גליה יהב

  • אמנות פלסטינית מתנגדת

    "ישראלית אחת מצטטת ישראלי אחר, ושניהם תוהים כיצד אפשר לתרגם אמנות פלסטינית לשפתם הם, שפת האמנות האוניברסלית, שאינה ישראלית (חס וחלילה!) ובשום פנים ואופן אין בה סממנים כוחניים ודכאניים". תגובה לביקורת של גליה יהב בעיתון "הארץ".

  • על בהילות פוליטית באמנות

    "בין החיים לאמנות נוכח מרחב דינאמי פעור. אם יהודק המרחב הזה ויבוטל האוויר שבו, יוותרו רק הפצע המדמם והמוות". תגובה לביקורת של גליה יהב בהארץ.

  • השוק והשדה – סמי-מניפסט

    גליה יהב שופכת אור על המאבק הפנימי המרכזי באמנות המקומית, בין היקום המופרט למתוקצב, בין ההתמסרות לפעימה הארוטית של ההון וההחלטה לבקש את סיועה של המדינה. מתוך מעין 4 – גיליון מגזין השירה והאמנות שיצא בשנת 2008.

  • תיאטרון שלטון

    התערוכה "הוצאה להורג", שבוחנת את ההיבט התרבותי-אמנותי הנלווה לטקס הרצח השלטוני והתיאטרלי, היא ניסיון קונספטואלי לא פחות מאשר מקבץ עבודות.

  • תעתוע ודה-נרטיביזציה

    "מה שגליה יהב עוד לא השלימה בהידוק האג'נדה, אנחנו כבר מיישמים כאמנים באופן אינטואיטיבי. הגלריות השיתופיות הן האלטרנטיבה היחידה לזרם המרכזי". יואב שביט מגלריה אלפרד מגיב לדבריה של יהב בראיון שפורסם בערב-רב.

  • צרכי הזמן

    התערוכה בשפד"ן, מופעי בזות מודרניים, אוצרות פוליטית והמוזיאונים המתחדשים, הון-שלטון וגלריות קהילתיות. ראיון עם גליה יהב.

  • אלכימיה ופוליטיקת רשע בשפד"ן

    "דו"ח מעבדה" הוא שמה של תערוכה קבוצתית שתוצג בפסח במפעל השפד"ן ברשל"צ. התערוכה שאוצרת גליה יהב, תמשיך את הקו האמנותי בו נקטה בשנה שעברה, כשאצרה במקום את התערוכה "גאולה מן הביבים".