להאזנה באפליקציות
הוא איש רב פעלים. אוצר, חוקר, עסקן ופובליציסט אמנות. מייסד ושותף להקמת מרכזים וארגונים הפועל בשוליים ובמוסדות מרכזיים, ועוסק במקביל באמנות ישראלית, מפעלי אמנות בסין, יחסי אמנות וטכנולוגיות דיגיטליות וזכויות עובדים.
קוראים לו אלעד ירון והוא האורח שלנו בלשם שמיים – פודקאסט התרבות של בית הנסן ומגזין ערב רב.
קישורים לפרויקטים שמוזכרים בפרק:
- שלוש נקודות – ארכיון הוידאו הענק
- The many versions of the painting of Tingqua’s studio: painting copying and originality in nineteenth-century canton. מאמר על מפעלי האמנות בסין דרך סיפור של תמונה אחת
- המפעל – מרכז תרבות בירושלים
- אתר בית ריק | הדס קידר בשיחות עם אלעד ירון, חבר קבוצת “בית ריק”
- מאמרים של אלעד ירון בערב רב:
– תעודה על הקיר – התמקצעות תחום האוצרות בישראל
– אמנות בעידן השעתוק האלגוריתמי, חלק ראשון: מדא-פ’ן לדאל-אי
– אמנות בעידן השעתוק האלגוריתמי, חלק שני: מתחת למכסה המנוע
***
הפרק הוקלט במרתף ֿהמרכז לאמנות ומחקר מעמותה בבית הנסן.
טכנאי ההקלטה הוא איתן חביב, דניאל מאיר הוא מעצב הסאונד והמפיקה היא קארין שבתאי.
תודה למרכז לאמנות ומחקר מעמותה בבית הנסן על שיתוף הפעולה.
״לשם שמיים״ מופק ביוזמת בית הנסן וחברת רן וולף, ובתמיכת הרשות לפיתוח ירושלים ומשרד ירושלים ומורשת.

בתיה דונר, חוקרת תרבות חזותית, אוצרת ומרצה, מתה אתמול ממחלת הסרטן. דונר עיצבה את הדיון הישראלי ועסקה בזיקות בין אמנות, אדריכלות ועיצוב לאידיאולוגיות ולפרקטיקות יומיומיות. היא היתה מהראשונות שראו בעיצוב המקומי תחום עם משמעות היסטורית וחברתית, והיתה שותפה לתוכנית יונה פישר לאוצרות בבית לאמנות ישראלית. דונר בחרה לעבוד כאוצרת עצמאית – החלטה פורצת דרך בזמנה, שפתחה פתח לאוצרות אחרות בנות דורה. דונר, שהתבלטה בשדה האמנות אף שלא היה לה גב מוסדי, אצרה עשרות תערוכות במוזיאונים המרכזיים, מ"לחיות עם החלום" במוזיאון תל-אביב (1989) ועד "משכית – מארג מקומי" במוזיאון ארץ-ישראל (2003). על התערוכה 

השבוע נפתח בשדרות שבנגב המערבי מוזיאון ראשון מסוגו לפעוטות, "המוזיאון הראשון שלי", ומציע, לצד תערוכות, פעילות מגוונת לילדים. יזמית ואוצרת המוזיאון היא שלומית עצבה-ברנע. המוזיאון מיועד למשפחות, לגני ילדים, לקבוצות חינוכיות ולמבקרים בכלל.
התערוכה הראשונה במוזיאון, "קו. כתם. צורה", שאצרו שי עיד אלוני ועצבה-ברנע, מציגה שורה של אמנים. בין העבודות המוצגות: הר שניתן לטפס עליו, מערה שניתן לזחול לתוכה, ציור קיר מגנטי המשתנה ללא הרף, חללי אור צבעוניים, מיצבי סאונד אינטראקטיביים, פסלי טקסטיל רכים למשחק חופשי ועבודות מולטימדיה המגיבות לקול ולתנועה של הילדים. משתתפים: יערה אורן, אורי בצון, נועם בר, ניר ג'יקוב יונסי, דקלה לבסקי, שרון קן-דור, אליאן קצ'קה, איגור רבליס, עלמה שנאור ופרל שניידר. לצד היצירות מוצגות שאלות קצרות המעודדות דיאלוג בין ההורים לילדים. כמו כן פועלת סדנת יצירה.
המוזיאון פותח בשיתוף מרכז דואט להתפתחות הילד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בראשות פרופ' נעמה עצבה-פוריה, והוקם ביוזמת עיריית שדרות. "המוזיאון הראשון שלי", רח' שאר-יישוב 14, שדרות 

