קטלוגים

  • קרן אור פניה

    קרן אור פניה

    "האם קיימת תכלית למעשה הרישום הנרשם בווידיאו? עריכת הווידיאו כלופ חזרתי לוכדת את הקווים הנרשמים (על גבי דף? רצפת החדר? רצפת הגלריה?) בהווה מתמשך של כתיבה מוחקת, של קיום חומרי המְפנה את מקומו לאל-חומר". דלית מתתיהו, מתוך קטלוג התערוכה של זוכת פרס רפפורט לאמן צעיר, יפעת בצלאל

  • סיפור של פרידה

    סיפור של פרידה

    "סרט משפחה של טל שוחט מרצד במחוזות הפנטסטי, מבקש פענוח אך נותר חתום. שוחט מטילה את דמויותיה אל מרחב של טבע נטוש, עתיר שברים ובקיעים, שמערפל את תחושת הזמן". דרורית גור-אריה מתוך קטלוג התערוכה "ימים אחרים" של טל שוחט במוזיאון פתח-תקווה

  • חנה סהר: אדם ישן ברחוב

    חנה סהר: אדם ישן ברחוב

    "היפוך המבט מתקיים בצילום של סהר, בראש ובראשונה, בהציעו ניגוד לחוסר הראייה שמאפיין את המפגש היומיומי שלנו עם דרי רחוב. רובנו חולפים על פניהם תוך הסטת המבט והתעלמות." נעמה חייקין על פרויקט "חשופים" של חנה סהר במוזיאון הפתוח לצילום בגן התעשייה תל-חי

  • יחסי הדפס ופסיכואנליזה בעבודתה של לואיז בורז'ואה

    יחסי הדפס ופסיכואנליזה בעבודתה של לואיז בורז'ואה

    "כנגד כוחות הפירוק והכליה שמפעיל הטבע על גוף האדם ועל נפשו, גייסה בורז'ואה היגיון נגדי, החורג מן הפסיכואנליזה ושייך לאותו טבע עצמו, והציעה את דרך המלך – רגנרציה, חזרה נצחית יצירתית דרך האמנות". על "ימים ורודים / ימים כחולים", תערוכתה של לואיז בורז'ואה בגלריה גורדון, תל-אביב

  • על "מלות סיום לפרויקט הא-לוהים: הילדים", המיצב של הלן אילון

    על "מלות סיום לפרויקט הא-לוהים: הילדים", המיצב של הלן אילון

    "מלות סיום לפרויקט הא-לוהים: הילדים" הוא אפילוג לפרויקט שני העשורים של אילון המוקדש לדורות הבאים. אילון מאתגרת את הממדים הפטריארכליים בעשרת הדיברות, למשל הדיבר השני, המצהיר: "כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי'"

  • על צילום קרוב מדי

    על צילום קרוב מדי

    "העבודות של יאיר ברק ממשיכות את עיסוקו בהיתכנותה (או אי-היתכנותה) של המשכיות. הקרבה המרחבית לדימוי היא גלגולה של הקרבה הטמפורלית למוות. זוהי קרבה מאיימת, מטרידה, המעמתת את הצופה עם ההבנה האקזיסטנציאליסטית שקיומו החומרי קודמים למהותו, מורשתו ומשמעתו". קרן גולדברג במאמר מתוך ספר אמן חדש של יאיר ברק

  • דרש ורמז

    דרש ורמז

    ״ארגז מניחה את העבודות לפניך ומדברת על ציור שמקורו בחוב ובתביעה, בהידרשות לתת את הדעת על הדברים ועל העולם המתגלה כפיתוי תובעני ובלתי פוסק״. אלברט סוויסה מציע דיון תמטי בנושאים העיקריים ביצירתה של ימימה ארגז

  • הברוטליזם הפואטי של הניאו-ברטליזם

    הברוטליזם הפואטי של הניאו-ברטליזם

    "זוהי תערוכה ניהיליסטית במובנים רבים, אך עם זאת מלאת הומור ופואטית. היא נוגעת בקלישאות ובו בזמן מגחיכה אותן ומפרקת אותן. היא פוליטית וא-פוליטית, קונקרטית ומופשטת, עוסקת בסוגיות גלובליות ונוגעת בנימיה העדינים ביותר של המציאות החברתית והפוליטית בארץ". האוצרת יעל אילת ון-אסן על תערוכתו של איתן ברטל בבית הנסן

  • עבודת הצֶלֶם

    עבודת הצֶלֶם

    "גם כשצייר האמן את עצמו לא צייר את עצמו תחילה אלא כזר, כעומד-ממול, העומד כנגד, כ'מתנגד' אולי, שמראה-פניו הוא חי וגלוי, והבטחה ועתיד בוודאי מסתמנים בו, אך דיוקנו גם סתור ומתקדר ודומם, ויש בו כבר את שיעורה של מסכת-המוות". גלילי שחר על תערוכתו של שי עבאדי, "חסרי מנוח", בנווה-שכטר

