לא רק יין זול, 7.5.15

חכים ביי מהרהר על "בעד ונגד פירוש", תמיר שר שואל איך הלב, דנה פקמן וארז אהרון נותנים בריאליזם, קבוצתית במרכזית, קרמשניט במשונע, וזוכרות מציגות בבתים מעבר למקף

"פטריק גר בבישוף-קורט, שלמרות שמו מתברר שזה בית טחוב של שלושה חדרים וסככה מלאה באמנות של הילריוס ואחרים, הכוללת כמה עבודות עכשוויות, כלי גינון חלודים וגושי בוץ מהגינה המקומית. לא נראה שהבאר מתועדת באף רישום ממשלתי, אולי אף אחד כבר לא מבקר בה. כמו מקווי מים אחרים שראיתי באנגליה, זה מרגיש כמו ספיר בתוך אמרלד בתוך ג'ייד בתוך יד של דרואיד".

תמיר שר, ללא כותרת, תצלום, 2014, מתוך "How is Your Heart?"

תמיר שר, ללא כותרת, תצלום, 2014, מתוך "How is Your Heart?"

תמיר שר, "How is Your Heart?", תערוכת יחיד בסדנאות האמנים, תל-אביב
אוצר: איתן בוגנים. נעילה: 30.5.15

תמיר שר מציג סדרה חדשה של צילומים ישירים, מטופלים, שאולים, מבוימים, שמתפקדים כמראי מקום, שאריות פרפורמטיביות, זכרונות אבודים, קרעי תרבות ועקבות מטושטשים של נסיונות נואשים לגשר על הפער הבלתי נמנע שבין התהום שבאובדן להיותו מחולל אדיר של חיים. כל זה בתיווך אדישותה של המצלמה, בקור רוח של אספן פרפרים הלוכד ברשתו להקה שלמה ובורר מתוכה את האחד והיחיד, זה המיוחד והמייצג בגופו את כל אותם הרבים ששולחו לחופשי.

סדנאות האמנים, רח' קלישר 5, תל-אביב, טל' 03-6830505. שלישי עד חמישי, 15:00–19:00, שישי-שבת, 11:00–14:00.

תמיר שר, ללא כותרת, תצלום, 2014, מתוך "How is Your Heart?"

תמיר שר, ללא כותרת, תצלום, 2014, מתוך "How is Your Heart?"

"דרכים מצטלבות", ארז אהרון, דנה פקמן, פלורנטין 45, חלל לאמנות עכשווית
פתיחה: שישי, 15.5.15, ב-11:00. נעילה: 11.6.2015
אוצרת: גילת אלקסלסי-נדיבי

ארז אהרון ודנה פקמן מציגים ציורים פיגורטיביים וריאליסטיים מהשנתיים האחרונות. פקמן, ילידת 1989, מציירת לרוב נשים במשיחות מכחול קטנות, בלבן, כסף, זהב וכחול, צבעים המופיעים בציורים רנסנסיים ובאיקונות ימי-ביינימיות. אהרון, יליד 1974, מורה ובוגר הסדנה לרישום וציור של ישראל הירשברג ובית-הספר לרישום וציור התחנה, מציג ציורי נוף, דומם ופורטרטים מהשנתיים האחרונות. בציוריו נופים רחבי ידיים, חסרי חיים, מקומות שראה כילד וכחייל או שמע עליהם בסיפורי הצבא של אביו.

פלורנטין 45, פינת רח' השוק, תל-אביב. ב'-שבת, 11:00–13:00, ד'-ה', 16:00–18:00. טל' 050-2763249.

ארז אהרון, ללא כותרת, 120X80 ס"מ, שמן על בד, 2014

ארז אהרון, ללא כותרת, 120X80 ס"מ, שמן על בד, 2014

"אנו סובבים אותה שלוש פעמים בכיוון השמש ואז שותים. מכוניות מזמזמות פחות מעשרים צעדים מאיתנו. לא מזמן שון ראה כאן רוח והשאיר פורטרט שלה – מין מסכת פנים מגבס ליד הקיר, על האבן".

