רב ערב 3.10.17

כנס ירושלים השני לאמנות | "גילויים של אור", שולמית ניר | "Nonplace", תנועה וריקוד, תערוכה קבוצתית | "531", משה אלון | 40 שנה לגלריה בכברי | להקת מחול בת-שבע, "דקה'לה" | שיח גלריה עם אלה ליטביץ

"מה עושים עם אמנות?", כנס ירושלים השני לאמנות

האוניברסיטה המורמונית בהר הצופים ובית הנסן, ירושלים

25–24 באוקטובר 2017

כנס ירושלים לאמנות הוא במה לדיונים בנושאים שבקדמת סדר היום של שדה האמנות והתרבות. הכנס, שיערך זו השנה השנייה, נולד ביוזמה ובשיתוף פעולה של מוסדות האמנות הירושלמיים המרכזיים מנופים, כתבהעת "ערב רב" וכתב-העת "הרמה". שאלת המפתח של הכנס תהיה "מה עושים עם אמנות?". הפאנלים ויתר הפעילויות שייערכו במסגרת הכנס יבקשו להפנות זרקור אל האפשרויות שהאמנות יכולה לחולל ולחלל, להעלות על הדעת את הסיבות לכך ולעשות זאת תוך התייחסות הן לנושאים היסטוריים והן לשאלות אקטואליות באמנות בת זמננו.
הכנס ישלב בין הרצאות, רבישיח מונחים, סיורים והקרנת סרט. את הרצאת המפתח תישא האמנית האמריקאית הוותיקה מיריאל לדרמן-יוקליס. עוד ישתתפו בכנס: רודריגו אימז (מקסיקו), עידן בריר, אינה ברקוביץ, קרן גולדברג, שירז גרינבאום, אורן זיו, יואב ליפשיץ וטל מסינג, יעל מאיר, איתמר מן, רועי רוזן וגלעד רייך.
קישור לתוכנייה המלאה

יעל מאירי, “כנף"



"גילויים של אור", שולמית ניר

גלריה שורשים, חיפה

אוצרת: דניאלה טלמור
פתיחה: שלישי, 26.9.17
נעילה: שני, 30.10.17
שיח גלריה בלוויית מצגת: שישי, 20.10.17, בשעה 11:00

"גילויים של אור" היא תערוכת היחיד השנייה השנה של שולמית ניר. בתערוכה הראשונה, "בעקבות האור", שהתקיימה בחודש מאי בקובייה בירושלים, הוצגו ציורי הנוף של שולמית מירושלים ומהגליל המערבי. בתערוכה זו מוצג הפן הרישומי של ניר – רישומי פחם של דיוקנאות וטבע דומם לצד ציורי שמן העוסקים בנושאים דומים וכן נופים מהגליל ומירושלים.
"בהשראת ההבנה שהעולם משתנה ונע בזמן שהיא עומדת במקום אחד ומציירת, מגששת ניר אחר הדרך שבה אפשר לצייר מתוך רגעי האור את הצל והצבעים המתחלפים. השתנויות אלה הן אותם 'גילויים' שבשם התערוכה – גילויי האור המתרחשים כשהשמש זזה. זוהי התנועה שבה הצבעים והצורות משתנים בעת שהיא מתבוננת במושא הציור שלה – בנוף, בחפץ או באדם הניצבים ו'מדגמנים' לפניה לאורך זמן. מסעה הציורי של ניר שואף ללכוד את רגעי האור ולגבש אותם לדימוי אחד שנראה כמו רגע מדויק במציאות, אם כי למעשה בשום רגע לא היה לו קיום מחוץ לבַּד הציור" (דניאלה טלמור).
התערוכה מוצגת במתחם של פסטיבל הסרטים בחיפה ותהיה פתוחה בזמן הפסטיבל.
גלריה שורשים, בית הכט, שד' הנשיא 142, חיפה.

"גילויים של אור", שולמית ניר, גלריה שורשים, חיפה.



