רב ערב 11.02.20

מפגש ת(א)עשיה #73: ״תאצרו את העיר״ / אביטל נאור וכסלר | ״להדביק את המים – Chasing Water״ / מאירה תדמור | ״וּשנִי תולעת ואֵזֹב״ / בר דביר רחמים | מחורבנת / BLOODY MARY – הגרלת כרטיסים לקוראי רב ערב!

מפגש ת(א)עשיה #73: ״תאצרו את העיר״ / אביטל נאור וכסלר

הגלריה של סדנאות האמנים בתלפיות, האומן 26, ירושלים

רביעי, 12.02.20

אביטל נאור וכסלר, האוצרת והמנהלת האמנותית של גלריה ביתא, בשיחה על האופן שבו העיר ככלל וירושלים בפרט משפיעה על המחשבה והפרקטיקה האוצרותית. נאור וכסלר תספר על תערוכות שאצרה שעוסקות בעירוניות ממגוון היבטים, על האופן שבו הרחוב פוגש ומשפיע על האמנות ועל פרויקטים במרחב הציבורי.

לארוע בפייסבוק

יפעת שטיינמץ הרסט, רחובות צפים, ציור על חלונות בית סיידוף רח' יפו, ירושלים, במסגרת ARTBNB 2018, צילום: ילנה קוונטי



״להדביק את המים – Chasing Water״ / מאירה תדמור

בית האמנים, אלחריזי 9, תל אביב

פתיחה: חמישי, 13.2.20
נעילה: 7.3.20

צירופים בלתי אפשריים לצד רצון לרדוף אחר הבלתי ניתן למימוש עומדים בלב העשייה האמנותית של מאירה תדמור, כפי שנרמז בשם תערוכתה. "קצב החיים המסחרר, השתנות מתמדת, צמיחה, התכלות ואי- ודאות"- כל אלה מהווים רקע ליצירתה במשך השנים. במעין מעבדה ניסיונית של פירוק והרכבה, חוקרת מאירה אינטואיציות פנימיות, ומתייחסת לאזכורים היסטוריים וחברתיים. המפגש עם אי הודאות ושאיפה לתקן את המעוות טומנים בחובם תיקון אישי וכללי.

בתערוכה יוצגו קולאז'ים ואובייקטים פיסוליים עשויים "ready made" (בעיקר מגזינים וספרים), תוך שימוש בטכניקה מעורבת. תהליך העבודה כולל פירוק אובייקטים וניתוק דימויים מהקשרם ההגיוני. אחר כך מגיע שלב בניית אובייקטים חדשים העשויים מחיבורים דמיוניים הנושקים לאבסורד.

לארוע בפייסבוק



״וּשנִי תולעת ואֵזֹב״ / בר דביר רחמים

בית הנסן, מרכז לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה

פתיחה: שישי, 14.2.20, בשעה 12:00
נעילה: 7.3.20
אוצרת: מורן סולמירסקי נועם

בתערוכת היחיד שלה בבית הנסן בר דביר רחמים מהרהרת מחדש על מעשה הציור. תחת ידיה הופך הציור עצמו לחומר גלם, לחומר בתוך חומר המרמז על מערכת יחסים של שאלות ותשובות ביחס למקום הציור.

דביר רחמים מציירת את מה שהוטבע וקפא בחלל, אך הציור-מאובן שלה משתנה ללא הרף, היא מתערבת ומזינה אותו כפעולה מתמשכת. בדיאלוג בלתי צפוי עם פעולת הציור היא מצביעה על ההשתנות של הציור כסימן לחיים: הציור אף פעם לא נשלם אלא ממשיך לבלוע לתוכו את פעולות גופה של הציירת, המייצרת סימנים של קילוף וזליגה של החומר ושל הזמן הנאגר בחלל. מכוח התערבותה הציור הופך לאורגניזם חי, הנוצר מהחוויה המצטברת של פעולת הפירוק והשתנות החומר הנושאת בתוכה תחושת אבדן ונבואה הצופנת את סיפורם של המנודים.

ביום חמישי, 5.3.20, בשעה 19:30, תתקיים שיחה בין עודד וולקשטיין (מסאי, מתרגם ועורך) והאמנית על זיכרונות הגוף במקום ששימש כבית מחסה לחולי הצרעת.
לאחר מכן יתקיים מופע טריו מחול וסאונד על גבי העבודה, הממזג בין הגוף והצליל במרחב הפרפורמטיבי של העבודה, המבקש לחקור את הקשר בין הגוף בהווה לגוף בעבר במהלך המטשטש את הגבול בין אז ועכשיו. בהשתתפות: חובב לנדוי (מוסיקאי, קומפוזיטור ואמן סאונד), שחר פוקס בר (רקדנית ויוצרת), תמה קסטל (רקדנית יוצרת ומורה לתנועה).

אירוע פייסבוק



מחורבנת / BLOODY MARY

מופע מחול מאת ובביצוע מירב דגן, זוכת פרס שרת התרבות ליוצרים צעירים 2019

תיאטרון תמונע

שני, 17.2.20, בשעה 20:00

אם העולם הוא אישה,

ויש לה גוף

שיש בו רחם

ויש בו חורבן

ויש בו חיים

והם לא מפחדים זה מזה…

הגוף הוא השיעור והמפה

הכלא והגאולה

הבמה היא מרחב אימונים

ואני מתאמנת,

על חורבן,

זמני,

ידוע מראש,

אך מפתיע כל פעם מחדש.

זהו ניסיון להשתמש במחזור החודשי כמתווה כוריאוגרפי ובבמה כמרחב אימונים, מתוך רצון לכונן את גוף האישה כאתר ידע, כפלטפורמה דרכה אפשר להתבונן ולפעול בעולם בתקווה לעתיד טוב יותר.

לקניית כרטיסים ולפרטים נוספים

כרטיס זוגי יוגרל בין הקוראים שישלחו מייל (נא לציין שם מלא וטלפון)

צילום: קמילה דה פילפיס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.