רק לא יין זול – טור חגיגי מפי הדס רשף לרגל חג החירות, הסדר והגאולה

שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע, פסח כאן.

בתמונה: שי איגנץ בהלנה רובינשטיין - מוכנים לסדר פסח?

הערב, יום חמישי ה-25.3.2010, י' בניסן תש"ע, ארבעה ימים לסדר פסח.

אתחיל בתערוכה הכי גדולה, הכי מיוחצ"נת והכי אביבית-פסטיבלית-פסח שיש: 'גאולה דרך הביבים', תערוכת הענק בשפד"ן, שאוצרת גליה יהב. להלן חלק מהכתבות שהכינו את השטח לכך שלא תוכלו להתלבט בכלל לאן להגיע הערב (בהמשך כמובן אסתור את דברי): ראיון אישי עם אלי ערמון אזולאי, פרומו וידאו מצויין שהלוואי והיה לקראת כל תערוכה ב-YNET, טל לוין על הסיור המקדים בשפד"ן, הסרט סוחף הדמעות של זמיר שץ ושחר יהלום, העבודה של סיגלית לנדאו, של קרן רוסו, ועוד רבות אחרות רק תגגלו. ממש ממש חשוב לי לציין – אני מבקשת מכל קוראי שורות אלה לא לחשוב יותר על כל מקום שאינו גלריה/מוזיאון כ"מקום אלטרנטיבי". אלו מקומות שניתן להציג בהם אמנות, נקודה. מומלץ גם לא להזכיר "חומרים בלתי שגרתיים" כלא פחות ממהפך: קרטון, דיקט, זבל וצואה הם חומרים שגרתיים באמנות לפחות מאה שנה. לא רידינג, לא נמל יפו, בטח שלא בית מאני של בנק לאומי, לא הקונגרס 17, ולא הדירה לשעבר של הדס רשף באבן גבירול הם מקומות אלטרנטיביים. הם מקומות טובים ורלוונטיים לתצוגה ותו לא. זה הכי אורתודוקסי, לא אלטרנטיבי, וזה בסדר.

סתירה עצמית #1: תערוכה במקום אליו הולכים השפכים שלנו זה קיצוני. אבל אמנות היא קיצונית, וגליה יהב בטח ובטח שאוהבת דברים קיצוניים, ולכן זה מעניין. המונח ביבים, וגאולה דרך הביבים, אף פעם לא התייחס לגאולה במובן המסורתי, אלא דרך לחיות ולהציג את החיים בלי נסיון לייפייף אותם, היופי שבשפל כסוג של גאולה.

על מנת שגם באי הפתיחות לא יפספסו את תחושת הפנינג החג, הערב יהיה איחוד מרגש של אלונה דניאל ויובל מסנר (טאטו). יופיעו גם השד העדתי, השקרנים וידג'ה נדב אפל – השפם, היוקללי והאגדה. לתל אביבים לא ממונעים – יהיו הערב הסעות מהקונגרס 6, החל מ-20:00 ובכל חצי שעה (וגם חזרה). מי שבא בשבת ב-19:30 יוכל לראות את ההצגה הגאונית והחשובה של רועי צ'יקי ארד 'קדימה' (ואני לא מהחסידים כך שבמקרה הזה אני אובייקטיבית). פייסבוק

סתירה עצמית #2: שימו לב כמה פתיחות מפתות יש הערב, פשוט לא להאמין שלא ערב פתיחת עונת הגלריות היום + לילה לבן:

עפרה חרנ"ם ידועה בעיקר כחברה בקבוצת אצירות יחד עם נעמה בן יוסף ואלי ברק(מן), שאצרה את התערוכות הססגוניות 'הבית של דני', 'אורי 83', ולאחרונה את 'D.Z 34'. בינתיים חרנ"ם התחילה לעבוד בגלריה טבי דרזדנר, מה שרק דרש תערוכה שעוסקת בתפר שבין הגלריה המסחרית (דרזדנר), לעבודות לא מסחריות (אצירות), וכך נולדה 'הישרדות'. לצד אמני הגלריה, הביאה חרנ"ם את הפמלייה שלה, שם תמצאו כמובן את בן יוסף וברק(מן) היקרים, כמו גם את גיל יפמן, קובי אסף, עדי שמעוני ועוד. פייסבוק

