גלריה המדרשה

  • אדם בתוך ארגז הוא גר

    ״נדיר שאמן חוזר לאחור שלא במסגרת פרספקטיבה יזומה ומאורגנת. נשאלת השאלה מדוע בחר נוישטיין לחזור דווקא לנקודה הזו בעבודתו, לצילומי הארגזים מ׳מיצג 76׳? ייתכן שמרחב התנועה המצומצם שנכפה על הגוף בתוך החלל הביתי, האינטימי אך בו זמנית מלחיץ, הוא שהוביל את נוישטיין לחזרתיות של היציאה-כניסה לאותו חלל שמשתכפל כל הזמן״. טלי תמיר על ״תערוכה מיוחדת״ של יהושע נוישטיין בגלריה המדרשה

  • עבודה לפנתיאון

    "מעבר לעובדה שברגעי האמת האלה האישי אכן נמזג לתוך הציבורי ומאהביה של האמנית משתלטים על הדמות הפוליטית, הם גם חושפים את תהליך העבודה: ה'סשן' הפרטי והכנראה מביך שבו ביקשה מהאקסים להירתם ליצירת עבודתה שלה. יצירת האמנות, כמעשה האהבה, מתגלה כמעשה פרטי בהווייתו, אך ציבורי בהתגלמותו". על "מכתבי אהבה לרות" של רות פתיר

  • שפע של מאהבים

    "כמו הבנות שכותבות תשוקה, האווטאר של משה דיין הובא לעבודה/תערוכה כדי להגשים עבור האמנית משאלת לב. במקרה זה, רצונה להיות מושא למכתבי אהבה. את המכתבים דיין כתב אמנם לרות אחרת, אבל הקולות הבוקעים מגרונו שייכים לגברים אחרים, אלה שאהבו את פתיר במהלך חייה". אלינה יקירביץ' על "מכתבי אהבה לרות", תערוכת היחיד הראשונה של רות פתיר

  • דובדבנים ומכונות אחרות

    "תנועת מטוטלת בין שטיחות ונפח חומרי חזרה והופיעה בתערוכה מבעד למבעים השונים, כדי לרמוז אולי על טקטיקה הסוואתית של פני שטח החומקים ממשמעות עומק. במקרים רבים היתה זו שפה איורית שאינה משרתת טקסט כלשהו". דוד פרנקל על "דובדבנים", תערוכה קבוצתית שהוצגה בגלריית המדרשה, תל-אביב

  • אתה מוכרח לוותר על התקווה לעבר טוב יותר

    "נצר מתייחסת לסיפורים של חברותיה כאל סיפוריה שלה. הנרטיבים השונים יוצרים רצף שבו עולם הפנטזיות והעולם האמנותי הם המשך ישיר של הסיפורים המציאותיים". איילה רינג על עבודת הווידיאו של אילה נצר, "You must give up the hope for a better past", המוצגת בגלריית המדרשה

  • כל תערוכה היא הצעה לתערוכה

    ״הניואנס שהוא דימוי, כמו גם הרטוריקה של ההצבה, הדקדוק האינטואיטיבי שקשר בין העבודות – אלה יצרו רצף תערוכות משמעותי ועדין״. יהושע סימון על האוצרות של דורון רבינא בגלריה המדרשה. מתוך הגיליון החדש של כתב העת ״המדרשה״

  • הביאנלה שלא שמעתם עליה

    "הנסיעות הרבות, המחסומים, המניפולציות שצריך לעשות כדי לראות תערוכות שנמצאות כל-כך קרוב למקום מגורי, הידיעה שלמרות הקושי להגיע אליה, לי יש חופש תנועה שנמנע מתושבי הערים שהשתתפו בה – כל אלה גרמו לי להתלבט אם ראוי בכלל לנסוע לערים שתושביהן כלואים בתוכן". איריס פשדצקי על ביאנלת קלנדיה

  • דה קונינג פינת אגנס מרטין

    משיחת מכחול מרוכזת, ועוד אחת בכיוון השני. בועז ברקני מציג תערוכת ציורים מאופקים שמתקשה להציע דבר מלבד עצמה.

  • לא רק יין זול, 4.7.13

    ביום שלישי, בעודי שותה קפה באחד מבתי הקפה העירוניים הנמצא בצומת ראשית ושממנו ניתן להביט על עוברים ושבים כמו שמביטים על גלים בים ועוקבים אחריהם עד שמתקרבים לחוף ונשברים עליו, קראתי בעיתון ידיעה מזעזעת.

  • לא רק יין זול 30.5.13

    תערוכת אנטי אנטי, פתיחה ביפו 23, חנות פופ אפ בזיז, תערוכה רטרוספקטיבית של חיותה בהט בעין חרוד ועוד

  • להימחק ולהישאר בעת ובעונה אחת

    "מהי מינוריות כשאמנות השוליים עולה מאות אלפי דולרים ומוצגת במקומות ובהיאחזויות היקרות ביותר בערים הגדולות"? סיון שטאנג משוחחת עם חיים דעואל לוסקי על "תערוכה מינורית" שאצר בגלריה המדרשה.

  • רומן זאיר

    באוצרות של בועז ארד, כמו באמנות שלו, הפניית המבט לאפריקה משמשת בסופו של דבר לצורך התבוננות במראה.

  • פרולטר של אמנות

    תערוכתו של דוד הנדלר בגלריה המדרשה בת"א היא תערוכת יחיד של הנדלר ובה בעת מיצב של בועז ארד המורכב מרישומים וציורים של האמן.