סוכנות קריאטיב אוסטרליה (Creative Australia), הגוף הממשלתי האחראי למימון האמנות במדינה, הודיעה כי האמן חאלד סבסאבי, שגדל בלבנון, והאוצר מייקל דאג’וסטינו ישובו להוביל את הביתן האוסטרלי בביאנלה לאמנות בוונציה בשנת 2026. ההחלטה באה לאחר הדחתם בפברואר בעקבות לחץ פוליטי, בשל עבודות קודמות של סבסאבי שעוררו סערה, בהן סרטון הכולל נאום של מזכ”ל חזבאללה לשעבר, חסן נסראללה. הסרט הוביל להאשמה בסנאט האוסטרלי כי מדובר ב”עידוד לטרור”, על רקע מתיחות פוליטית גוברת ואקלים אנטישמי במדינה.
הדחתם של סבסאבי ודאג’וסטינו עוררה גל תגובות חריפות מצד אנשי תרבות, מוסדות ואמנים, בהם כאלה שהתפטרו או הקפיאו את תמיכתם. בתגובה, קריאטיב אוסטרליה הזמינה בדיקה חיצונית בלתי תלויה, שנערכה על ידי חברת Blackhall & Pearl. הדו”ח קבע כי אף שהתוכן האמנותי כשלעצמו אינו בעייתי, נרשמו כשלים חמורים בניהול הסיכונים ובתגובה הציבורית. בעקבות מסקנות הדו”ח, הסוכנות התנצלה רשמית בפני השניים, שהביעו תקווה לחדש את העבודה על הפרויקט. שר האמנויות טוני בורק גיבה את ההחלטה להחזירם והבהיר: “העבודות אינן תומכות בטרור — אך נדרשת רגישות ניהולית רבה יותר”.
לסבסאבי כמה יצירות שנויות במחלוקת, שעל פי פרשנויות מסוימות מציגות עמדות פוליטיות קשות לעיכול. ביצירה Thank You Very Much נראים המטוסים המתנגשים במגדלי התאומים באירועי 11 בספטמבר, כשבסיום נשמע קולו של הנשיא ג’ורג’ בוש הבן אומר: “תודה רבה לכם”. ביצירה אחרת, YOU משנת 2007, משולב נאום של נסראללה לאחר מלחמת לבנון השנייה, בו הוא פונה לקהל באמירה: “אהובי היקרים… שלום עליכם, אללה ירחם עליכם”.



השבוע עמד בסימן מלחמות עצמאות: בישראל איים שר התרבות לשלול את אזרחותם של יוצרי סרט ביקורתי; ראש מכון סמיתסוניאן בארה"ב הודיע על פרישה בעקבות לחץ פוליטי מתמשך; בריטניה שוקלת לגבות דמי כניסה מתיירים במוזיאונים הלאומיים; ובהודו שללו זכויות יוצרים מעבודה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית. 

הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.