עדי שמעוני

  • "אפשר כאילו להישרף מהצילומים"

    "אפשר ממש להרגיש את הטמפרטורה הצורבת, האיברים החמים, הפרשות הגוף, הבוהק הזוהר הזה שממש נראה כמו ברזל מלובן. אני מת על זה, על הדימויים הרותחים האלו", מאיה שמעוני בשיחה עם עדי שמעוני על התערוכה "שעת הזהב" בגלריה P8

  • "אלה החיים. הסוכרייה, השתן, העישון, ההזמנה לטעום"

    "אלה אותם נושאים שמעניינים אותי תמיד. מה ששונה הפעם זו צורת ההגשה, שנותנת מבט חומרי מודגש יותר. החומריות יוצאת. כהה הופך לבהיר, גלוי לחבוי, מוצנע למוחצן, עכור לזורח". ערגה יערי-ויצמן משוחחת עם עדי שמעוני לרגל תערוכה בגלריה P8

  • אבא נעלם

    יש הרבה דרכים לקרוא בקול את צמד המלים 'אבא, אבא', המופיעות ככותרת לתערוכה שאמורה לפתוח בקול תרועה את משכנה החדש של גלריה P8, אולם לנוכח אוצרות דלה ושטחית, נותרת הקריאה 'אבא, אבא' כפטפוט לא מובהק של תינוק, כהצבעה על דבר וסימונו כ'אבא', ותו לא.

  • ״אווה״ של עדי שמעוני, גלריה P8

    בפער בין מה שיש לעדי שמעוני להגיד על התערוכה שלו בגלריה P8 לבין מה שמוצג בה מסתתר משהו שלא נמצא בתוך ממלכת הידע האנושי. אני מסתובב איתו בתערוכה שלו באחר צהריים חם, והוא מסביר על העבודות. זה דבר שקורה. האמן מכיר את העבודות של עצמו, יש לו מה לומר עליהן. יש לו חששות לגבי חלק מהן, התלבטויות לגבי הצבה, שאלות של אסטתיקה […]

  • האחרון שנשאר עומד

    שתי תערוכות היחיד המצוינות המוצגות כעת בגלריה של סדנאות האמנים בתל אביב, "כמו חתול צ'שר" של עדי שמעוני ו"שהות" של רון עמיר (אוצרת: ד"ר ורד זפרן-גני), פורשות בפני הצופים מערכת מרתקת של דימויים פוליטיים-גופניים היוצרים תמונה מורכבת הן מצד הצלמים והן מצד מושאי הצילום, על אודות אינטימיות, גבריות והריבוד שבאופני הייצוג שלהם. נדמה כי אופני […]

  • חולשה על סף אילמות

    נראה שרוב בוגרי התואר השני בבצלאל אינם מסוגלים – ואולי גם לא מעוניינים – להשתחרר מצל מוריהם, ולכן אין בתערוכת הגמר שמוצגת בנמל יפו עבודות שיחרטו בזיכרון. האם תואר שני באמנות הוא התואר הראשון החדש?