ראיונות

  • מרחיבים את הרדיוס

    שיח גלריה בין חברי קבוצת רדיוס, כחלק מאירועי התערוכה: רדיוס + | תערוכת מחווה לרדיוס קבוצת אמנים בע"מ

  • "הטרדה חזותית סדרתית": שיחה עם האמנית מיכל היימן

    "המשגתה של היימן את ההטרדה החזותית הסדרתית נחוצה למרחבים אשר מבקשים להעמיק, לאתגר ולחשוב מחדש על סוגיות של אמנות, מגדר, פוליטיקה ויחסי כוחות, אבל בעיקר כאלו אשר מעלים על נס את 'חציית הגבולות'". סלבה גרינברג בשיחה עם מיכל היימן

  • "לא לפחד ממפגש"

    "הניסיון בפסטיבל הוא לאתגר את יחסי הצריכה בין הקהל לאמנים ולייצר למעשה קשת רחבה של אפשרויות להשתתפות. יש מי שמגיע לראות, יש מי שמגיע להקריא משהו או להשתתף בדיון, יש מי שמציג תערוכה או מופיע. אבל השאיפה היא שכולן וכולם ירגישו שהנעשה פה הוא שלהם, ופונה אליהם בישירות". יהונתן ה. משעל מראיין את שקד מוכיח, מנהלת הסדנא ברמת אליהו

  • רגע פרטי במרחב הציבורי

    "בזמן העבודה על הפרויקט, כשראיתי איך האמנית איריס סינטרה ממששת את חומת האבנים הישנה לצד המדרגות כדי למלא אותה בקרמיקה, הבנתי שאנחנו בכיוון הנכון. זאת פעולה שיכולה לקרות רק באמצעות קשר עם האור, האבנים, האנרגיה של המקום". יהונתן ה. משעל מראיין את צאלה קוטלר הדרי

  • שמים לקראת עצם

    ״אמן שבונה לצופים שלו מדרגות ארוכות ומסוכנות עד לחלון, שממנו יוכלו לעוף או ליפול, הוא אמן שאכפת לו מאוד מהצופים שלו״. אורי ניר משוחח עם אלינה יקירביץ׳ על תערוכתו ״חדר צחוק״

  • לעולם אין לאבד את העשתונות!

    "התערוכה נעה הלוך ושוב בין עבר ועתיד, דרך ייצוגים ותפיסות שונות של היחסים בין הזמנים. התנועה הזו נולדה מתוך הערעור על מצבים של חרדה ואימה. אחת המחשבות המשמעותיות ביותר שהעלו בנוגע לחרדה היא שלרוב, או אולי תמיד, המושא שלה ממוקם בעבר או בעתיד, לא בהווה". ליאור זלמנסון בשיחה עם תמיר ארליך ונוי חיימוביץ'

  • צורה של תכלית

    "מה שמרגש בחפצים שימושיים היא העובדה שהם שלוחה של האנושי בתוך עולם הדוממים. לא רק שהם מעשה ידי אדם, הרבה מהם נועדו למלא פונקציה שהאדם לא יכול למלא בעצמו, או מתקשה לבצע. הם כמו שיקוף של הפגיעות האנושית, והם מדגימים באופן מוחשי את הרצונות והתשוקות שלנו". ארנון בן-דרור בשיחה עם אביגיל הופקינס מתוך קטלוג התערוכה "הגלישה הגדולה" בגלריה הלובי

  • בין אבסטרקט לצילום ישיר

    "פשוט ישבתי והסתכלתי על הלכלוך הזה וחשבתי עליו. היה לי מקום לחשוב עליו, על הניגודיות בין הניסיון למחוק משהו ואיך שהפעולה הזאת מולידה משהו שהוא נראה ובדרך החומר גם משנה את עצמו". יהונתן ה. משעל בשיחה עם רוני אביב

  • מחיקה והתגלות

    "פחדתי לגעת, להרוס, לא להיות מסונכרן עם מה שקורה בציור בכל רגע, והרבה שנים התייחסתי אל זה בתור שותפות מסוימת עם המת. אני ממשיך, אבל עבודה משותפת, חתימה משותפת". אורי כרמלי משוחח עם יונתן גירון

  • בין דימוי לתוכן: שיחה על ספר

    שירז גרינבאום משוחחת עם גילי סיטון לרגל יציאת ספרה הדיגיטלי ״בין דימוי לתוכן: פרפורמנס ארט נשי בישראל, על עבודתה של אמנית המיצג עדינה בר-און״

  • האלכימיה של החשכה

    "החושך הוא אלמנט מרכזי בתערוכה הזאת. לעיתים עבדתי בחושך מוחלט. החזקתי פטיש או תפוח וניסיתי להבין ממה הדבר הזה עשוי. התשובה המורכבת יותר תהיה שהדבר עצמו עשוי מחושך. ברגע שאין את ההחזר של האור, ואם אתה לא נשען על זיכרון של תפוח, אז הוא פשוט עשוי מדחיסות אחרת של חושך". יהונתן משעל מראיין את אבי סבח וטלי בן נון

