רב ערב 24.04.18

מהי הנצחה וכיצד היא מעצבת את הזיכרון שלנו?

בית יד-לבנים, פתח-תקווה
בחסות מוזיאון פתח-תקווה לאמנות עכשווית

רביעי, 25.4.18, בשעה 18:00

ערב מחווה לבית יד-לבנים ולמייסדו האגדי ברוך אורן. אורן עיצב מודל של "מפעל הנצחה חי", שבו נרקמים חיי תרבות ואמנות העוסקים בידיעת העם והארץ ובתולדות פתח-תקווה. המודל זכה להצלחה, ובערים רבות בארץ הוקמו מפעלי הנצחה המשלבים פעילות תרבותית. על מודל חדשני זה זכו ברוך אורן ו"הבית" בפרס ישראל בשנת 1980.

האירוע מתקיים במסגרת התערוכה "מסיפורי בית אחד" (אוצרת: סיגל קרינסקי-קהת), העוסקת בחזונו של אורן ומפגישה בין חפצים ויצירות שנאספו מראשית הקמת ה"בית" לבין יצירות אמנות עכשוויות. העמדה זו של הרחוק לצד הקרוב מחברת את הסיפורים מהעבר עם ההווה ומעלה שאלות על הנצחה, שימור וזיכרון.

הכניסה חופשית, נשמח לראותכם.

אלי גרוס, "קרן אור"

הגלריה ע"ש מורל דרפלר במרכז האקדמי ויצו חיפה

אוצר: עמית זולר, ראש המחלקה לצילום
פתיחה: 30.4.18
נעילה: 19.5.18

אלי גרוס, ותיק המרצים במחלקה לצילום בוויצו חיפה, מסכם קריירת צילום ארוכת שנים.

גרוס החל ללמד ב-1985. אביו, משה גרוס, הקים את סטודיו קרן-אור בחיפה והיה אחד הצלמים המסחריים הבולטים בארץ. משה גרוס וקרן-אור החלו מסע אל תוך עולם צילום התעשייה והארכיטקטורה בישראל. אלי הצטרף אל הסטודיו שהקים אביו.

בתחילת דרכו התמחה אלי בפיתוח והדפסת צבע, תחומים שהיו חסרים בישראל ובקרן-אור. תחום זה עיצב את תפיסת הצבע הכל-כך אופיינית בעבודותיו הצילומיות. התערוכה הרטרוספקטיבית מקיפה את כל סוגי התעשיות שבהם נגע: מתכשיטים דרך טקסטיל ועד לאופטיקה, מחשבים, כלי נשק, טילים ומטוסי קרב.

אלי גרוס אינו רק צלם תעשייה מוביל, הוא גם מחנך ומוביל את נושא הצילום המבוים במחלקה לצילום. התערוכה מסכמת את התקופה שבה לימד במרכז האקדמי ויצו חיפה, אך לא את פועלו כצלם, שימשיך לייצר בתשוקה אינסופית דימויים מלאים ביופי ואסתטיקה מחוברים אל רוח התקופה.

לגלריית העבודות
הגלריה ע"ש  מורל דרפלר, רח' הגנים 21, המושבה הגרמנית, חיפה. טל' 04-8562539. א'–ה', 10:00–18:00; ו', 10:00–13:00.

אלי גרוס, "קרן אור"

