רב ערב 18.02.20

שני אירועים בסדנאות האמנים ירושלים | ״מה אומרים העצים״ / אולגה קיסלבה – בין אמנות למדע | ״להדביק את המים – Chasing Water״ / מאירה תדמור | שתי תערוכות חדשות במוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית

שני אירועים בסדנאות האמנים ירושלים

האומן 26, תלפיות, ירושלים

 

מפגש ת(א)עשייה #74

חמישי, 20.2.20, בשעה 18:00

חן תמיר תסקור את עבודתה האוצרותית החל משנת 2008 ב-Flux Factory בניו יורק ודרך העשור בו כיהנה כאוצרת במרכז לאמנות עכשווית תל אביב.

לפרטים נוספים לחצו כאן

לאירוע בפייסבוק

שאון חורף

שני, 24.02.20 בשעה 20:00

במסגרת אירועי שאון חורף יפתחו האמנים.ות את סטודיותיהם ויכניסו אתכם לעולמם, לתהליכי היצירה והחשיבה, לאתגרים ולפריצות הדרך. אתם מוזמנים להגיע ולשוטט בין הסטודיות, להרגיש את החומר, להתבונן ביצירות אמנות מתהוות ולפגוש לשיח פתוח וישיר מגוון אמנים ירושלמים מרתקים.

לאירוע בפייסבוק

מאיה דוניץ, "רועד", 2016, צילום: יובל חי



״מה אומרים העצים״ / אולגה קיסלבה – בין אמנות למדע

 / Olga Kisseleva – Between Art and Science״Listening to Trees Across the Jordan River״

מוזיאון הנגב לאמנות, באר שבע
פתיחה: 19.12.19

נעילה: 28.3.20
אוצרת: דליה מנור

האמנית הבינלאומית אולגה קיסלבה (ילידת סנט-פטרסבורג), ראש המכון הבינלאומי לאמנות ומדע ופרופסור לאמנות עכשווית באוניברסיטת סורבון בפריז, מציגה עכשיו בארץ פרק מהפרויקט שלה EDEN (אתיקה-קיימות-אקולוגיה-טבע).

בעקבות החייאת זנים נכחדים ובאמצעות מחקרים מדעיים, קיסלבה מפתחת פרשנות אמנותית לתפישה חדשה לה היא קוראת "ידע עתידי עתיק": ניתוח המורשת התרבותית העתיקה של היחסים בין האדם לבין צמחים, ובמיוחד עצים, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כדי לקדם תקשורת עם עולם הצומח ועל מנת לאפשר לבני האדם להבין כיצד עצים מתקשרים עם סביבתם.

התערוכה במוזאון הנגב לאמנות מתמקדת בנסיונות שנעשים באזור הערבה וים המלח להחיות עצים עתיקים ובמעקב אחר עצים השולחים מסרים שמתורגמים בעזרת רשת תקשורת לביטויים חזותיים ומילוליים.

 

אירועים מיוחדים:

"מה אומרים החוקרים – אמנות, מדע וטכנולוגיה": סדרת הרצאות חדשה במסגרת התערוכה "מה אומרים העצים – אולגה קיסלבה, בין מדע ואמנות"

שלישי, 25.2.20, בשעה 10:30: "חיים בעולם מרושת" – ד"ר ליאור זלמנסון

בהרצאתו יסקור ד"ר ליאור זלמנסון את אופן החשיבה על רשתות אשר סחף את העולם במאה העשרים ויציג את הגילויים הגדולים בתחום ומחקרים מעולמות הפסיכולוגיה, הביולוגיה, הסוציולוגיה, מדעי המחשב והאמנות.

ד"ר ליאור זלמנסון הוא בעל תואר ראשון במדעי המחשב ותואר שני ושלישי בניהול טכנולוגיה ומערכות מידע מאוניברסיטת תל אביב, בה הוא כעת חבר סגל בפקולטה לניהול. מחקריו עוסקים במעורבות ובמחוייבות של משתמשים בסביבות דיגיטליות, במודלים עסקיים של אתרי תוכן ובתופעות כלכליות-התנהגותיות באינטרנט כגון כלכלת השיתוף ומיקור ההמונים. מחקריו זכו למענקים ופרסים.

חמישי, 12.3.20, בשעה 10:30: "צמחים מתים אחרת" – ד"ר בוזי רביב

כולנו יודעים שצמחים חיים אחרת, אך בשנים האחרונות אנו מתחילים להבין שישנם גם הבדלים מעניינים ביננו מבחינת אופן המוות. בהרצאה זו נסקור מעט מהגילויים המרתקים הנוגעים למותם של צמחים ונציץ אל עולמם הבא.

ד"ר בוזי רביב השלים עבודת דוקטורט בנושא "רקמות הזרעים המתות כמאגר לחומרים ביו-אקטיביים" בהנחייתו של פרופ' גדעון גרפי באוניברסיטת בן גוריון בנגב. בימים אלו מנהל ד"ר רביב את פרויקט הקמת תחנת הרדיו האינטרנטי של האוניברסיטה.