"Nonplace", תנועה וריקוד, תערוכה קבוצתית

גלריה מרכזית, תל-אביב

אוצר: איגור זייגר
פתיחה: 7.10.17
נעילה: 2.11.17

התערוכה תחקור את מערכת היחסים בין תנועת גוף האדם לבין Nonplace. אחד מה-Nonplace הוא הגלריה עצמה. התפיסה של החלל היא סובייקטיבית לגמרי: כל אחד מאיתנו יכול לראות בדרכו כל מקום כ-Nonplace, או כהצטלבות דרכים של יחסים אנושיים. למשל, הגלריה היא לא Nonplace למי שעובד בה או מבקר בה בכל יום. הקונספט של Nonplace, לפי אוג'ה, מנוגד לרעיון של "מקום אנתרופולוגי". המקום מציע לאנשים מרחב שמעצים את הזהות שלהם, שבו הם יכולים לפגוש אנשים אחרים שעימם הם חולקים חוויות חברתיות.
אמנים משתתפים: אהרון קריצר, אולגה ירושלמי-סורוקין, אורטל זך-טמוזרטי, אידית פישר-כץ, אלי גרוס, אליסיה שחף, אנאי סאלם, אנדריי פוברוב, אנדריי פילצקי, דוד פרנקל, דניאל קיזמן-קאפ, דפנה טלמון ושגיא לוי, הלנה גת, זאב פרוש, טטיאנה פפישב, יגאל אופיר, יואנה בליקמן, יניב זלוף, לרה מישורוב, מאי אלימלך, מאיה איסק, מריה רוזנבלט, מרים וילנר, משה קסירר, ניר ססון, סיגל מזרחי, ספי גרשוני, ענבל כהן-חמו, ענת ליפנר-סלומון, קסניה נזרוב, רננה בן-ארי, רפאל לוי, שלי אבידור, שרי פישמן, תלמה נבו, תמר בן-סימון, תמר רודד-שבתאי, רונה זהבי.
גלריה מרכזית, רח' לוינסקי 108 (כניסה 44 מרחוב צמח דוד), קומה 5, תל-אביב. הגלריה פתוחה בימים רביעי וחמישי, בשעות 20:00–17:00, ובימי שישי, בשעות 14:00–10:00.

Nonplace, גלריה מרכזית, תל-אביב



"531", תערוכת צילומים של משה אלון

מלווה ואוצרת: רונית שני
בית האמנים, תל-אביב
פתיחה: מוצ"ש, 28.9.17, בשעה 19:00

אחרי כ-40 שנה בתחום ההייטק, החליט משה אלון לחזור לאהבת הילדות שלו, צילום. הוא למד ארבע שנים במדרשה לאמנות בית ברל. בשלוש השנים הבאות יצא מדי שבוע לצילומים, עם חבר, אל כביש 531, שהיה אז בתהליכי בנייה. בגלל התנגדות תושבי האזור, שחששו מרעשי תחבורה ציבורית כבדה, תוכנן מראש כביש שקוע ותָחום בין קירות/חומות אקוסטיים. חומות אלה היו שדה הציד של אלון. בכל פעם מצא בהם "נוף" אחר. בתוך קירות הבטון היו גם חומרי יום-יום פשוטים: קלקר, ניילון, שמיכות, חומרים פלסטיים, ניירות. הכביש היה נתון לתהליך השתנות יומיומי, בלתי פוסק. כל מה שאתה רואה ומצלם מתכסה ונעלם במהירות. זה נראה כמו עולם ומלואו: בעלי חיים, נופים, מצבי רוח, דמויות אדם. אולי אלה אגדות? ציור של הירונימוס בוש, טבע דומם, דמויות רמברנדטיות, אבסטרקט אקספרסיוניסטי, "הצעקה" של מונק. אמנות מתכלה? דלות החומר? תצלומים עם איכות אינטימית, קרובים, אישיים, אנושיים. חיקוי של פיקאסו או דובופה? הכול תוצר עבודה אנונימי של פועלים, מכונות, מכשירי בנייה וחומרים. עמל יום שיימחק למחרת. כאילו צולמה ונשמרה סדרת תמונות-עדויות מתוך הלא-מודע של כביש מאוד ראשי.
בית האמנים, רח' אלחריזי 9, תל-אביב.

משה אלון, בית האמנים, תל-אביב



40 שנה לגלריה בכברי

הפרויקט יימשך שבעה שבועות ובמהלכן יתקיימו אירועים שונים

סימפוזיון על "מקומן של הגלריות הפריפריאליות בתרבות המקומית": שבת, 28.10.17, בשעה 13.00, במועדון

במסגרת הפרויקט ייערכו תערוכות בגלריה ובחללים רבים במתחם לב היישוב: המנהרה, המועדון על חלליו ועוד. בתערוכות ישתתפו שלושה דורות של אמני כברי וכן עבודות של 12 אמנים שנפטרו בעשור האחרון והציגו אצלנו. בין המשתתפים: יורי כץ, עידו מרכוס, רועי דרסטין, וטל אפשטיין; קבוצת אמנים מרכזיים שהציגו בכברי במהלך 40 השנים האחרונות, ששובצו בזוגות ושלשות ליצירת עבודה משותפת: רון עמיר ומיכה ברעם; איצ'ה גולומבק, אבי איפרגן, אתי אברג'יל ועידו בראל; עידית לבבי-גבאי ודרורה דומיני; הילה בן-ארי, זיוה ילין ונעה רז-מלמד; פריד אבו-שקרה ועאסם אבו-שקרה ועוד. באחד החללים יציגו אמני כברי בני הדור השלישי רישומים ייחודיים: עפרי כנעני, אביטל כנעני, רוני שניאור, אורלי סבר, ועידן ארז. יציגו גם שלושת המייסטרים: אורי ריזמן, יחיאל שמי ומשה קופפרמן, כאשר עם כל אחד מהם מנהל דיאלוג אמן נוסף: אסף בן-צבי, ישעיהו גבאי ואבנר לבינסון. במנהרה יציגו: אמיר פולק ועדי בן-חורין; מיקי צדיק וינאי קלנר; דרורה דקל וסאהר מיאערי; יעקב חפץ וז'אק ז'אנו. בספרייה: יעל כנעני, ג'וזיאן ונונו ושלומי חגי.
כמו כן יתקיים סימפוזיון שישתתפו בו אנשי רוח, חוקרים, עיתונאים ואוצרים.
סדנאות לילדים ומבוגרים:
סדנת תבליט בגבס וחימר עם ינאי קלנר, שבת, 4.11.17, בשעה13.00 (מכיתה א' ועד 120).
סדנת קומיקס עם אמיר פולק, שבת, 7.10.17, בשעה 13.00 (מכיתה ה' ועד 120).
סדנת ליבוד עם אדווה דרורי, שבת, 14.10.17, בשעה 13.00 (מכיתה ה' ועד 120).
עלות הסדנאות: 25 שקל למשתתף. החומרים במקום. מומלץ להירשם מראש: 0528-011252.
סיורים מודרכים בתערוכות:
שני, 9.10.17, בשעות 14.00–12.00; חמישי, 21.10.17, בשעות 14.00–12.00. עלות סיור: 25 שקל למשתתף.
לפרטים, כאן.