שיח גלריה בתערוכה "סובניר" עם האמן שי זילברמן והאוצרת רותם רוף

מוזיאון וילפריד, קיבוץ הזורע

שבת, 28.4.18, בשעה 11:00

התערוכה "סובניר" של האמן שי זילברמן נוצרה מתוך התבוננות באוסף הקבע הקיים במוזיאון של וילפריד ישראל. זילברמן, שיוצר באחרונה בטכניקות הקולאז', ליקט, צילם ועיבד חפצים הבוחנים מחדש את שינוי מיקומם של אובייקטים על ציר הזמן, מיקומם הגיאוגרפי, שינוי זהותם ומשמעותם התרבותית. התערוכה היא חלק ממקבץ התערוכות "זיכרון סמנטי", שנוצר במסגרת תוכנית רזידנסי במוזיאון וילפריד, בתמיכת מפעל הפיס. במקבץ נוצרו שתי תערוכות נוספות: "שומרי הגן" של האמנית שרון גלסברג ו"מאגר" של האמנית ההודית סומקשי סינג.
הכניסה לשיח הגלריה כלולה בכרטיס הכניסה למוזיאון.
לאחר השיח יתקיים סיור בתערוכות.
מוזיאון וילפריד, קיבוץ הזורע, 04-9899566,  [email protected]

ב'–ו' (למעט יום ג'): 09:00–14:00; ג', 12:00–17:00; שבתות וחגים: 10:00–14:00. ימי א' לביקור קבוצות בתיאום מראש.

שי זילברמן, מראה הצבה מתוך "סובניר"

שתי תערוכות בגלריה לאמנות במרכז ההנצחה בקריית-טבעון

אוצרת: מיכל שכנאי-יעקבי

נעילה: 16.6.18

בגלריה התערוכה "על גיבורים", עם ארז ישראלי, יונתן הירשפלד, שחר מרקוס, ערן ענברי, תמיר צדוק ואנסמבל כעת.
כל דור בוחר את גיבוריו, כל תרבות יוצרת את גיבוריה. גיבורים באשר הם, מציאותיים או דמיוניים, משמשים לנו דגם של הגשמת שאיפות ועמידה באתגרים. בתחילת המאה ה-21, בפתח עידן שנראה כי לא נותר על כנו ולו מיתוס גבורה אחד, נראה כי האמנים שבים לעסוק במיתוסי הגבורה לא רק כדי לנתץ אותם, אלא כדי לבחון דרכם שאלות של גבריות וייצוגיה.
באכסדרה תפתח התערוכה של צח שיף, "אל גיבור".
כבר מראשית הופעתם – בקומיקס, באנימציה ובקולנוע – ענו גיבורי-העל על צורך בסיסי ביותר: להימלט מתחושת הניכור, מאימת המלחמות ומחרדות היום-יום של העולם המודרני, אל עולם שהצדק והטוב מנצחים בו תמיד, ודברים נפתרים בו באורח פלאי. אלא שבציוריו של שיף שורר עולם כּאוטי, פסיכדלי, ש"החוק והסדר" נכפים בו בשרירות ובאטימות. ציוריו רוקחים יחד גיבורי-על, ליצנים מפחידים, שוטרים מחופשים, אלימות, אכזריות, מעצרים, פרשים, מסכות וכלי נשק, דמויות קומיקס וסרטים מצוירים, על רקע גני-שעשועים וחללים אורבניים.
שעות פתיחה: גלריה לאמנות: ימים א'–ה', 08:00–13:00; 16:00–19:00; יום ו', 08:00–12:00; שבת, 11:00–13:00. טל' 04-9835506.

ערן ענבר, "דוויד", רקמה ידנית, 2018

 יריד "צבע טרי", מרכז הירידים, תל-אביב

"זרעי מורשת", אורנה טמיר-שסטוביץ, מיצב

26–30 באפריל 2018

אורנה שסטוביץ יוצרת קערות קרמיקה הממפות את פירות העץ והאדמה בארץ ישראל ומספרות על היחסים המתוחים בין מורשת תרבותית ושימורה לבין טכנולוגיה וכלכלת שוק. שסטוביץ מציגה קערות מחימר מגורען שעליהן מוטבעים דיוקנאות של שורש, פקעת, פרי האדמה והעץ, בהשראת הבוסתן של ארז קומרובסקי. לכאורה זו סדרה על צמחי מאכל, אך למעשה זו סדרה על היחסים בין אדם לחברה ובין אדם לטבע. "מבחינתי זהו חיפוש אחר מקורות. חיפשתי את המהות שממנה צומח ההמשך. חיבור לאדמה, לבסיס, לרגע שבו הכל מתחיל. הזרע מגלם את ראשית החיים והמשכם, ומטבעו טמונה בו אופטימיות", אומרת היוצרת.
www.freshpaint.co.il/he/art-fair/artist-3131
www.seedsofheritage.com
אינסטגרם #seedsofheritage

