רב ערב 27.03.18

"עצב הראייה", הגלריה במכללה ע"ש דוד ילין | "המפה – לקרוא בין הקווים" במוז"א | "סוף עונה", רעות פרסטר | "בהיר מאלף שמשות", יהודית שלוסברג-יוגב

"עצב הראייה", הגלריה לאמנות במכללה ע"ש דוד ילין בירושלים

משתתפים: צלם גטאות גרמני אלמוני, האמן שמחה שירמן

אוצרת: נאוה ט. ברזני
ערב פתיחה ושיח: שני, 9.4.18, בשעה 17.30
משתתפים בשיח: האמן שמחה שירמן; נינה שפרינגר-אהרוני, אוצרת תצלומים וסרטים לשעבר ביד-ושם; יואנה בליקמן בפרפורמנס "עם לי
"Corps; טליה ארדל, צ'לו
נעילה: 21.6.18

התערוכה "עצב הראייה" מפגישה בין מסעות מסחררים שאדם בוחר לעשות עם מצלמתו. צעידת חיים אינטנסיביות שמאכלסת עקבות של גבולות, של סתירות, של מקריות, של גילוי, של גלות, של אימה, של מוות.
זהותו של צלם האלבום הגרמני "אומללות היהודים", שנמסר ליד-ושם בשנות ה-60, אינה ידועה. התצלומים שהוא צילם בגטאות רדום-שידלובייץ בפולין פורשים עדות כרונולוגית למראות שהתרחשו בהם. תחילה הוא תיעד מראות כלליים ובהם רחובות ואנשים עלומים, אך בחלוף הזמן הוא החל להתמקד בגורם האנושי ותיעד אירועים שאליהם הוסיף, בדיעבד, כיתוב שיש בו מן האמפתיה.
מבטו של האמן שמחה שירמן מתעמת עם זיהום תרבותי וקריסה אל-זמניים בתוך מקום שאינו מעיד על שיוך. בעוד הוא מארגן את הדימויים בסדר ארכיוני מוקפד, מחדד שירמן עבור המבט את הערפול, את האל-מקום שיכול להיות כל מקום. הוא עוסק בנוכחויות נעדרות, כלומר, במה שהעין, שאינה מצליחה לראות, בכל זאת תופסת. עבודותיו מציפות את הממשות שנמהלת בדמיון ומאפשרת לעין את חיוניותה הבסיסית לראות יותר מאשר את עצמה.
הגלריה לאמנות במכללה ע"ש דוד ילין, רח' מעגל בית-המדרש 7, בית-הכרם, ירושלים. שעות פתיחה: א'–ה', 10.00–18.00.



"המפה – לקרוא בין הקווים"

מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב

אוצרת: בתיה דונר

בתערוכה מוצגים יחסי הגומלין בין נופי המולדת, מפת ישראל ויוצריה כפי שהם באים לידי ביטוי בייצוגיה בתרבות ובאמנות. בין העבודות מיטב היצירות של אמנים ישראלים מכל הדורות – מיכאל סגן-כהן, מיכה אולמן, דוד טרטקובר, ציבי גבע, גל ויינשטיין, אפרת נתן, דגנית ברסט, פריד אבו-שקרה, זויה צ'רקסקי, שריף ואכד, אריאן ליטמן ועוד.
בתיה דונר, אוצרת התערוכה: "קשה לחמוק מסוגיות פוליטיות בתערוכה המציגה את מפת ישראל כנושאה. עם זאת, אפשר להתבונן ביצירות האמנות שבתערוכה מעבר לשורה של קלישאות, הנוטות לאתחל אצל הצופה מנגנון תגובה אוטומטי. ברוח זו, עבודותיהם של אורי ריזמן, אברהם אופק ומיכה אולמן למשל נוגעות בקשר הרגשי העמוק של אדם למקום – זיהויו של קשר זה הוא יותר בבחינת מושא השאיפה ומוקד הבעייתיות של הישראליות מאשר איתור של מקומיות ילידית. ביצירתה 'אוהל' מנתקת אפרת נתן את האוהל החלוצי, אחד מסמליו המובהקים של נוף ההתיישבות הציונית המוקדמת, מהקרקע ומעקרת אותו מתפקידיו השימושיים כשהיא בוחרת לתלות אותו על הקיר כשריד מקודש (relic) לעבר הרואי. עבודתו של דוד טרטקובר, 'ארץ נהדרת', חוזרת אל מקורות קלאסיים, סוגרת את מעגל האוטופיה ומחבלת בו בעת ובעונה אחת. גל וינשטיין מבקש להתבונן בגלגולו של 'המקום הגדול'. ביצירתו 'נהלל' הוא מציג את תבנית מושב העובדים המוכר במבט מלמעלה כקלישאה של נוף תרבותי מעובד שהתקבעה בתודעה הקולקטיבית. אבנר בר-חמא מציג את הכיסא, שנקשר לעקירת יישובי גוש קטיף בהוראת ממשלת ישראל, כשהוא נעקר ממקומו. הכיסא מוצג כאובייקט חסר שימוש. על גב הכיסא נרשמו שתי כותרות מנוגדות: 'התיישבות' ו'עקירה-קרע-קריעה'. ציבי גבע בציורו 'ארץ ישראל (מהזיכרון)' רותם כלוגו את מפת הקו הירוק לאמירה שהיא בעיקרה אישית. כאן אין התודעה מתמקדת בקו השבר, ברגע שבו חלו תמורות בהיקף גבולות מדינת ישראל, כי אם בזיכרון דורי, בגעגוע, בנוסטלגיה. מתווה המפה הסכמתי, שצויר ברישול כמו-ילדי, הוא הטבעה כפולה של זיכרון: זיכרון של תום, של ישראל כפי שהיא מצטיירת במבט לאחור, וזיכרון של דור שידע לצייר את מפת ישראל כחלק מחינוכו האידיאולוגי. גבע מדבר על המפה כייצוג של מהות, ודרכה – על קהילת זיכרון ועל ההיסטוריה".
מוז"א