לפני איזה מליון שנה, כשהייתי סטודנטית פוחזת נסעתי לעיר הגדולה לעשות 'סיבוב גלריות', הצלחתי ללכת לאיבוד בדרך שבין רוטשילד ויהודה הלוי, ובסוף הצלחתי להגיע לתערוכה 'קיקלופ' של אהד מרומי בגלריה טל אסתר. אני זוכרת שצפיתי בתוך הממ"ד הבראשיתי בסרט הירקרק כמה פעמים בלופ, ואז אפילו באתי לשיח גלריה, שהיה לי מאוד מוזר אך מסקרן. מאז טל אסתר נסגרה, מרומי הציג את העבודה בפלזמה קטנה ונקייה גם במוזיאון תל אביב ואז נעלם, ואני עברתי לעיר ואפילו הפסקתי להתבלבל בין פרישמן לפינסקר (טוב, לא תמיד). הערב חוזר מרומי בתערוכת יחיד בגלריה גורדון תחת השם 'חוג'.

בגג של שוקן 11 תוכלו לחגוג בהשקת הגליון השני של המגזין האמנותי בעל השם המבלבל 'מחול'. פייסבוק

נגיד והייתם יכולים להציג לצד מושא ההשראה שלכם – את מי הייתם בוחרים? זאת מהות התערוכה 'רומנסה משפחתית' של תלמידי התואר השני של בצלאל, בשיעור האוצרות של רותי דירקטור. פייסבוק

אם אלה לא מספיקים לכם – להלן תערוכה גם במוזיאון פתח תקווה. בעצם שתיים: אבי פלדמן אוצר את התערוכה 'דור ראשון', תערוכה שמתייחסת לאירועים היסטוריים, אבל כיוון שאנחנו פוסט מודרניים, אנחנו יודעים שיש להתייחס לכל התיעוד הזה בספקנות כאל תיעוד מגמתי, ולכן האמנים יכולים להמציא עוד כמה פרטים על הדרך, כיד הדמיון. בין האמנים תמצאו את אהד פישוף, יעל ברתנא, ועוד כמה מגרמניה והולנד. התערוכה השניה 'מנהיגים' באוצרותה של סיגל קהת-קרינסקי, באה לבחון את דימוי המנהיג באמנות הישראלית מאז קום המדינה ועד ימינו. תמצאו שם בין היתר את מיכל נאמן, בועז ארד, שחר מרקוס, מנשה קדישמן וזאב אנגלמאיר החביב עליכם במיוחד. פייסבוק

יום שישי

האמת, באמת אפשר בקלות למצוא דמיון רב בין עבודותיהם של רמי מימון, דוד עדיקא, אורי גרשוני, שי איגנץ ורונה יפמן. הנקיון, המבט הישיר, קצת קינק, קריצה נרמזת, מבע אנושי. אז הם התקבצו יחדיו, הביאו את האוצרת הדס מאור ועכשיו הם פותחים להנאתינו את התערוכה 'סלון', במיוחד לרגל החג. תמונתו של איגנץ נבחרה ובצדק להדר את הטור השבועי לקראת הסדר. פייסבוק

בגלריה שי אריה פותחים את התערוכה 'ישראליזם', השואלת מהי בכלל ישראליות ומה מגדיר ריאליזם. עם רשימת אמנים שכוללת בתוכה גם את אדר אביעם אהוב נפשי, גיא ינאי המהמם ושירה גלזרמן הסופר מוכשרת, יש לתערוכה הזאת פוטנציאל לא רע ב-כ-ל-ל. פייסבוק

שבת

ב-דנה גלריה לאמנות בקיבוץ יד מרדכי אוצרת רוית הררי את התערוכה 'טבע דומם', בהשתתפות האמנים שרה ביירלנד, יאיר ברק, שרון גלזברג, מירב הימן, רותי הלביץ כהן, נדב וייסמן, סשה סרבר ואפרת קליפשטיין, המשתמשים בחומרים מלאכותיים לייצירת דימויי טבע מרהיבים. לפרטים: 08-6720556.

