גלריה בנימין

  • הפצע המדמם של הפער

    "הפער בין נראות של גוף לנראות של רוח בשפה החומרית והקוטבית שהשניים האלו מייצגים, לצד קשר, חיבור, דו־שיח וסמנטיקה המשותפת להם, יוצרים אימפקט חזק בחלל. דחף שהוא חזק יותר מהדימוי עצמו, הוא מה שעולה ממנו, הוא השלם העולה על סך חלקיו. הדבר הזה שחודר ונכנס בקרום הדק שבין גוף לרוח, בין הבשר לנפש. זו התחושה שמפעפעת ברחבי הגוף כשפוגשים אמנות שמצליחה לגעת. במקרה הזה, גם כזו שמצליחה לפרק את הצופים שלה למרכיבי היסוד שלהם". דידי כליפה על תערוכתם של כרמית חסין ובצלאל בן חיים

  • קרקע המציאות

    "עיקר פעילותה של האדריכלות הפורנזית נעשה בתחום המשפטי והאקדמי ולא בעולם האמנות. אולם מאחר שכל ייצוג מציאות מנוסח באמצעים אסתטיים, ניתן למצוא בה ניסיון לגיבוש תנאים להבנת האמת בתקופה בה משמעותו של המושג הולכת ומתנדפת", קרן גולדברג על התערוכה "אמת קרקעית" בגלריה בנימין

  • קול-קורא לתערוכה בגלריה בנימין בנושא "היפרנורמליזציה"

    מזמינות אמניות ואמנים מתחומים שונים להציע עבודות אמנות (קיימות או עתידיות) שתוצגנה במשך חודש, ולצרף להן הסבר קצר המתאר את הרעיון העומד מאחוריהן. ניתן לצרף קורות חיים או תיק עבודות אם יש.

  • שיק רדיקלי

    "הסדרה 'שיק ג'ראח' מציעה גרסה כנה של הדינמיקה הפוליטית של מחאות. ברעם השתתף במחאות והוא חלק מובהק מהקהילה שתיעד. גם הוא 'מסובך' בעניין. תצלומיו הם, במידת מה, בחינה עצמית. התלונות נשמעות, אך המחאה מוצגת גם כחלק משגרה, עבודה, לא רק פעילות פנאי". בועז לוין על "שיק ג'ראח", עבודתו של גלעד ברעם.

  • להמתיק את מר המוות

    "ייחודיותה של תערוכה זו בסגירת המעגל בין ההיבט הפיזי לרוחני, וכך יצירת מוצא מן האופל והמחשכים של ממלכת האדס". בעקבות שיח גלריה בתערוכה "מחול המוות" בגלריה בנימין, ינואר 2014

  • לא רק יין זול, 13.6.13, פסטיבל הפנזינים הרביעי

    אנחנו רוצים לתמוך ביצירת תרבות עצמאית כי בסופו של דבר אנחנו – האמנים, המוזיקאיות, נשות הקרקס, הספרנים, אנשי התיאטרון, הכותבות ,הפילוסופים, האורבניסטים המהפכניות המזרחיות, שוחרי התרבות והאמנות – הופכים את העיר למעניינת.

  • תיאוריה ופרקטיקה

    מחשבות על התערוכה של איריס חסיד סגל בגלריה בנימין