך ביום ירושלים (1.6.2011), במלאת 44 שנים למלחמת ששת הימים, וישודר בשידור ישיר ורציף (24/7) ברשת דרך קרוון שהוסב לסטודיו נייד, מלווה בהוצאת מגזין מודפס, שיחולק חינם, הכולל מאמרים בעברית ובערבית ועבודות אמנות המבקשות לגלות מהו רעיון "שחרור ירושלים", לבדוק האם העיר משוחררת ואם לא, כיצד משחררים אותה, ומידי מי. בפרפראזה על דברי רבי נחמן ניתן לומר שלכל מקום שאליו נלך במשך המסע, נלך לשחרר את ירושלים. בה בעת נבקש שחרור בירושלים, שחרור לירושלים ואולי גם שחרור מירושלים (המאמרים יעלו גם לערב רב, בגרסת רשת).

המסע בן ששת הימים עובר בצירים ואתרים בעלי משמעות היסטורית, תרבותית ופוליטית. במסגרתו נפגוש היסטוריונים, פעילות פוליטיות, אנשי דת, גיאוגרפיות, אמנים, אדריכליות וכיו"ב, בניסיון להעלות רעיונות ומחשבות החורגות מצורות המחשבה המקובלות ביחס לעיר. פגישות אלה יערכו לצד פגישות אקראיות עם אנשים ונשים שגרים או מסתובבים ברחבי ירושלים. המאמרים, עבודות האמנות, המצלמות, מכשירי ההקלטה, שידור הוידאו הישיר לאינטרנט והקרוון הקטן והישן – מין טנק מצוות אלטרנטיבי המתפקד כניידת השידור של "הרשות העצמית", נוסע-מרחף ברחובות, בדרכים ובכיכרות ומשמש כאנטיתזה ניידת לעיר הבנויה – יאפשרו לנו לערוך את המסע לשחרור העיר באמצעות כלי שיתוף המבט והשיחה שמחליפים את כלי המלחמה.

***

אחד הדברים הראשונים שהבנו בזמן העבודה על הפרויקט ועובר כחוט השני ברבים מן המאמרים במגזין, הוא שבבחירה בין חלקי ושבור לשלם ומאוחד אנו בוחרים במרובה. מכאן שעבורנו "שחרור ירושלים" הוא בראש ובראשונה שחרור ממסגרות הדיון השגורות במחוזותינו, על הוראותיהן הפוליטיות (עיר כבושה או מחולקת), הלאומיות (עיר יהודית, פלסטינית או דו-לאומית), והתרבותיות (עיר חצויה או מאוחדת). לדידנו, מושגים אלה הופכים את העיר מהבטחה בלתי-נדלית להחמצה בלתי-נלאית.

יחד עם זאת חשוב להדגיש כי המאמרים, השירים ועבודות האמנות שמופיעות במגזין, וכן השיחות והפעולות שמבצעים המשתתפים בשטח, אינן מבקשות רק להצביע על הצורך בשחרור העיר, אלא גם להציע כיוונים אפשריים לשחרורה העתידי, בין אם מדובר על שחרור רוחני ודתי, שחרור פוליטי, לאומי, נפשי או מיני, שחרור קולינרי, חינוכי ופילוסופי, שחרור מגדרי ושחרור מרחבי. אין כאן תוכניות פוליטיות קונקרטיות מהסוג שניתן לקחת לשולחן המסע המתן בוושינגטון, קהיר או רמאללה, אלא הצעות המכירות בכך ששחרור הוא קודם כל מצב תודעתי. הדרך לכיכר תחריר עוברת דרך האמנות, השירה והכתיבה, והגיע הזמן שירושלים תצא מחשכת החורף ותצטרף לאביב העמים הפורח סביבה בימים אלה ממש.

***

כמו כל נקודת מבט, גם זו שלנו – שלושה גברים יהודים ממערב ירושלים – נותרת מוגבלת. במהלך העבודה אנו מנסים לאפשר קיום ונראות לקולות ומבטים רבים, אולם ברור שישנם קולות שהתפספסו לצד קולות שבחרנו שלא להציג. בשלב ההכנות למסע פגשנו יהודי מבוגר שהתלונן על כך שרק חובשי הכיפות הסרוגות חוגגים את יום שחרור ירושלים. כשציינו שיתכן שרבים לא חוגגים מפני שאינם מרגישים שירושלים משוחררת, ענה האיש שזה באמת נכון כי ירושלים לא משוחררת כל עוד הוואקף שולט בהר הבית. "זאת דרך אחת לראות את זה" ענה אחד מאיתנו , "אבל לדעתנו אדם לא יכול להיות חופשי כל עוד שכנו אינו חופשי".  "גם זו דרך להסתכל על זה", ענה האיש בחיוך.
רבים לאורך ההיסטוריה יצאו לשחרר את ירושלים. ברשימה חלקית ניתן למנות את הצלבנים, צלאח א-דין, הפלמ"ח, הליגיון הירדני והצנחנים. גם כיום נוכחות הטיותיו השונות של הביטוי "שחרור ירושלים" בקריאות קרב של פונדומנטליסטים דתיים ולאומניים, קריאות שמימושן חייב תמיד לבוא על חשבון אנשי הדת והלאום האחר. ההצטרפות למסורת מסעות שחרור מפוארת אך אלימה זו היא יומרנית ואבסורדית בעת ובעונה אחת, ונדמה שירושלים, על ההיסטוריה המיוחדת והמפוקפקת שהיא נושאת ככתר וכחטוטרת, דורשת תוכנית הזוייה שכזו.
"לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד-יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ, וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר". (ישעיה ס"ב 1)

רונן אידלמן, יונתן אמיר וגיא ברילר

המסע והמגזין מופקים בתמיכת "עונת התרבות בירושלים" ובמסגרת "מתחת להר – פסטיבל לאמנות ציבורית חדשה"
בשידורים, תצלומים ועבודות וידאו מהמסע ניתן לצפות כאן. מאמרים נוספים ניתן לקרוא גם כאן.
מנהל אמנותי עונת התרבות – איתי מאוטנר
מנהל אמנותי פסטיבל מתחת להר – עומר קריגר

7 תגובות על שישה ימים ביוני – מסע לשחרור ירושלים

    פרוייקט מרתק. מרחיב דעת ושואל את השאלות הנכונות.

    […] הנוגעת לאופייה של כל עיר. גליון חיפה מצטרף לגליון "6 ימים ביוני – מסע לשחרור ירושלים" (2011, בשיתוף האמן גיא ברילר ו"עונת התרבות […]

    […] בין העבודות שהוצגו בפסטיבל ומתועדות בספר: פרויקט ״6 ימים ביוני – מסע לשחרור ירושלים״, שנוצר בשיתוף פעולה בין מגזין ״ערב רב״ לאמן גיא […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.