פביליון בצלאל (ספטמבר–נובמבר 2022)
ביתן ארעי במרכז ירושלים, שיהווה במה ליצירה של סטודנטים, לאירועי תרבות של האקדמיה, ולפעילות עירונית־קהילתית. הפביליון ישמש מרחב לשהייה יומיומית, פלטפורמה לאירועים משתנים של מחלקות בצלאל — ערבי שיח, תערוכות, עבודות site specific ותוכנית רזידנסי.יצירת הפבליון היא פרויקט משותף של סטודנטים מצטיינים מהמחלקות לארכיטקטורה, לתקשורת חזותית ולתרבות חומרית וחזותית. הפביליון הינו אירוע אשר שב ומתקיים כל שנה, כל פעם במקום אחר בעיר,בתכנון אחר, בנושא שונה, ובעיצוב חדש.
סאבלט
רגע המעבר של בצלאל אל העיר הוא הזדמנות חד־פעמית לקחת חלק ביצירת מופע עירוני ייחודי ההולם את ערכי האקדמיה. בוגרות ותלמידות התואר השני באמנות MFA מוזמנות להגיש מועמדות לרזידנסי שבועי או חצי־שבועי במסגרת הפרוייקט.
הצגת תוצרים תתאפשר בחלון הראווה של הפבליון (יש לקחת בחשבון שהפביליון הינו מבנה פתוח במרחב).
גודל חלל העבודה: 2.5×3 מ׳ / גובה 2.2 מ׳.
תנאים להגשת מועמדות
— התכנית פתוחה לכל מי שלומדת או למדה בעבר בתכנית התואר השני לאמנות MFA
— על האמנית להיות נוכחת לאורך כל ימי השהות שיועדו עבורה
— תינתן עדיפות להצעות שמתקשרות לחלל הפביליון/בצלאל/בצלאל ההיסטורי—בצלאל החדש/
קשר עם העיר וכד׳
להגשת מועמדות בטופס ההגשה: shorturl.at/aehm1
או במייל: bezalelpavilion@gmail.com


השבוע עמד בסימן מלחמות עצמאות: בישראל איים שר התרבות לשלול את אזרחותם של יוצרי סרט ביקורתי; ראש מכון סמיתסוניאן בארה"ב הודיע על פרישה בעקבות לחץ פוליטי מתמשך; בריטניה שוקלת לגבות דמי כניסה מתיירים במוזיאונים הלאומיים; ובהודו שללו זכויות יוצרים מעבודה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית. 

הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.