רב ערב 27.04.21

קול קורא: גודש – כנס ירושלים לאמנות 

דדליין מעודכן: 15.05.21

כתבי העת לאמנות ״ערב רב״ ו״הרמה״ יקיימו ב-27-28 באוקטובר כנס אמנות שימשך יומיים. הכנס יערך במתכונת פתוחה וחדשה תחת הכותרת ״גודש״ ויתקיים במסגרת אירועי פסטיבל "מנופים". הוא יכלול מרצים/ות מקומיים ובינלאומיים, יחולק ליום אחד באולם הרצאות ויום נוסף במרחב הציבורי הפתוח בפארק המסילה בירושלים. הכנס נועד לחבר בין הנעשה במוסדות להשכלה גבוהה לבין אמנים, אוצרים, מנהלים אמנותיים, שוחרי אמנות ואנשי מקצוע מעולם האמנות והתרבות בישראל ומחוצה לה.

כותרת הכנס היא ״גודש״ – מושג בעל משמעויות אקטואליות, היסטוריות ופילוסופיות רבות.

גודש הוא עודף, הגזמה והתפקעות. הוא יכול להתייחס למונחים כלכליים, לרגשות, לעיסוק בחומרים, לפעולות אנושיות ועוד.

דוגמאות לסוגיות בהן נעסוק לאורך הכנס:

• איזון: האם עודף במקום אחד יוצר בהכרח מחסור במקום אחר? האם ישנם מצבים בהם הגודש הוא שפע מבורך? האם הגודש הוא גורם מפתח בתהליכים חברתיים וכלכליים למשל לכאלה שמובילים לאלימות ומלחמות (כפי שטוען למשל ז'ורז' בטאיי)?
• נפש (התאהבות כהצפת רגשות, אבל גם זעם, דיכאון או עצבנות)
• גוף (בזות, תחושות גודש פיזי)
• ארכיאולוגיה (ממצאים אינסופיים, חיים גדושים מתחת לאדמה)
• עתידנות (כיצד משתלטים על ידע מצטבר? על צריכה מצטברת? על זנים נכחדים?)
• תכנון (גודש תחבורה, גודש בנייה, הצפות)
• מערכות כלכליות (מעמדות בחברה, בועות פיננסיות, תרבות צריכה)
• טכנולוגיה (דאטה – גודש מידע)
• תזונה  (גודש סוכר, נתרן או שומן)
• פילוסופיה (גודש כשארית, מה שלא נכנס להגדרות הקיימות)
• גודש הוא גם מאפיין של האמנות כלפי חוץ, היות והיא נתפסת בעיני רבים כתחום עודף ולא חיוני, הנמוך בחשיבותו ממזון ממשי, בריאות וקורת גג. אך האם כך הדבר?
• יצירות אמנות רבות עוסקות בערימות ובעודפות, והן פתח לעסוק בנושאים שהובאו לעיל.

הכנס מבקש לרענן ולהרחיב את מנעד ההרצאות המסורתיות, ולקדם מודלים חדשניים ושונים של הרצאות-פרפורמנס, הייד-פארק, ומתודות הצגת ידע ומחקר נוספות שמפותחות בשנים האחרונות בכנסים חדשניים ברחבי העולם.

על המעוניינות/ים להגיש:

• תקצירים באורך 250 מילים להרצאות בפורמטים שונים
• קורות חיים (ניתן לצרף דוגמאות להרצאות קודמות אם ישנן)

לכתובת: [email protected]

דד-ליין למשלוח הצעות: 15.05.2021

תשובות ינתנו במהלך חודש יוני 2021

אוצרי ומנהלי הכנס: ד״ר רונן אידלמן ויונתן אמיר (״ערב רב״), רינת אדלשטיין (״הרמה״)

הפקה: אלינה אלכסה

Dome of Church of the Gesù (Rome)

״ראש רוח ريحٌ ذهنية Wind Mind״ / תערוכה קבוצתית

בית הנסן, רחוב גדליהו אלון 14, ירושלים

נעילה: 5.6.21

מחשבה חולפת בראש כתנועתה המתמדת של הרוח. במשבהּ היא מעצבת נופים, מסיעה דיונות דמיון בזמן החולף, מפיצה אבקני רעיון, מסעירה גלים בנפש, סוחפת לדאות ולנדוד אל עבר קצות התודעה, בעולם הזה או בעולמות אחרים, בלתי נגישים לכאורה.

לאן מובילה הדרך? אין מסלול קבוע מראש ואין יעד אחד שאליו צריך להגיע. בתערוכה ״ראש רוח״ תנועת המחשבות משאירה עקבות בחומר ומסמנת נתיבי פעולה במרחב. יש שהעבודות מביעות שאיפה לצאת מהגבולות הפיזיים ויש שהן כלואות בסבך מחשבתי ללא מוצא נראה לעין.

התכנית לתואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויות בבצלאל מזמינה את הקהל הרחב לפתיחת תערוכה במסגרת פרויקט גמר במגמת אוצרות בתכנית. התערוכה עוסקת בנוודות מחשבתית; בתעייה בנופים שנבראו בדמיון, במיפוי מסעות רגשיים ומנטליים ובתנועתן החופשית והמתמדת של המחשבות בראש, אפילו כשהגוף עצמו נותר נטוע במקום.

פעולת האצירה הקולקטיבית של שמונה אוצרות ואוצרים מייצגת שיתוף פעולה ארוך טווח של קבוצת למידה זו. התערוכה מאגדת נקודות מבט אוצרותיות מגוונות ומשמרת קולות אינדיווידואליים שנולדו מתוך קשר אישי של כל אחת ואחד מן האוצרים.ות עם האמנים.ות.

הכניסה ללא תשלום בהרשמה מראש באתר https://hansen.co.il/

ההרשמה לתואר שני בבצלאל החלה. הצטרפו אלינו ביום פתוח המקוון שיתקיים ביום שלישי, 11.5.21. לפרטים ולהרשמה https://masters.bezalel.ac.il/

צילום: ליאור תמים

״For Love is Like the Wind and Love is Like the Water״ / ג׳ונאס מקאס

מרכז מעמותה בבית הנסן, גדליהו אלון 14, ירושלים

פתיחה: חמישי, 29.4.21
יום עיון מקוון: 6.5.21
אירוע נעילה: 28.5.21
נעילה: 31.5.21

״מה חשוב בקולנוע מחתרתי? שהוא לא חשוב כלל… זה עיסוק מאוד משמח, דרך מהנה להעביר את הזמן, רק להדליק את המצלמה ולכוון אותה על החברים שלך, על דברים שאתה ממש אוהב, בלי לעבור דרך הפקה מייאשת, גיוס כסף, סבל… יש לך כמה דולרים אתה קונה רול של פילם ועושה סרט״. ג׳ונאס מקאס, 1968.

בתערוכה על יצירתו של גיונאס מקאס (Jonas Mekas, 1922-2019) מוצגות שתי עבודות יומן: ״365 Days Project״ (2007) ו-״Walden״ (1968). שתי היצירות מתעדות את הליריות של היום יום; את המפגשים, הרחובות, שינויי העונות והיופי של הזמן החולף על פנינו בתוך השגרה. ״פרויקט 365 ימים״ מורכב מקטעי וידאו אותם העלה מקאס לאתר ייעודי בכל יום במהלך שנת 2007, ויחד יוצרים יומן ויזואלי. לצד כל סרט כתב מקאס שיר קצר. ״אני לא עושה סרטים, אני מצלם,״ הוא מעיד על עצמו. ״יש לי עט ויש לי מצלמה״. מקאס מחפש אחר הפואטיקה של הדימוי המצולם; כמי שכותב שירה, סרטיו אינם מחפשים נרטיבים גדולים. בתקופה של ״עודפות״ תיעודית וצילום אין סופי דרך הטלפונים הסלולרים, מעניין לבחון בראייה היסטורית את היצירה של מקאס ביחס ליום יום. יצירה בה לתיעוד יש מטרה פואטית ואסטטית, בה הפעולה הצילומית נתפסת כאקט של חופש, כדרך חיים, כשירה.

מקאס, מי שנחשב לאבי הקולנוע הנסיוני, היה גם מבקר קולנוע (Film Journal, The Village Voice), מייסד ויוזם של פלטפורמות שונות לקולנוע ניסיוני (Anthology Film Archives, The Film-Makers’ Cooperative), מרצה, משורר ואקטיביסט של חופש אמנותי. זו הזדמנות להפגיש את הקהל הירושלמי עם אחד היוצרים המרתקים בתחום, לאחר שתערוכה מיצירותיו הוצגה בתל-אביב בשנה החולפת בגלריית המדרשה, הירקון 19 (אוצר: אבי לובין).

התערוכה היא שיתוף פעולה בין המחלקה לאמנויות המסך באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ומרכז מעמותה לאמנות ומחקר, שיתוף פעולה שהניב בעבר כנס בינלאומי (אנטומיה ואוטונומיה של הדימוי הנע) במסגרת פסטיבל הקולנוע ירושלים (2010) ותערוכה של היוצרת והקולנוענית שנטל אקרמן (De La Mer(e) Au Desert)  במרכז מעמותה (2014).

