כשהאביב טפח על פנינו באמצע פברואר, לא תיארנו לעצמינו שתיכף פורים, ויותר מזה, שעוד פחות מחודש כבר פסח. כן כן. איך שהזמן טס ומניב חרדות זקנה על אלה שחגים סביב השלושים. אבל היום פורים, שמח ומבדח, ומשנכנס אדר מרבין בשמחה. בין התחפושות הנפוצות תמצאו בין סוכני המוסד, את מפקד משטרת דובאי ואווטרים לרוב. אגב, כבכל שנה מזג האוויר לא מאכזב והחורף יעשה כאילו הוא חזר עד תום החגיגות.

אסתר שניידר, מתוך SILENT MESS בגלריה עינגא
הערב, תחילת ארבעת ימי החגיגות של פורים, יום חמישי ה-25.2.10
בשש וחצי תתקיים הרצאה עם צלם החדשות והדוקומנטרי זיו קורן בבית קמרה אובסקורה. התענוג ב-35 שקלים חדשים.
בבית התפוצות: האם אמנים הם יותר צינים או יותר רומנטיקנים בכל מה שנוגע לזוגיות שלא לומר חתונה. זה בדיוק מה שהתערוכה ‘בטבעת זו: חתונה באמנות העכשווית‘ מבקשת לבחון. על מסורת, טקסים, חינוך, ביוגרפיה ואולי קצת לחצים משפחתיים. מישהו שמע אם דנה מודן ורועי לוי יגיעו? אוצר: חגי שגב. פייסבוק
מריה לוסטרינן, אסתר שניידר וזהר כפיר יחשפו בפנינו ‘בלגאן שותק’ – סיפורים דמיוניים מצויירים ומוקרנים בגלריה עינגא. פייסבוק
בגלריה D&A אורן וקסלר פותחת את תערוכתה ‘חדר משלה‘, במחווה לספרה של וולף האגדית. וקסלר מציגה נשים עצמאיות בחדרים (מ)שלהן + מחווה לתאורה ורמרית מרגשת.
במנשר איריס מנדל אוצרת את התערוכה ‘ידועים בציבור‘ – בעידן הריאליטי והפייסבוק, האם אנחנו מעדיפים להסתתר או להחשף? “האם נותרו עוד סודות בינינו?” נכתב בטקסט, ובתערוכה ליד שואלת אבישג טורק ‘ואולי לא היו הדברים מעולם‘? פייסבוק
ערב הקרנות עבודות הוידאו של תלמידי ובוגרי בצלאל במסגרת התערוכה תיבה באוצרותם של אלונה פרידברג היקרה ויואב וינפלד יתקיים הערב.
בגלריה הייטאצ’ בהרצליה תוכלו למצוא עבודות ממגוון שנים של משה גבעתי.
שישי
מעין אמיר הזמינה את אסתר דותן, יהושע סימון ואבי רוזן לשיח בתאטרון תמונע בעקבות הוצאת הספר ‘בעקבות כוח האמנות‘ של בוריס גרויס בתרגום חדש. יחד עם השיח תפתח תערוכתו של ג’ון ססקי ויהיו הפתעות נוספות. פייסבוק
אין ספק שמסיבת הפורים הרלוונטית לנו ביותר היא הפקת השמוזינג של ליאור ווטרמן ונטעלי שלוסר (כשאמנים מארגנים מסיבה אמנים מגיעים למסיבה, עם חברים שלהם שלאו דווקא אמנים, שזה אתם וחברים שלכם). בתוכנית לצד דיג’יי לטקס, דיג’יי פריזורה ווי.ג’יי. לוויתן, תוכלו לשמוע את רוז- “סוזאן בויל הפיליפינית” בהופעה אקסקלוסיבית במיוחד (רוטשילד 65 החל מ-22:00). יהיה לוהט.
שבת
בפירמידה החיפאית סמנתה ריפנר מהמטרופוליטן ניו יורק, ושירלי משולם אוצרות את התערוכות ‘ניו יורק+’ (תחריט ומונוטייפ) ו”צבע תעשייתי 2007-2009″ של דב הלר. פייסבוק
“שום דבר מסביב לא מכין אותך לקראת המפגש עם העבודות של אן. לא הדרך היפה, לא הבית השוכן אל מול נוף ירושלמי נצחי, גם לא הפינה המקסימה שבין החצר לסטודיו הקטן”, אן בן-אור/פרחים שקופים בגלריה בגבעת חיים איחוד.
מוצ”ש
שת”פ בין סטודנטים מבצלאל לאקדמיה לאמנויות יפות בקרקוב-פולין, בהנחייתה ואוצרותה של עדינה בר-און, הוליד את התערוכה ‘אסתטיקה ודעות קדומות‘ שתפתח בברבור. פייסבוק
הצייר דוד גרשטיין מציג במוזיאון הימי הלאומי בחיפה ‘ים בוץ ומלח על שפת ים המוות‘, עבודות מ-1984.
שני
לכל מי שלא יכול לסבול את סיום חגיגות הפורים: רותם ריטוב/Apart.Art פותחת בששון וצהלה את התערוכה ה- 3/3 של הטרילוגיה “2010/ דקונסטרוקטיביזם: פירוק והרכבה”. נושא התערוכה החותמת את הטרילוגיה “מי?“. כן. רק “מי” (ולהשלמת פערים – שאלות הטרילוגיה הן “היכן? מה? ומי?”). התערוכה בוחנת את האדם. “מי אנחנו? מהו המודל האנושי וכיצד מיוצגת דמות האדם”.
במנשר יתקיים ‘יום הספר‘ – מכירה מוזלת של ספרים וכתבי עת.
במזל טוב ערב רב חוגג חודש ראשון לפעילותו, ולפי ההבטחה, כיום שני הראשון לחודש יתקיים ערב על אמנות ופוליטיקה ברוגטקה. בתפריט הערב: ערן זקס ו- MISSDATA (צילה חסין). פייסבוק
במרכז לאמנות עכשווית בקלישר תוכלו לפגוש את וויליאם האנט הבריטי שיספר על עבודותיו.
רביעי
בגלרית האורחים במדרשה לאמנות בבית ברל נפתחת התערוכה ‘אוצרות היום יום‘ של הקורס לאוצרות. משתתפים: דיתי אלמוג, דגנית ברסט, אביטל גבע, תמרה מסל, עדי נס וטליה קינן.
במרכז לאמנות עכשווית בשעה 20:00 יוקרן ברטה של אולריקה אוטינגר – PRATER. אפשר לקרוא עוד באתר הסנימטק.
וגם
אחרי תערוכתו הוירטואלית ‘חבר אוצר-חבר‘ של דקל גודביץ בגלריה הוירטואלית של וואלה! ‘1024’, אשר הציגה את השאלה “מי ראוי” לצד עבודות של אמנים שלא התקבלו לביאנלה בהרצליה/ ארט TLV/ אמנות סודית של בנק לאומי ועוד, התפרסם כאן בערב רב, ובהמשך בפייסבוק, קול קורא של הצימר למשלוח עבודות שנדחו על ידי “צבע טרי” – לתערוכת סלון הדחויים גרסת ישראל 2010. סטיקר האירוע: “נדחת? התקבלת!” וגם “מי רוצה להיות המאנה הבא?”
חומרי קריאה
בלוג האמנות הנבחר של השבוע הוא ‘Theories of the deep understanding of things‘ של הצייר הצעיר והדגול שי יחזקאלי. כל כך מלא בכל טוב שזה עושה כאב בטן. תשאירו אותו פתוח וכל פעם תראו קצת.
דבורה ליס ודוד שפרבר על האמנית אנדי ארנוביץ.
בטיים אאוט תוכלו למצוא כתבה בוגנית עם סיון גרוס, ואת רוני קרני מכריזה על הצלחתה של התערוכה ‘רחף’ של יונתן גולד.
חגיגות סופ”ש ישראלי יתקיימו השבוע בטייט מודרן הלונדוני (גררררר).
דניאל עוז על ‘ארץ האנטיפודים‘ של מיכאיל גרובמן.
אורית חסון ולדר ביקרה במיצג-תערוכה הדדאיסטית של טמיר ליכטנברג במוזיאון יאנקו דאדא ואלה רישומיה.
אם התגעגעתם לכתיבתה של רותי דירקטור, תוכלו למצוא את כתבתה על המיתוס הגובר סביב מרק רותקו לרגל 40 שנה למותו.
דניאל זילברברג עם אביב נווה לרגל תערוכתו בגלריה חזי כהן.
אלי ערמון אזולאי על אמנות הסאונד.
סמדר שפי על אורלן.
תמי כץ-פרידמן על אמנות ומה שמסביב.
אביטל בורג על ירידים, הריסות, החלפות תפקידים ועוד.
יונתן אמיר על הביאנלה הים-תיכונית בחיפה.
תומר ספיר עונה בשנינה וחן לשאלותיה של אלין אלג’ם.
אסיים בברכת אורה ושמחה ובציטוט של האמנית החביבה עליי רחלי רוטנר “והאחרון שיוצא שיכבה את האור לגויים”.