אבי איפרגן, (שניים) החורים של פרויד, 1995-2017



להקת מחול בת-שבע, "דקה'לה"

מאת אוהד נהרין

מופע לכל המשפחה בחול-המועד סוכות

מרכז סוזן דלל, תל-אביב

ראשון, 8.10.17, בשעות 16:00, 18:00

שני, 9.10.17, בשעות 12:00, 14:00

בביצוע רקדני אנסמבל בת-שבע, הלהקה הצעירה, עונת 2018–2017: חן אגרון, קסנטה ואן-אופסטל, טיבו אייפרמן, מוראד בויאד, אריאל גילברט, פול ויקרס, ניקולס ונטורה, שיר לוי, אוהד מזור, רובין לסלי-נימנונג, חני סירקיס, אביתר עומסי, איגור פטשנצ'ק, לונדיווה קוזה, תמר רוזנצוויג, רוני רחמים, קורנליה מריה לך. תלמידים: שקד ורנר, עמית לנדא, יסמין מחמוד, תום ניסים.

עיצוב תלבושות: רקפת לוי, שרון אייל; עיצוב תאורה: אבי יונה בואנו (במבי), אוהד נהרין; עריכה ועיצוב פסקול: מקסים וואראט.

"מותיר את הילדים ומלוויהם עם חוויה ויזואלית אמנותית מענגת" (מאיה נחום-שחל, "כלכליסט", דצמבר 2012).

משך המופע: 55 דקות ללא הפסקה.

מרכז סוזן דלל, רח' יחיאלי 5, נווה-צדק, תל-אביב.

כרטיסים: 110–75 שקל.

רכישה באתר הלהקה או בטל' 03-5171471, שלוחה 115.

* זוג כרטיסים למופע בתאריך 8.10.17, בשעה 16:00, ובתאריך 9.10.17, בשעה 12:00, יוגרלו בין קוראי "רב ערב" שישלחו מייל.

צילום: גדי דגון



שיח גלריה עם האמנית אלה ליטביץ בתערוכה "קפיצת הדרך"

מוזיאון פתח-תקווה לאמנות

אוצרות: דרורית גוראריה, אור תשובה
שבת, 7.10.17, בשעה 12:00

הפרויקט "קפיצת הדרך" של אלה ליטביץ עוסק בזכרונות הנוגעים לעזיבה של בית. ליטביץ מעלה לדיון את ההיסטוריה הקצרה של ההתיישבות בחבל ימית, שהוקמה ופורקה בתוך עשור. הפרויקט מורכב משני חלקים – האחד מוצב ברחבת הכניסה למוזיאון, והשני בחלל הפנימי. יחד הם מבקשים לזקק את מושג הבית ולבחון את קשרי התלות בינו לבין מקומו וסביבתו. ב1982, ערב החזרת חצי האי סיני לידי המצרים ופינוי חבל ימית, פורקו בתי העיר ימית וקירותיהם אוחסנו, בכוונה להשתמש בהם בעתיד לבניית יישובים חדשים. שריד לאחד מבתי העיר – קיר בטון באורך שישה וחצי מטרים שנשלף מסביבתו המקורית – מוצב כעת כמונומנט מנותק בקדמת המוזיאון, ונושא עדיין סימני זיהוי למה שהיה פעם בית. חלקו השני של הפרויקט הוא דיונת חול, שנותקה אף היא מסביבתה הטבעית והוכנסה לחלל המוזיאון פנימה. הדיונה "מונשמת" באמצעות מאווררים תעשייתיים, ובדומה לדיונה טבעית היא משתנה ומתעצבת מחדש בחלל לאורך התערוכה.
התערוכה מוצגת במסגרת מקבץ התערוכות "אתר", הבוחן סביבות מחיה נטושות, תוך התייחסות למידע ולמטענים תרבותיים, חברתיים ואישיים שהן נושאות עימן.
מוזיאון פתחתקווה לאמנות, רח' ארלוזורוב 30, פתחתקווה.

אלה ליטביץ, "קפיצת הדרך", 2017, פרט מתוך מיצב. צילום: אלעד שריג

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *