מורי אגף הנוער במוזיאון ישראל מחדשים את המאבק נגד העסקתם בחוזים אישיים שנתיים, ללא קביעות, ללא תנאים סוציאליים וללא זכות לבחור ולהיבחר לוועד העובדים של המוסד. זאת בעקבות כשלון המגעים עם הנהלת המוזיאון בניסיון להגיע להסכם עבודה. מצ”ב מכתב שהפיצו נציגי המורים בימים האחרונים:
חברים יקרים, לפני כחודש הצלחנו באמצעותכם להביא לכך שמוזיאון ישראל דן עם נציגות המורים על תנאי העסקתם בתנאי שנפסיק את הקמפיין הציבורי. האמנו כי המסגרת של הדברות בין אגף הנוער ונציגות המורים תביא לשינוי המיוחל. אולם בפועל הסתבר בפגישה שהתקיימה ב-25.1.11 כי אין למוזיאון נכונות לשנות את מצבנו ואת תנאי העסקתנו. מסמך עמדה שהוצג בפנינו הבהיר כי המורים באגף הנוער ימשיכו להיות מועסקים בשיטה של חוזה אישי וכי לכל היותר יכולים המורים לצפות לשינויים קוסמטיים.
בתגובה לעמדה זו פנה מנכ”ל ארגון העובדים מען למנהל המוזיאון בנסיון לקיים הדברות בענין מורי אגף הנוער. אלא שגם פנייה זו נענתה בשלילה. במכתב תגובה שנשלח ב-16.2.11 קבע עורך דין מאיר אבירם כי “למוזיאון ישראל אין נכונות להידבר עמכם בעניין המדריכים באגף הנוער”.
לאור עמדה זו החליטו מורי אגף הנוער הפועלים במסגרת ארגון העובדים מען לפתוח בקמפיין ציבורי. המורים נחושים בדעתם שלא להסכים עוד לתנאי העסקה משפילים ופוגעניים. אנו פונים אל הציבור הרחב שתומך בתביעותינו אבל במיוחד מכוונים את הקמפיין לעשרות אלפי מורים ומדריכים שמועסקים במוסדות תרבות וחינוך בתנאים פוגעניים. אנו רואים את המאבק שלנו כחלוץ בדרך לשינוי מעמד העובד והמורה בישראל.
במסגרת המאבק הציבורי אנו יוזמים בין השאר עצומה חדשה הממוקדת במצב שנוצר אחרי כשלון המגעים.
אנא חתמו על העצומה והפיצו אותה (גם אם כבר חתמתם אנא חתמו מחדש, זו עצומה חדשה, העצומה הקודמת אינה קיימת יותר).
נוסח העצומה:
לכבוד מר ג’יימס סניידר מנכ”ל מוזיאון ישראל:
שלב את מורי אגף הנוער בהסכם הקיבוצי הכללי של המוזיאון.
כי תרבות אמיתית מתבטאת בהעסקה הוגנת של עובדים.
אנו מוחים על כך שמורי אגף הנוער, אמנים-מורים אשר בחלקם מועסקים על ידי המוזיאון מעל עשר שנים, מועסקים דרך חוזה אישי המחודש מדי שנה. צורת העסקה זו שוללת מהעובדים זכויות סוציאליות בסיסיות ולעתים גורמת להם לאבדן הכנסות.
אנו מאמינים כי תרבות אמיתית מתבטאת בהעסקה הוגנת של עובדים – העסקה המעוגנת בהסכמי עבודה קיבוציים והדדיים אשר מבטיחים את זכויותיהם של העובדים.
אנו החתומים מטה מאמינים כי מוזיאון ישראל כגוף ציבורי וכמוסד התרבות המוביל בארץ מחויב לא רק לתצוגתו החדשה והמפוארת אלא קודם כל להיותו דוגמה ומופת של יחסי עבודה הוגנים.
כפועל יוצא, אנו קוראים למוזיאון ישראל להיענות ליוזמתם של מורי אגף הנוער וארגון העובדים מען לשילובם של עובדי אגף הנוער במסגרת ההסכם הקיבוצי הכללי של המוזיאון.
להצטרפות לפעילות היכנסו לקבוצת מטה המאבק בפייסבוק
http://on.fb.me/teachersf
ליצירת קשר- 050-7596492
ארז וגנר רכז ארגון העובדים מען , סניף ירושלים

בתיה דונר, חוקרת תרבות חזותית, אוצרת ומרצה, מתה אתמול ממחלת הסרטן. דונר עיצבה את הדיון הישראלי ועסקה בזיקות בין אמנות, אדריכלות ועיצוב לאידיאולוגיות ולפרקטיקות יומיומיות. היא היתה מהראשונות שראו בעיצוב המקומי תחום עם משמעות היסטורית וחברתית, והיתה שותפה לתוכנית יונה פישר לאוצרות בבית לאמנות ישראלית. דונר בחרה לעבוד כאוצרת עצמאית – החלטה פורצת דרך בזמנה, שפתחה פתח לאוצרות אחרות בנות דורה. דונר, שהתבלטה בשדה האמנות אף שלא היה לה גב מוסדי, אצרה עשרות תערוכות במוזיאונים המרכזיים, מ"לחיות עם החלום" במוזיאון תל-אביב (1989) ועד "משכית – מארג מקומי" במוזיאון ארץ-ישראל (2003). על התערוכה 

השבוע נפתח בשדרות שבנגב המערבי מוזיאון ראשון מסוגו לפעוטות, "המוזיאון הראשון שלי", ומציע, לצד תערוכות, פעילות מגוונת לילדים. יזמית ואוצרת המוזיאון היא שלומית עצבה-ברנע. המוזיאון מיועד למשפחות, לגני ילדים, לקבוצות חינוכיות ולמבקרים בכלל.
התערוכה הראשונה במוזיאון, "קו. כתם. צורה", שאצרו שי עיד אלוני ועצבה-ברנע, מציגה שורה של אמנים. בין העבודות המוצגות: הר שניתן לטפס עליו, מערה שניתן לזחול לתוכה, ציור קיר מגנטי המשתנה ללא הרף, חללי אור צבעוניים, מיצבי סאונד אינטראקטיביים, פסלי טקסטיל רכים למשחק חופשי ועבודות מולטימדיה המגיבות לקול ולתנועה של הילדים. משתתפים: יערה אורן, אורי בצון, נועם בר, ניר ג'יקוב יונסי, דקלה לבסקי, שרון קן-דור, אליאן קצ'קה, איגור רבליס, עלמה שנאור ופרל שניידר. לצד היצירות מוצגות שאלות קצרות המעודדות דיאלוג בין ההורים לילדים. כמו כן פועלת סדנת יצירה.
המוזיאון פותח בשיתוף מרכז דואט להתפתחות הילד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בראשות פרופ' נעמה עצבה-פוריה, והוקם ביוזמת עיריית שדרות. "המוזיאון הראשון שלי", רח' שאר-יישוב 14, שדרות 

