פסטיבל ״מתחת להר״ לאמנות ציבורית חדשה בירושלים מוציא ספר באנגלית המציג מבחר פעולות אמנות במרחב ציבורי שהתקיימו באתרים שונים בירושלים ב-3 השנים הראשונות של פסטיבל. הספר נערך ע״י תאה טופאיץ’, במאית תיאטרון קרואטית המתמחה בחשיבה ביקורתית על מופע, מוסד ופוליטיקה, ומנהלו האמנותי של הפסטיבל עומר קריגר.
היוזמה להוצאת הספר היא של הסטודיו לעיצוב גרפי והוצאת הספרים העצמאית פאבליק סקול – אסף כהן וג’ואנה אסרף, שעיצבו את הספר שיוצג לראשונה ביריד ספרי האמנות של לוס אנג’לס, שיפתח ב-30 בינואר.
מתחת להר הוא פסטיבל לאמנות ציבורית חדשה שיפתח בחודש יולי בפעם הרביעית, במסגרת עונת התרבות בירושלים. הפסטיבל יוזם ומארח עבודות אמנות “העשויות מבני אדם”, בתחומי הפרפורמנס, תיאטרון ומחול, וידאו, ציור, מוסיקה, פיסול ושיח, המתקיימות במרחב הציבורי של ירושלים, המרכז הפוליטי והדתי של ישראל. בין העבודות שהוצגו בפסטיבל ומתועדות בספר: פרויקט ״6 ימים ביוני – מסע לשחרור ירושלים״, שנוצר בשיתוף פעולה בין מגזין ״ערב רב״ לאמן גיא ברילר.
השנה יתמקם הפסטיבל באתרים ממלכתיים ופוליטיים בירושלים, בשאיפה לעצב מחדש את החברה הישראלית ורצון להציג את “הפרפורמנס של המדינה”, בהשתתפות אמנים בינלאומיים וישראלים בולטים וצעירים ממגוון תחומים, ותוך שיתופי פעולה עם מוסדות וארגונים שונים.
את הספר ניתן להשיג באתר – http://www.jerusalemseason.com במחיר 50 ₪, ובקרוב בחנויות ספרים נבחרות.


השבוע עמד בסימן מלחמות עצמאות: בישראל איים שר התרבות לשלול את אזרחותם של יוצרי סרט ביקורתי; ראש מכון סמיתסוניאן בארה"ב הודיע על פרישה בעקבות לחץ פוליטי מתמשך; בריטניה שוקלת לגבות דמי כניסה מתיירים במוזיאונים הלאומיים; ובהודו שללו זכויות יוצרים מעבודה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית. 

הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.