רב ערב 13.02.18

"טודה טי" | "זהב שחור", אניסה אשקר | מפגש ת(א)עשייה #51, "על תנועה, מבט ומרחב" | שתי תערוכות חדשות בגלריה לאמנות בקריית-טבעון | "אין מקום מרומם יותר ממקלטי הנוכחי" | "דומסטיקה"

"טודה טי", רביעיית פלורנטין

דרך סלמה 43, תל-אביב
פתיחה: חמישי, 15.2.18, בשעה 20:00
נעילה: 1.3.18

בתורת ההוויה של אריסטו יש כמה דרכים לדבר על הדברים בעולם. אחת מהן מצביעה על הרכב הדבר – זה עשוי מעץ וברזל. אחרת מצביעה על התפקוד של הדבר – שולחן הוא מקום שטוח שמניחים עליו אוכל. שלישית מציעה להתמקד בפוטנציאל הטמון בדבר: הבלוט הזה הוא זרע של עץ אלון. יום אחד הוא יגדל להיות עץ. בתוך כל עולם ההגדרות נמצא ה-Tode Ti. טודה טי, "זה זה", היא הצבעה על הדבר. שם נגמרות המלים. אי-אפשר להגיד שום דבר חוץ מלהצביע על הדבר ולומר, זה זה. אם נתעקש לנסות לתפוס את הדג, הוא ימות לנו בידיים. אפשר להישאר עם הדבר הזה שהוא זה ולראות מה קורה.
משתתפים: אביטל כנעני, אריה ברקוביץ, גבריאל ריגל, גלי קנר, דגנית ברסט, זוהדי קאדרי, מיכל נאמן, רוני ראובן, רני פרדס, שחר יהלום.
יוזמי הפרויקט, מפיקים ואוצרים: לילך אברמסקי-ארזי ואסף רולף-בן-שחר.

דגנית ברסט, מתוך "פורטרטים ונופים", 1984/2015 (שחזור), הדפסת פיגמנט על נייר, 66×100 ס"מ



"זהב שחור", אניסה אשקר

מוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח, באר-שבע

אוצרות: שרון לאור-סירק, דליה מנור
מפגש עם האמנית ושיח גלריה אחרון: רביעי, 21.2.18, בשעה 18:00
נעילה: 3.3.2018

לראשונה מאז פתיחתו מציג המוזיאון תערוכת יחיד של אמנית עכשווית, אניסה אשקר. התערוכה כוללת ציורים על בד ועל נייר, תצלומים גדולים משולבים בקרמיקה הולנדית, מיצבים עשויים מחול ומתמרים ועלי זהב שנוצרו במיוחד לחלל התערוכה הייחודי. התערוכה מתחקה אחר רעיונות וחוויות מימי ילדותה של האמנית בעכו, המשפחה שבה גדלה וצדדים שונים של התרבות האסלאמית והמגעים עם תרבות אירופה הקלאסית. עבודת סאונד של המוזיקאי איאן ריכטר עוטפת את החלל ומחברת בין חלקי התערוכה.
מוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח, רח' העצמאות 60, באר-שבע. שעות ביקור: ב', ג', ה', 10:00–16:00; ד', 12:00–19:00; ו', שבת, 10:00–14:00.

צילום: לנה גומון



מפגש ת(א)עשייה #51, "על תנועה, מבט ומרחב"

שיחה עם האוצרת אביטל ברק על מחקר ואפשרויות ביטוי ופעולה במרחבי ביניים
סדנאות האמנים, ירושלים
שני, 19.2.18, בשעה 18:00

ההרצאה תדון בכמה פרויקטים שבהם עסקה אביטל ברק בשנים האחרונות, ובהם התערוכה "אף על פי כן נוע תנוע – פרספקטיבות על חופש תנועה" (2015) והספר "ההר, הכיפה והמבט – הר-הבית בתרבות החזותית הישראלית", שראה אור בתחילת השנה, כדוגמה למרחבי פעולה לימינליים המאפשרים מחקר יצירתי הזולג בין מסגרות דיסציפלינריות ובין מדיומים סדורים של הופעה.
אביטל ברק היא חוקרת תנועה ופרפורמנס ודוקטורנטית בבית-הספר לתרבות באוניברסיטת תל-אביב. מחקרה עוסק בווריאציות של התנגדות במופעי תנועה במרחב הציבורי. היא עמיתה במרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב ומורה ליוגה.
לקריאה נוספת על האירועים המתקיימים בסדנאות האמנים, ולפרטים על אודות אירוע זה.
סדנאות האמנים ירושלים, רח' האומן 26, קומה 4, א"ת תלפיות, ירושלים.

פארקור באל-אקצא, צילום: אקטיבסטילס



שתי תערוכות חדשות בגלריה לאמנות במרכז ההנצחה בקריית-טבעון

אוצרת: מיכל שכנאי-יעקבי
פתיחה: שישי, 26.01.18, בשעה 12:00
נעילה: 19.03.18
שיח גלריה: שישי, 16.2.18, בשעה 10:30