דנה פקמן, "The Poet", שמן על בד מוצמד לעץ, 2013–2015

דנה פקמן, "The Poet", שמן על בד מוצמד לעץ, 2013–2015

"Topsy Turvy", גלריה מרכזית, התחנה המרכזית בתל-אביב, קומה 5
פתיחה: חמישי, 7.5.15, ב-20:00. נעילה: 19.6.15

אוצר: דורון פורמן. משתתפים:  אורלי איל לוי, אלכס דרול, אנדריי פוברוב, בוריס מרינין, בר דביר, גיא גרינברג, דודיק אופנהיים, דוריה ש', דן אלון, דנה לאור קוגן, טליה חסיד פורמן, ליאת איריס, מיטל ירקוני, מילי ברזילאי, נאוה דה-שליט, רויטל פאלקה.
Topsy Turvy הוא עולם שבו הכל ייתכן (תוהו ובוהו), תחושה הומוריסטית, "אווירת פאטוס". התערוכה מציגה תפיסה המטילה ספק בחשיבותה של השפה כאמצעי להכרת המציאות ומבקרת את התרבות המחולקת לקטיגוריות ברורות. זה מקום שבו נשאלות שאלות לא הגיוניות מתוך ניסיון לשנות את הכללים, ומכאן המציאות-בספק מוגדרת בשאלה על טיבם של ערכים (ערך במובן זהות). האמן במקרה זה אינו משרת את הממסד ואינו מזדהה עם הקשר פוליטי כלשהו הנותן צורה למקום, בעיקר לגבי מקום המעביר מסר של שייכות או קונפליקט. היצירה מאפשרת ביטוי למצבים לא הגיוניים, וכאן היכולות לשחרר את הצורך להשתייך (מתוך דברי האוצר דורון פורמן).

גלריה מרכזית, התחנה המרכזית החדשה, רח' לוינסקי 108, תל-אביב. הכניסה מרח' צמח דוד, מול הסופרפארם בקומה 4, יש רמפה שמביאה ישר לגלריה, בקומה 5. רביעי-חמישי, 16:00–20:00, שישי, 10:00–13:00.

רויטל פאלקה, "סיפורי הרשל׳ה בקעקועים", 40X40X144 ס״מ (גובה הדמות 94 ס"מ). פלסטלינה, דבקים, מתכות ועיסת נייר. 2015

רויטל פאלקה, "סיפורי הרשל׳ה בקעקועים", 40X40X144 ס״מ (גובה הדמות 94 ס"מ). פלסטלינה, דבקים, מתכות ועיסת נייר. 2015

"על-פי הסופר האנדלוסי בן המאה ה-13 איבן-ערבי, קיימות אבחות ערטילאיות, מתוחות בין שמים וארץ כמו סולם יעקב – וה'משמעויות' שיורדות במורד האבחות האלה הן כמו מלאכים. אני מאמין שהוא ממש ראה את האבחות האלה כחוטי אור כמעט שקופים. חוטים בעלי בלוטות בוהקות הפועמות כמו כוכבים הנופלים דרך מסך תחרה. אין צורך להסביר את התפיסה הזאת על-ידי הסברים תיאולוגיים או פסיכולוגיים – בשביל ריאליסט נאיבי אין התנסות שיש לה זכות ראשונים על המציאות האמיתית יותר מהתנסויות אחרות – רוח נראית או משמעויות יורדות באותו האופן שבו גשם נראה ויורד".

אנדריי פוברוב, תצלום. משתתף בתערוכה "Topsy Turvy" בגלריה מרכזית, תל-אביב

אנדריי פוברוב, תצלום. משתתף בתערוכה "Topsy Turvy" בגלריה מרכזית, תל-אביב

ענת מעוז וערן ענבר, "קרמשניט", גלריה משונע, תל-אביב
פתיחה: חמישי, 14.5.15, ב-20:00. אוצר: יונתן ה. משעל
בתערוכה המשותפת של מעוז וענבר ניכרת נוסטלגיה לתרבות שנותרה מאובקת בבתי הסבא והסבתא, הנפגשת בדרמטיות עם הפער הדורי והמציאות העכשווית. בעבודותיו של ענבר, העדינות והשבריריות של מיטב האופנות משנות ה-30 וה-40 מורכבות לאובייקטים מקומיים חדשים. חומרי הגלם מגיעים מהרחוב, משאריות שנאספו מעזבונות, אובייקטים המאזנים בין כבוד לייחוס המדומיין או האמיתי שלהם זכו בקיומם הקודם לבין ביקורת והומור עצמי. אצל מעוז, הדפוסים והצורות של ילדותה טבועים בתוך העבודה – פרחי הטפט, קווי המתאר העדינים של חפצי הבית, מלאכת המחשבת של פיתוחי הקישוטים על הקירות. עבודותיה מתייחסות למציאות העכשווית בצבעים של פעם. העבר בעבודות הוא אפשרות עתידית חדשה.

גלריה משונע, רח' הרצל 112, תל-אביב. שלישי–חמישי, 12:00–22:00, שישי-שבת,  11:00–15:00.