דוד טרטקובר, "כתם", 2005, צילום: אברהם חי



"סוף עונה", רעות פרסטר

גלריה גרנד ART, חיפה

אוצרת: שירלי משולם
נעילה: 15.5.18

המיצב "סוף עונה" מורכב מארבעה אובייקטים פיסוליים ותצלומים. הוא מתחיל מרצפת הגלריה, שרוצפה בקרטוני אריזה חומים, שממנה צומחים ארבעה עמודים לגובה של כארבעה מטרים ונתמכים על-ידי התקרה. מרכיבי הבניין שמהם בנויים העמודים הותקנו זה על גבי זה באופן מודולרי. הם מכילים קופסאות ומזוודות אריזה ישנות ומשומשות שבחזיתן טפטים ואביזרי אופנה. המיצב מתפקד כמרחב ה"מייצג", "זוכר" ו"מקפיא" את הפעולות שנעשות בקניון. לצד הצורך התמידי ברכישת מוצרים חדשים והחלפתם בקודמיהם, בולט תפקידה של האמנית כמעצבת המנכיחה נראות ומשמעות ביחסי הגומלין שבין עבודת האמנות והסביבה הצרכנית שבתוכה היא פועלת.
גלריה גרנד ART לאמנות עכשווית, עופר גרנד קניון, קומה 3, דרך שמחה גולן 54, חיפה, טל' 04-8121111. שעות פעילות: א'–ה', 12:00–20:00; ו', 10:30–13:00. לפרטים: 050-5912953, [email protected].



"בהיר מאלף שמשות", יהודית שלוסברג-יוגב

מעמותה, בית הנסן, ירושלים

נעילה: 11.5.18

בשנת 1978 תחב מדען האטום אנטולי פטרוביץ' בוגורסקי את ראשו אל תוך מאיץ חלקיקים כדי לתקן בו תקלה. קרן פוטון שנעה בתוך המאיץ פגעה בראשו במהירות הקרובה למהירות האור. המדען טען שלא חש כאב, אך ראה אור שהיה "בהיר מאלף שמשות". תערוכת היחיד הראשונה של יהודית שלוסברג-יוגב, ששמה "בהיר מאלף שמשות", מכילה דימויים אפוקליפטיים אסתטיים ופואטיים, מרתקים ומטרידים בו בזמן. בדומה לפטרוביץ', גם עבור שלוסברג-יוגב, שיצרה את העבודות במסגרת שהותה כאמנית ברזידנסי במעמותה, פצצת האטום היא הכוח המניע.
התערוכה היא הזמנה לחוות את החלל המרתפי של מעמותה בבית הנסן כמקלט של שרידים חזותיים, רגעים לאחר האסון הגדול, דימויים שנראים כלקוחים ממסע ארכיאולוגי במרחבי האימה האנושית – החל מהחרדה לנוכח כוחו של האדם וכלה בפחד מהאין-חזור.
בית הנסן, מרכז לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה, רח' גדליהו אלון 14, ירושלים. טל' 02-5793702. מייל:  [email protected] שעות פתיחה: שני-שלישי, 12:00–16:00, רביעי, 14:00–18:00, שישי, 10:00–14:00. הכניסה חופשית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.