  • זוגות במעגל סגור

    זוגות במעגל סגור

    "בדומה לתמונות החיות, גם בעבודה זו העניין המרכזי הוא לחקות ולנכס ציור מוכר דרך הגוף האנושי. ברגע שהזוגות מתייצבים לתמונה חיה על פי דיוקן הזוג ארנולפיני, החדר על כל חפציו נהפך לזיכרון דברים ויזואלי." היידי שטרן על "הארנולפינים", עבודתה של אורית אדר בכר

  • ממטיר דימויים כבתים

    ממטיר דימויים כבתים

    "ברית האמנות היא עבורו 'חוף מבטחים' – תלות והכרח קיומי המעגן את היותו ומציאותו, מעניק נחמה ומבטיח נצח, ובלעדיו הוא חש 'עקור ללא אדמה, ללא ידיעה'. ואולם, אף האמנות אינה ערובה עבורו לבית, והוא כאמן עודנו 'ממטיר דימויים כבתים, אך נותר עקור ומבקש רחמים'". מלאכי סגן-כהן על "פתח לי שער", תערוכתו של פיטר יעקב מלץ בבית האמנים, ירושלים

  • כל תערוכה היא הצעה לתערוכה

    כל תערוכה היא הצעה לתערוכה

    ״הניואנס שהוא דימוי, כמו גם הרטוריקה של ההצבה, הדקדוק האינטואיטיבי שקשר בין העבודות – אלה יצרו רצף תערוכות משמעותי ועדין״. יהושע סימון על האוצרות של דורון רבינא בגלריה המדרשה. מתוך הגיליון החדש של כתב העת ״המדרשה״

  • האבנים המדברות של מודיעין הפלסטינית

    האבנים המדברות של מודיעין הפלסטינית

    "בהמשך לתצלומיה מגיא בן-הינום, אתי שוורץ מצלמת במחצבות העיר הפלסטינית רוואבי. עבורה, תחת רגליהם של תושבי 'רוואבי' ו'ירושלים' שותקת אותה אדמה, ולה רצף גיאולוגי אחד". אילנית קונופני על תערוכתה של אתי שוורץ בגלריה עינגא, תל-אביב

  • להוציא את הפסל מהפסל

    להוציא את הפסל מהפסל

    ״המאבק הבלתי אפשרי הוא מה שמעניין אותי, והתחושה שיש פסל שאני צריכה להחזיק אותו – סיוט הלילה של פסלים שנופלים באמצע התערוכה – היא העניין״. אביטל כנעני משוחחת עם יונתן אמיר לרגל תערוכתה ״אחר הרוח״ במשכן לאמנות ישראלית בקיבוץ עין חרוד

  • מסביב לנקודה

    מסביב לנקודה

    ״אתגר שיבתו של התלוש לא נח במלנכוליה הנוסטלגית, הרפה – זו המופנית כמבט מקובע בעבר ומנוסחת בכלים אידיאליסטיים שאיבדו כל קשר למציאות – אלא באימוץ אופיו הלא ריבוני של התלוש ככר ליצירה״. טקסט נלווה לתערוכה ״התלוש״ במוזיאון ת״א

  • איך בונים בית?

    איך בונים בית?

    ביחסי החליפין בין אידיאולוגיה ופעולה, תרבות ודימוי, מוגדר מחדש גם מעמדו של הצלם-אמן-מתעד כעובד מן המניין, חסר קדימות לבעלי מקצוע אחרים, וכפוף כמוהם למנגנוני הייצור, השכפול וההפצה העכשוויים. גלעד רייך על התערוכה "קינון" של גסטון צבי איצקוביץ

  • אנו השחורים

    אנו השחורים

    החלל השחור של אורלי סבר, שהיה נדמה בתחילה כי הוא מרחב סגור, אות של עבר – ספק אתר קבורה, ספק יד הנצחה – הופך למרחב יצירתי. מעשה ההשחרה הבלתי נחתם שבבסיס המיצב יכול להחתים גם את השוהים בתחומו.

  • Caput

    Caput

    ״דומה כי תהליך הציור כולו נתון במאמץ זה: לחבר ראש קטוע לגוף רוטט״. שאול סתר על ציוריו של אמיר נוה במוזיאון הרצליה.

  • ציור רנטגן

    ציור רנטגן

    ״יש פה שאלה של קטגוריות או רזולוציות: כמה אפשר לראות, לחוות, לדמיין. כל חלון שתפתח בסלמה, יתגלה דרכו החלון של שדה פיח. זה מעניין אותי. אני רוצה לייצר יחסים כאלה בין הציורים״. טליה ישראלי בשיחה עם הלל רומן על עבודתה.

  • Roee Rosen, Literally

    Roee Rosen, Literally

    ״אמנותו של רועי רוזן היא חג כלולותיהם של גוף ומכונה, פרי זיווגם של ליברטין ומטאטא אחוז רגשה, אולימפיה עשויה בשר״. עודד וולקשטיין כותב לזכרו של ״עודד וולקשטיין״ על האמנות של ״רועי רוזן״ בתקטלוג התערוכה של רועי רוזן במוזיאון ת״א.