ענת מעוז, מתוך "קרמשניט", גלריה משונע, תל-אביב

ערן ענבר, מתוך "קרמשניט", גלריה משונע, תל-אביב

"אבל כמה תמימים אפשר להיות? לא משנה – המדע הכי מתקדם יחזיר אותנו בפליאה לאותה הצעה אקזיסטנציאליסטית גולמית: אם אפשר לראות את זה, זה בטח אמיתי. אז אם המשמעויות שנראות כאבחות הן אמיתיות, ניתן להתחקות אחר המקור שלהן, שהוא אמיתי – או אמיתי מספיק למטרה הנוכחית שלנו – וההתחקות הזאת נקראת (על-ידי המיסטיקנים השיעים) 'תאוויל' או פירוש".

ערן ענבר, מתוך "קרמשניט", גלריה משונע, תל-אביב

ענת מעוז, מתוך "קרמשניט", גלריה משונע, תל-אביב

"בתים מֵעֵבֶר למקף": תערוכות, בתים פתוחים, סיורים ביאפא, המעבדה למחקר חזותי של עמותת זוכרות
חמישי עד שבת, 14–16 במאי 2015

הפרויקט "בתים מֵעֵבֶר למקף" מבקש לאפשר קריאה חלופית מלמטה של המרחב הפלסטיני ביאפא. זהו מרחב שחומק ממבטו של הריבון. במובן זה, הפרויקט מתפקד כטקטיקה של התנגדות למחיקה ולהשתקה של הנכבה הפלסטינית ככלל וביאפא בפרט. השם שנבחר לפרויקט מבקש להצביע על המימד הקולוניאלי המגולם במקף, כסימן המחבר ובפועל מפריד בין יאפא שהפכה ליפו שמֵעֵבֶר למקף, לבין תל-אביב שבלעה אותה. חורבנה של העיר ומחיקתה שימשו נקודת מוצא לאמניות ולאמנים שלקחו חלק בפרויקט, ואלה יציגו במקומות שונים, מקומות שהיו פה, ושאת שרידיהם אנחנו פוגשים לרוב, וייתנו לאותן חורבות, בתים נטושים ומבני אבן, חיים ומשמעות אחרת מזו שרובנו מכירים.

הפרויקט מתקיים לציון יום הנכבה ה-67, ויכלול תערוכות של האמנים מחמוד קייס, אניסה אשקר ומנאר זועבי בבתים פרטיים שמהם גורשו פלסטינים ב-1948, יום עיון וסיורים אלטרנטיביים ביאפא, בהשראת הפסטיבל האדריכלי "בתים מבפנים".

לתוכניית האירוע המלאה: כאן וכאן.

מנאר זועבי, "נאום המעלית", מיצג (בשיתוף עם עדו בראל), 2013, אוניברסיטת חיפה

מנאר זועבי, "נאום המעלית", מיצג (בשיתוף עם עדו בראל), 2013, אוניברסיטת חיפה

"כתהליך אלכימי, פירוש מתרחש במרחב שהוא גם פנימי וגם חיצוני ובו זמנית לא זה ולא זה. כ'פרשנות הרמטית' (על-פי הנרי קורבין) הוא שייך לאזור ביניים הנקרא מונדוס אימג'ינליס, בו מראות נתפסים כאמיתות אוטונומיות או חלומות חוזים את האמת. מצד אחד לא אמיתי וגם לא בדיוני, ומצד שני יכול בהחלט להופיע בפנינו כרוח, עולם הדמיון מתנהג כאילו היה מקור המשמעויות, מקור הפרסונה, נשמת העולם".

מחמוד קייס, "הסגה", פרט מתוך מיצב, 2015, יציקת בטון, 50X60X45 ס"מ

מחמוד קייס, "הסגה", פרט מתוך מיצב, 2015, יציקת בטון, 50X60X45 ס"מ

"המדע והדת עלולים להתאחד כדי לקרוא לזה אשליה, אבל בשבילנו זה המוצא האחרון. הדו-ממדיות של הדו-קרב של האפיסטמולוגיה, דיכוטומיה, מלכודות סמנטיות, אמונות שווא – שילכו להזדיין המדע והדת, אנחנו צריכים לדרוש את הרציונליזם של המופלא וסוף לאלימות של ההסבר".

(כל הציטוטים לקוחים מתוך "בעד ונגד פירוש", חכים ביי, בתרגום לעברית וערבית של יוסף למפל, אדם ססלר ואסעד זועבי, בהוצאת תחנת-נייר, 2013)

גלריות, חללי תצוגה ומוזיאונים מוזמנים לכתוב לנו (בצירוף דימויים באיכות טובה ופירוט מלא שלהם) לכתובת:
[email protected]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.