במסגרת התערוכה יתקיים יום עיון מקוון בשם ״Dear Jonas״, בו ייקחו חלק דוברים ודוברות מקומיות ובינלאומיים (6.5) וארוע נעילה לתערוכה בנושא היום יום עם ד״ר דני שרירא (28.5).

בתמיכת Lithuanian Culture Institute

אוצרות: לאה מאואס, שרון בלבן
עוזרת אוצרת: שחר בן נון
שעות פתיחה: שלישי-חמישי בשעות 14:00-19:00, שישי בשעות 10:00-14:00

Jonas Mekas astride Stan Brakhage's donkey Roscoe Notes Diaries Sketches Walden

״באין פסנתר״ / אוּרי דובדבני

גלריה ברבור, רחוב שלמה המלך 9, ירושלים

פתיחה: חמישי, 13.5.21, בשעה 20:00
נעילה: 28.5.21
אוצר: אברהם קריצמן

התערוכה במסגרת פרויקט שנתי

״חצי ירח – זורח: 2 תערוכות יחיד לאמנים/יות עד שנתיים מסיום הלימודים״

גלריה ברבור שמחה להזמין לתערוכת יחיד של אוּרי דובדבני ״באין פסנתר״. התערוכה היא הראשונה מתוך שתי תערוכות של הפרויקט השנתי של גלריה ברבור ״חצי ירח – זורח, תערוכות יחיד לאמנים/יות עד שנתיים מסיום הלימודים״ אשר במסגרתו מתפרסם קול קורא פתוח ונבחרות שתי הצעות. השנה נבחרו להציג בברבור תערוכת היחיד הראשונה של אוּרי דובדבני ולאחריה תערוכה זוגית של עודד יונס וקרולינה להן.

התערוכה ״באין פסנתר״ של אוּרי דובדבני היא מיצב המשלב עבודות סאונד, ציור, פיסול ועבודת וידאו דאנס.

במרכז התערוכה עומדים פסנתרי הרחוב שהוצבו בשנים האחרונות במספר מוקדים במרחב הציבורי בירושלים, המשקפים בעיני דובדבני את המפגש הפורה בין פנטזיה למציאות. הפסנתרים המוצגים בתערוכה הם למעשה יציקות בטון בצורת פסנתר שמותקן בהן מגבר שצליליו מדמים פסנתר קלאסי. אלו הם יצורי כלאיים אשר יצאו ״מתורבתים״ מן הבתים ומאולמות הפאר אל שאון היומיום של ירושלים ומוקמו ליד העירייה, בתלפיות, בתחנה המרכזית וסמוך לחומות של העיר העתיקה. במרחבים אלה חוזרת החיה אל ה״פרא״ ונאלצת להתגונן בדרכים שונות, שייכת-לא שייכת למרחב הפרוץ. לעתים הפסנתר נתקל בחיבה מצד הסובבים אותו, לעתים באדישות ולעתים באלימות וכוח. נראה שמחד הוצאתם אל המרחב הציבורי מאפשרת חיבור בין בני-אדם, התקהלות סביב התרחשות אמנותית והזדמנות להפגין ידע וכישרון, ומאידך נראה שיש בה גם ניחוח אירוני ומכאיב הנוגע לחלום ושברו, לאופן בו סמל התרבות העדין מתרסק אל קרקע המציאות.

מתוך מחשבות אלה, עושה דובדבני שימוש בדימוי הפסנתר כדי לגשת לשאלות מגוונות ביחס למונחים כמו "תרבות" ו"פרא", הופעתם במרחבים שונים בחייו האישיים, במרחב הירושלמי שבו חי ובשפה שהוא מדבר ושומע.

כמי שלא יודע לנגן על פסנתר, שואל דובדבני את השאלה ״מהי ידיעה ומה מקומה בהקשר של אמנות ותרבות?״ והופך אותה לתמה המרכזית אשר סביבה מתארגנת התערוכה. בעבודותיו דובדבני מצייר את הפסנתר, כותב עליו, מחפש אותו ורוקד אותו, בתקווה שכל אלה יהפכו אותו למי ״שיודע פסנתר״.

שעות פתיחה ופעילות: התערוכות פתוחות לקהל הרחב בימים שני-חמישי בשעות 16:00-20:00, שישי בשעות 11:00-14:00

אפשר להתעדכן גם בפייסבוק ובאתר barbur.org

אורי דובדבני