מוצ"ש

בסדנאות האמנים, אנג'לה קליין פותחת את התערוכה "White Minolta". אחרי שהות של חצי שנה בדיזלדורף, השקט שגם ככה אופייני לעבודות שלה הפך אפילו לנושא. בתערוכה תציג קליין מרישומיה בפיגמנט הכחול, אובייקטים וצילומי דיוקנאות שלא היו נראים כחריגים ב'סלון' של הלנה רובינשטיין, בהם מופיעים גרמנים אותם הזמינה אליה לסטודיו, וצבעה עם אצבעותיה את פניהם הבהירות גם ככה בפיגמנט לבן.

בגלריה זומר יעל ברתנא באה לבקר ולפתוח את התערוכה 'אם תרצו, נגיע לירח'. ברתנא כהרגלה עוסקת בזהות הלאומית באופן ביקורתי, ותציג לפנינו שניים מתוך טרילוגיית סרטי הטרילוגיה הפולנית. בחדר הפרויקטים S2 אוצרים הזוג עדן בנט ואדם אבולעפיה את התערוכה 'גל חדש' הבוחנת גלגולים עכשוויים של הקדוש והנשגב.

בתמונה: אם נרצה נגיע לירח

אצל קסטיאל מתפתחת מגמת תערוכות חברתיות, והפעם לוקאס בירק ושון פולי יקחו אתכם למסע חצי מפוקפק במחוזותיו של בן-לאדן. התערוכה "קפקאניסטאן" מזמינה אתכם לפוש בשדה הקרב. פייסבוק

האוצרת הדס קידר והאמן והמחנך הבריטי אלכס שאדי הזמינו את השכנים של גלריה דרום להשתתף בימי סדנה של יצירה אינטנסיבית, למטרת תערוכה העוסקת בשאלות של חינוך ואמנות. בתערוכה יוצגו תוצרי הסדנה ווידאו שמתעד את המהלך.

וגם מתנות לחג

דני יהב-בראון מבקר בבלוג של אלין אלג'ם.

האם האמנים הישראלים כובשים את לונדון? אחרי תערוכת הוידאו בטייט, נפתחת התערוכה 'Jaffacakes TLV' שתציג אמנים ישראלים צעירים ובועטים. חגית פלג-רותם מדברת עם האוצרות.

אפרופו מקום תצוגה אלטרנטיבי – אם כבר עושים תערוכה במכולות תובלה, למה לא להעביר אותן גם אל מעבר לים, נגיד לשנחאי. זה גורלה המבטיח של הביאנלה החיפאית.

לכל מי שמתגעגע לדגנית ברסט – ראיון וידאו בסטודיו על טרוריסטים ומשבצות.

אמיר בוגן התחיל לכתוב על אמנות ל-YNET, ומבטיח מדור שבועי חדש על מה קורה בעולם האמנות החוץ-ישראלי. והשבוע: על אמנות האדמה שלא נעלמה בשנות השבעים.

תמיר שר על אוהד מטלון ואיתי איזנשטיין. כתבה בשחור לבן.

בקונטרה צבעונית: הילה בראון על רוברט בזה.

אין טעם ללכת לפתיחה של אדוארד דגה, בעיקר לא ביום חמישי כה עמוס, ובכלל כשיש מחלוקת על האותנטיות של העבודות, אבל מתישהו שתלכו בסבבה שלכם (בפסח אגב הכניסה בחינם, אבל בטח מפחיד והמוני), אל תשכחו ללכת לתערוכות של טל מצליח ומלאני דניאל זוכות פרס רפפורט, ולתערוכת המועמדים לפרס גוטסדינר נירה פרג, נעמה צבר וארז ישראלי. כמובן שמי שעוד לא הצביע לסקר חביב הקהל של ערב רב לפרס גוטסדינר מתבקש לעשות זאת בהקדם. אעדכן שהשבוע חל מהפך וישראלי עקף את צבר בסיבוב.

אפרופו פרס רפפורט – מזל טוב לאורן אליאב ושרון פוליאקין על קבלת הפרס לשנת 2010. עוד כמה דימויים בוואלה!.

דנה גילרמן מציגה את הגלריות המסחריות המצליחות לדעתה, ואת חיים סניור וגלריה בזל.

מי מכיר את טאקשי קיטאנו?

הילה שקולניק ברנר על התערוכה הקבוצתית 'METAMORPHOSES: ERROR' בברוורמן.

כמה לחשושים ואפילו צעקות שמעתם כבר על צבע טרי 3? חלפו לצד אזני טענות כי קצת קשה להגיד על יריד מסחרי שהוא התמסחר, אבל שגם אם הצבע לא ממש התייבש, הוא כבר איננו טרי, נגיד עמיד. משמע: יותר אמנים שאמנם עצמאיים ובלי גלריות, אבל מבוססים היטב בסצינה. בנוסף, מתרבות שמועות על אמנים ש"נתבקשו אישית" להגיש מועמדות – והתקבלו. מן הסתם אלה יניבו המון צעיר ממורמר, שקצת אבדה תקוותו. לפרוטוקול אציין שגם אני הגשתי שלוש פעמים מועמדות ולא התקבלתי, אם כי אני הולכת להשתתף יחד עם הגלריה P8. מיקום היריד הקרוב נשמר בסודיות עד שהשבוע פורסם נמל יפו כזוכה המאושר. אין ספק שהמתיחות הרבה סביב היריד מוצדקת בשל היותו היריד המסחרי היחיד מסוגו בארץ, ואין ספק שיש לברך על קיומו ולפרגן לצד שאילת שאילות עקרוניות. כך או כך, בהצלחה לכולם – כולל כל מי שיעלה על הגל בתערוכות מחאה או מכירה אחרות.

כמעט תלשתי לעצמי שערות מרוב לחץ כשגליון טיים אאוט החדש לא יצא ברשת. אין מה לעשות, אני לא קוראת כמעט דברים שלא ניתנים לתקתוק. להלן מה שאתם חייבים לקרוא: כתבה עם קובטי (עמוד 22), בקטגוריית הסקסיים האמנות זכו דוד עדיקא, מאיר קורדבני (92), נעמה צבר (96), אלכסנדרה צוקרמן (98), ודור גז (100). נדב אפל ביקר במוזיאון תל אביב והציג את השאלה החשובה האם אמנות צעירה היא רק עניין של גיל או שמא של תרבות צעירה, או אמנות שמציגה פן טרי ורענן (209). איתן בוגנים נפגש עם לי אורפז לשיחה על סינית וצילום עם עוגיות (212).

אפילוג

תהיה: האם מתי ואיך "חוק האלכוהול" שוטר יופיע בפתיחה ויהרוס את החגיגה?

"שלום פיפי! שלום קקי! אמר נפתלי. להתראות בים! אמרתי אני, אמא של נפתלי והורדתי את המים." – זה המשפט שעורר את חמתם של אנשי איכות הסביבה שהוביל לתערוכה 'גאולה דרך הביבים'.

לקראת ה-1 באפריל שמעתי ששרי גולן-סריג הולכת לאצור את האגף החדש של מוזיאון תל אביב, שאמנים פלסטיים יקבלו הנחה בארנונה ומספר בניינים יוקצו לסטודיואים מסופסדים + מזגן ומרפסת על ידי העירייה. כמו כן, איגוד האמנים הצליח לחתום חוזה עם הגלריות המובילות לקבלת תלוש משכורת קבוע בנוסף לאחוזי המכירות, ועם המוזיאונים על תשלום קבוע למציגים+סבסוד עבודותיהם. החיים יהיו כל כך יפים בקיץ 2010.

יד חזקה, זרועה נטויה, דיינו!