 

חמישי, 19.3.20, בשעה 10:30: "צמחים, שירה והרומנטיקה הגרמנית" – ד״ר עפרי אילני

במסורת האינטלקטואלית הגרמנית התפתח יחס מיוחד לעולם הטבע ובפרט לצמחים. משוררים והוגים גרמנים פיתחו תיאוריות על צמחים שנראות מוזרות ביותר במבט עכשווי ומשוררי הרומנטיקה השתמשו בהם כדי לדבר על מיניות, אמנות ופוליטיקה. ההרצאה תציג את תורת הצמחים של יוהן וולפגנג גתה, שביקש להציב חלופה לתפישת הטבע המכניסטית של ניוטון, ואת הפנטזיות הצמחיות של משוררים וחוקרי טבע במאה התשע עשרה.

ד”ר עפרי אילני הוא היסטוריון, עמית פוסט דוקטורט באקדמיית פולונסקי במכון ון ליר בירושלים. מחבר הספר "החיפוש אחר העם העברי: תנ”ך ונאורות בגרמניה". תחומי העיסוק שלו נוגעים בהיסטוריה של המיניות, אוריינטליזם וחקר המקרא. הוא כותב את המדור “תחת השמש” במוסף הארץ.

בסיום כל הרצאה יתקיים סיור מודרך בתערוכה "מה אומרים העצים" במוזיאון הנגב לאמנות

מחיר כניסה (לכל הרצאה): 40 ש"ח

הרשמה בקופת המוזיאון ובטלפון 08-6993535

מספר המקומות מוגבל



״להדביק את המים – Chasing Water״ / מאירה תדמור

בית האמנים, אלחריזי 9, תל אביב

נעילה: 7.3.20

צירופים בלתי אפשריים לצד רצון לרדוף אחר הבלתי ניתן למימוש עומדים בלב העשייה האמנותית של מאירה תדמור, כפי שנרמז בשם תערוכתה. "קצב החיים המסחרר, השתנות מתמדת, צמיחה, התכלות ואי- ודאות"- כל אלה מהווים רקע ליצירתה במשך השנים. במעין מעבדה ניסיונית של פירוק והרכבה, חוקרת מאירה אינטואיציות פנימיות, ומתייחסת לאזכורים היסטוריים וחברתיים. המפגש עם אי הודאות ושאיפה לתקן את המעוות טומנים בחובם תיקון אישי וכללי.

בתערוכה יוצגו קולאז'ים ואובייקטים פיסוליים עשויים "ready made" (בעיקר מגזינים וספרים), תוך שימוש בטכניקה מעורבת. תהליך העבודה כולל פירוק אובייקטים וניתוק דימויים מהקשרם ההגיוני. אחר כך מגיע שלב בניית אובייקטים חדשים העשויים מחיבורים דמיוניים הנושקים לאבסורד.



שתי תערוכות חדשות במוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית

פתיחה: 8.2.20
נעילה: 18.4.20
אוצרת: ד״ר אילנה זינגר בליין  

״שיר הוא לא רק מילים״

בציורי דיו מוקדמים נהוג היה להוסיף לציורים גאסן (gasen): כיתוב. הגאסן יכול להיות פרוזה או שירה מקורית או ציטוט מהספרות או השירה הקלאסית. במקרים רבים הכיתוב הוא תוספת של חבר או מעריץ של הצייר ולעתים של הצייר עצמו. בסופו של הגאסן מופיעים בדרך כלל החתימה והחותמת של כותב השיר. בתקופת אדו (Edo, 1603-1868) החלו ציורים ושירים להופיע גם בהדפסי העץ מז'אנר האוקיו-א (ukiyo-e): תמונות מן העולם הצף. אף על פי שהאוקיו-א נחשב לאמנות פופולרית, הייתה לו זיקה חזקה לתרבות היפנית הקלסית. זיקה זו התבטאה בהכללת שירי טאנקה קלאסיים בציורים ובהדפסים אלה.

אחד החידושים של תקופת אדו היה איורים לאוספי שירה. הידוע ביותר בהם הוא ״מאה שירים של מאה משוררים (Hyakunin isshu)״.

״רכישות חדשות V״

״רכישות חדשות״ היא התערוכה החמישית מסוגה המוצגת במוזיאון טיקוטין מאז פתיחתו המחודשת לקהל בשנת 1995. אנו שמחים להציג שוב מגוון רחב של יצירות אמנות שנתרמו למוזיאון או נרכשו על ידו בשנים שחלפו מאז התערוכה ״רכישות חדשות IV״, שהתקיימה בשנת 2014. בין היצירות החדשות ניתן למצוא הדפסים מסורתיים ומודרניים, נטסקה, אביזרי לבוש ועוד.

במשך השנים גדל אוסף המוזיאון בדרכים שונות: המוזיאון רוכש יצירות אמנות יפנית מסורתית ומודרנית, בעיקר בתחומים שכבר קיימים במוזיאון וברצוננו להעשיר ולהגדיל, אך גם בתחומים חדשים: אמנים המציגים בתערוכות יחיד או בתערוכות קבוצתיות ומשאירים יצירות כמתנה למוזיאון, אמנים יפנים שמעולם לא הציגו במוזיאון תורמים מיצירותיהם לאוסף וכן גם בזכות מתנות ותרומות של אספנים.

אזומאיה טאקמי, "ליקוי חמה", צילום: שחר עמית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *