אנה לוקשבסקי

  • אמנות במרחב: על התערוכה "שתי נקודות דמיוניות, והנוף" בחיפה

    "הדימוי האנושי הממסגר את הנוף מציע שנקודת המבט הכללית והציבורית על הים והנמל היא גם נקודת מבט פרטית, אישית. זהו לא רק נוף איקוני המוכר מגלויה או מערך אנציקלופדי, אלא גם נוף שהוא חלק מחיי היומיום של הגרים מולו". נעה מורדוך־סימונסון כותבת על התערוכה "שתי נקודות דמיוניות, והנוף"

  • מהי אמנות חיפאית?

    "חיפה מתה להימכר. עינת קליש היא סוג של סמל של ההבטחה הזו, שגם תביא אתה אחת ולתמיד את מה שאמנים תמיד אמורים להביא אתם – ג'נטריפיקציה, עליה במחירים, ולבסוף השקעות בינלאומיות". איתמר מן במחשבות על סצינת האמנות החיפאית

  • אמריקה זה כאן

    ״המסננת האסתטית הייחודית שפיתחו חברות הברביזון החדש היא פרפרזה פוסט-סובייטית עם ניחוח של התחנה המרכזית בתל אביב, של פליטות הפרסטרויקה שנחבטו באבק ובלחות הלבנטינית. העבודות שלהן מצליחות באורח קסום להיות בה בעת נאמנות לקונסטרוקטיביזם הרוסי אבל גם לבטא מן ריאליזם סוציאליסטי חריף״, רביד רובנר על התערוכה ״אמריקה״ של חברות הברביזון החדש בגלריה המדרשה

  • קבוצת הברביזון החדש: ריאליזם-חברתי דהיום

    בציור משנת 1973 תיאר הנאו-אקספרסיוניסט הגרמני יורג אימנדורף צייר שמתפרץ לסטודיו של צייר אחר מהפגנה שנערכת בחוץ ושואל את עמיתו: "מהי עמדת האמנות שלך, קולגה?". דומה כי קבוצת הברביזון החדש הפועלת בישראל בשנים האחרונות משיבה לשאלה זו תשובה ברורה.

  • 
מי מפסיד ממדיניות "העיר היזמית" של עיריית חיפה?



    כאמנים, מעצבים ואנשי תרבות, גם אנו אחראים לפשע האורבאני שיוצרת המציאות הניאו-ליברלית שבה אנחנו חיים.

  • המרוץ לתחתית

    "העיר התחתית אינה מקום ריק. אין מדובר בשכונה ללא תושבים עבור תושבים ללא שכונה. ברחובות כמו מעלה-השחרור, המגינים ויפו מתגוררות מאות משפחות ערביות, כמעט כולן ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, וכמעט כולן חיות שם בהעדר ברירה אחרת". אורי וולטמן על שיקום העיר התחתית.

  • לא רק יין זול, 5.12.13

    20.5 מעלות | נעמי גרשטיין, "קצר מועד" | השקת הגיליון המודפס של "ערב רב" | אנה לוקשבסקי, "People You May Know" | עשרים וחמש שנה למקלט 209 | מוטוי יממוטו, "הגן הצף" | אנג'לה קליין, שיח אמנית | שמעון עטיה, שיח אמן ועוד