בגלריה תיפתח התערוכה "סיפור כיסוי", עם אמירה זיאן, אמירה פודי, היאם מוסטפא, חיה גרץ-רן, מיכל ברץ-קורן, נחמה גולן, נזקת אקיג'י ושלומית אתגר. התערוכה מציגה מגוון רחב של רעיונות ודעות לגבי כיסוי הראש הנשי, דרך עבודות של אמניות חילוניות ודתיות, יהודיות, מוסלמיות ודרוזיות. כל אחת מהן עוסקת, בדרכה שלה, בכוחות הפועלים במרחב שבין תכתיבי התרבות, המסורת והדת לבין השיח החברתי-הנשי העכשווי. כיסוי הראש, סממן דתי מובהק, מייצר בתערוכה זו גשר בין נשים בתרבויות השונות.
באכסדרה תיפתח התערוכה "עטויות" של מיכה שמחון, ובה פורטרטים בסגנון קלאסי של נשים בחברה הישראלית, יהודיות ומוסלמיות, העוטות כיסוי ראש מתוך בחירה, ולא רואות בו אמצעי לדיכוי אלא להפך, כלי להעצמה. הנשים המוצגות בתערוכה כולן נשים חזקות שפועלות בעולם ומשמיעות את קולן דרך טקסטים המוצגים לצד הפורטרטים.
שעות פתיחה: א'–ה', 08:00–13:00, 16:00–19:00; ו', 08:00–12:00; שבת, 11:00–13:00. טל' 04-9835506.

צילום: מיכל ברץ-כהן



"אין מקום מרומם יותר ממקלטי הנוכחי"

מרכז לאמנות מעמותה בבית הנסן, רח' גדליהו אלון 14, ירושלים

פרפורמנס: "עקידה", עדינה בר-און; הופעות: פייסל אדומה, אנסמבל של טרור ואהבה (אמיר בולצמן ואריאל ערמוני); עדיה גודלוסקי
פתיחה: 11.2.18, בשעות 20:00–23:00
נעילה:
4.3.18

משתתפים/ות: סילביה כביב, אלהם רוקני, ערן זקס, רועי רוזן, ראובן זהבי, מקס אפשטיין, עדי קפלן ושחר כרמל, עומר עיסא, עופרי כנעני, שרה בניגנה, ישראל רבינוביץ, גוסטבו סגורסקי, גלעד אופיר, אפי ואמיר, ישיעהו רבינוביץ, אבי מוגרבי ודן אלון, לזלי רובין-קונדה, תומר אפלבאום, חנה בן-חיים-יולזרי, מרסלו לאובר, איתמר מנדס-פלור, ליאורה וייס, דורית פיגוביץ-גודר, ניצן כהן, הילה רויזנמן, שרון פזנר, תמר אלול, מור עפרון-רוטגולץ, רונית ברות, קבוצת סלה-מנקה ועוד.
התערוכה, המתפרשת על 250 מ"ר של חללי המרתף במעמותה בבית הנסן, וסדרת האירועים ששמן לקוח מדבריה של לאה במחזה "הדיבוק" מאת ש' אנ-סקי עוסקות בשאלות דחופות הנוגעות לחוק למניעת הסתננות שהתקבל בנובמבר 2017 ולהשלכותיו החמורות על מבקשי המקלט בישראל.
נקודת המוצא לתערוכה היא סדרת הציורים של סילביה כביב לספר "מולו וצגאי", שנכתב בשיתוף פעולה בין ישראליות לפליטים. הספר מתאר את מסעם האמיץ של התאומים מולו וצגאי, שנאלצים לברוח מביתם לאחר שהכפר שלהם נשרף במלחמה.
בין אירועי התערוכה:
חמישי, 15.2.18, בשעה 20:30 – רב-שיח: בין גירוש פליטים לאי-ציות אזרחי
, בהשתתפות פרופ' רוחמה וייס, חוקרת ומרצה לתלמוד; עו"ד אסף וייצן, פועל נגד הגירוש, לשעבר מנהל המחלקה המשפטית במוקד לפליטים ולמהגרים; ברהנה נגסי, מבקש מקלט מאריתריאה; ראובן אברג'ל, פעיל חברתי, ממנהיגי מחאת הפנתרים-השחורים. מנחה: ד"ר יעל ברדה, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית.
חמישי, 22.2.18, בשעה 20:00 – הסרט "בין הגדרות" ושיחה עם היוצרים אבי מוגרבי ודן אלון.
לפרטים נוספים: כאן.

אלהם רוקני, "אום דהיבום", 2017



"דומסטיקה", הילה טוני נבוק, מחמוד קייס, הלל רומן

תערוכה קבוצתית בבית הנסן, ירושלים
אוצרת: אלפא חיימוב
פתיחה: שישי, 16.2.18, בשעה 12:00

בלב התערוכה תחושת אי-נחת עמוקה, שפרויד כינה במאמרו מ-1919 "האל-ביתי": תחושת הזרות הטמונה במוכר; להיות בבית ולא להרגיש לגמרי בבית (דומוס: בית בלטינית, או כלכלת בית, בשימוש נפוץ). סביב נושא זה הוזמנו שלושת האמנים ליצור מעין שיקוף של מבני מגורים שנבנו במקום (סייט-ספסיפיק). כל אמן בנה מתוך ההיסטוריה הפרטית שלו והמרחבים שבהם ומהם הוא פועל, בכוונה לערער על יציבותם החומרית, הנפשית והמדומיינת של המבנים. הילה טוני נבוק, מחמוד קייס והלל רומן בונים מבנים מורכבים ומדויקים המבוססים על מבנים אדריכליים או דמויי ריהוט שבתוכם ובמחיצתם אנו חיים. אמנים אלה נעים בין רישום וציור ליצירה תלת-ממדית, יוצרים במגוון חומרים ויוצרים סביבות מוכרות ולעתים קרובות אינטימיות, אך מוסטות מתכליתן המקורית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.