בתמונה: נטעלי שלוסר בסיום פס היצור של 'מלכות הלילה' למסיבת הפורים-שמוזינג



הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.
בתיה דונר, חוקרת תרבות חזותית, אוצרת ומרצה, מתה אתמול ממחלת הסרטן. דונר עיצבה את הדיון הישראלי ועסקה בזיקות בין אמנות, אדריכלות ועיצוב לאידיאולוגיות ולפרקטיקות יומיומיות. היא היתה מהראשונות שראו בעיצוב המקומי תחום עם משמעות היסטורית וחברתית, והיתה שותפה לתוכנית יונה פישר לאוצרות בבית לאמנות ישראלית. דונר בחרה לעבוד כאוצרת עצמאית – החלטה פורצת דרך בזמנה, שפתחה פתח לאוצרות אחרות בנות דורה. דונר, שהתבלטה בשדה האמנות אף שלא היה לה גב מוסדי, אצרה עשרות תערוכות במוזיאונים המרכזיים, מ"לחיות עם החלום" במוזיאון תל-אביב (1989) ועד "משכית – מארג מקומי" במוזיאון ארץ-ישראל (2003). על התערוכה 

האתר הזה מעצבן!
הלינקים בצבעים שבקושי רואים.
וממתי טור חדש יושב בצד שמאל של המסך?
זה מעצבן לקריאה.
בכלל כל העיצוב הטורי הזה לא נוח, למה אי אפשר לקרוא בנוחות על גבי מסך רחב ושלם?
תקנו את העיצוב, זה לא נוח.
אנגלמן
| |