  • מקום ויקום

    ״אין זה מפליא, אם כן, שאסונות טבע קשורים לעיתים קרובות לבחירות ופעולות פוליטיות, ההתמקמות בטריטוריה יכולה להיות סמן מעמדי-כלכלי. מעניין אותי להסתכל על הקשר שבין תבניות נוף, ניצול נוף ומעמד של אזרחות וקיום״. אירית רוגוף ורלי דה פריס בשיחה בעקבות הפרויקט ״גרגר״

  • תיירות בארץ של חרקים

    "אצל חיות כמו חתול, כלב, אפילו פרה, אנשים מזהים התנהגות אנושית, אנחנו חושבים שאנחנו יכולים לפענח אם הם שמחים או עצובים וכולי. לעומת זאת, החרקים נראים לנו כמו יצורים חסרי רגש, משהו לגמרי לא מוכר" תמרין מקרוב ופסי גירש בשיחה

  • "מגיע לכולנו איזשהו תיקון במערך הזה"

    "אנחנו גם רוצות להתפנות לחשיבה מחודשות על מה המקום והתפקיד שלנו פה. אנחנו לא נעלה עם התערוכה כפי שהיא הייתה אמורה להיות מוצגת, לא נדחה בכמה שבועות ונמשיך כמו שתכננו". מילנה גיצין אדירם, אוצרת ומנהלת "זומו – המוזיאון הנייד", על הפרוייקט ועל דחייתו של "זומו לוד" בעקבות ארועי התקופה האחרונה

  • תלוי מקום: רן קסמי אילן

    "אנחנו מנסים לפתח משאבים נוספים למשכן מלבד אלו הקיימים. אני לא מתעסק בתוכניות אידיאליות בתקציב בלתי מוגבל, אני מתעסק בהפקת אמנות. אני אוצר במוסד ציבורי, התפקיד שלי הוא לאפשר לאמנות לצאת לאוויר העולם". רן קסמי אילן ב"תלוי מקום"

  • צניעות במיטבה: לזכרה של מרים טוביה בונה

    "במקום לקדם קו אוצרותי שנהגה מראש או להגיע למפגש עם תיאוריה מקובעת, אתנוצנטרית, טוביה בונה בחרה לתווך בין האמן לצופה בצורה שקטה ובענווה, כמו אנתרופולוג". רות רובינשטיין בהספד לאוצרת מרים טוביה בונה

  • נלחמת נגד שתיקת הארכיון: מאיה ז"ק מציגה את טרילוגיית הזיכרון בפריז

    ״אני חשה שעם הייאוש הזה, שנובע מכך שאי אפשר להסתמך על שום דבר, דווקא מתוך אותה הכרה בחוסר האפשרות מתחילה להצטבר אפשרות. אני לא יכולה להגיד לך מהי האפשרות, אבל אני מרגישה שדווקא האמנות, עם חוסר התביעה שלה לאובייקטיביות ואבסולוטיות, יכולה להצמיח אמת מאוד חריפה, עמוקה ורלוונטית״. ג׳וי ברנרד מראיינת את מאיה ז״ק

  • תקופת הקרטון

    ״הם עזרו לי להבין שאפשר ליצור ויזואליה שבה גם אם מאבדים את הקונטקסט המקורי עדיין אפשר למצוא שהיצירות מחזיקות מים. אני חושב שזה מדריך אותי גם היום בתערוכות שאני מציג. יש לי צורך שהוויזואליה תעבוד. אני מעדיף ויזואליה וזה בעת ובעונה אחת גם פותר אותי מהסיבוך של להסביר ולנמק״. יהונתן ה. משעל בשיחה עם צביקה קנטור

  • "לדמיין, לחייך ולהצטלם למזכרת"

    "התערוכה הזאת נבנתה מתוך הבנה של המתח והיא לא מציעה התרה שלו: תכנון טיול לחו"ל זאת פריבילגיה של מי שיכול לעסוק בכך, של מי שיכול להרשות לעצמו כלכלית. במובן מסוים הקורונה יצרה לרגע אחד שוויון: אף אחד לא טס לחו"ל עכשיו". יהונתן משעל בשיחה עם קרן זלץ ודיוי בראל

  • ד״ר זום ופרופסור דיג׳וליו

    "אז כבר חשבתי, אוקי, האם יש דרך לייצר נרטיב בזמן אמת? גיליתי שאני מסוגלת לעמוד על האדמה בזמן שהיא מיטלטלת תחתינו. וכל עוד האדמה בתזוזה, אני אהיה בתזוזה איתה". רוני אביב בשיחה עם האמנית דיינה דיג'וליו על הפרויקט 'ד"ר זום'