אורנה טמיר, "זרעי מורשת", צילום: דן פרץ

מרי קושלביץ, "חלונות בהקיץ"

הגלריה בקיבוץ בארי

אוצרת: זיוה ילין
פתיחה: שישי, 27.4.18, בשעה 19:00
שיח גלריה: שבת, 28.4.18, בשעה 13:00
נעילה: 19.5.2018

מרי קושלביץ, בוגרת מצטיינת של בית-הספר לאמנות וחברה במכללת ספיר, תציג בגלריה בבארי במסגרת מלגת הצטיינות, באדיבות ידידי בית-הספר לאמנות. בשנתיים האחרונות היא מצלמת מחלונות דירתה באשקלון, בציפייה והמתנה דרוכה לביתה החדש שנבנה בעיר זרה. התצלומים הפכו עם הזמן ליומן אישי שבו היא מתמודדת עם שאלות של שייכות, בדידות, ביטחון אישי, אמהות, זוגיות ובית. בסרטים יש אלמנטים של סכנה או חרדה, המתבטאים במציצנות, בסאונד או בסיפור האישי.
בסרט הראשון, "המבוך", המצלמה מונחת בזווית-על ומציגה את הבית הנבנה בדומה לשרטוט אדריכלי. הבית אינו בית עדיין, אלא חלום מדומיין, אוטופי וקשה להשגה. בסרט השני, המוקומנטרי, "פולנובלה", חייה של מרי מתמזגים עם חייה של אמה. זהו סרט אינטימי שבו האם מספרת על זוגיות בוגדנית ואלימה עם אביה ז"ל של מרי. צילומי המעקב והמציצנות שלובים כקולאז' בקטעים מתוך טלנובלה רוסית, התרבות המעורבת שבה גדלה מרי. בסרט האחרון, "חלונות/"Windows, מתמקדת מרי בדמות נשית זרה שמשכה את תשומת לבה בגלל צעקות שנשמעו מביתה. הפעם היא פולשת אל מחוזות אינטימיים יותר וממשיכה לשאול שאלות על סכנות בתוך הבית, המשפחה והסביבה הקרובה.
שעות פתיחה: חמישי, 16:00–20:00; שישי, 09:00–13:00; שבת, 11:30–14:30, או בתיאום מראש עם זיוה ילין, 0547919049, או סופי ברזון-מקאי, 0547918464.

מרי קושלביץ, מתוך "חלונות בהקיץ"

"הנני וּמיהו?", מעשה תיאטרוני של ארנסטו לוי ותמר רבן בשיתוף אנסמבל 209

בהשראת ספרו של פטר וייס, "הצל של גופו של העגלון"

חמישי, 3.5.18, בשעה 20:30
שבת, 5.5.18, בשעה 20:30
חמישי, 24.5.18, בשעה 20:30

מופע בין-תחומי חדש של תמר רבן וארנסטו לוי בשיתוף אנסמבל 209. שמונה פרפורמרים ממזגים בין התחושות, הקולות והמרקמים המתוארים בצורה היפר-ריאליסטית וללא עמדה רגשית בספרו של פטר וייס, "הצל של גופו של העגלון", לבין הכאן ועכשיו ביצירה אוניברסלית ואקטואלית, הכוללת גם וידיאו-ארט ועבודת סאונד חיה.
משך המופע: כ-80 דקות.
במת מיצג, מקלט 209 ע"ש דן זקהיים, התחנה המרכזית החדשה, רח' לוינסקי 116, תל-אביב.
פרטים נוספים בקישור או בטלפון 03-5372096.
כרטיס זוגי יוגרל בין קוראי "ערב רב" שישלחו מייל.