בבוקר ככל הבקרים, עכור ואביבי, בדרך לקאנטרי קלאב, שתי דקות הליכה מהבית, סנונית קטנה שחורה וכחולה עפה לכיווני. אני יכולה לראות בבירור את פנים הכנפיים הבהירות פרושות רחב, מסודרות בשלמות ויופי שאינו מכיר בושה. ברגע אחד נוחתת הציפור על המדרכה לפני. כנף שמאל חובטת קלות במדרכה. מתאבק מכריז נוק-אאוט. אני אוספת את הציפור בין ידי.
***
“הם מציירים פרחים”

מיה לנדמן, “אב ובנו”, דיו ואקריליק

גליה פסטרנק
“הם מציירים פרחים”
שישי, 25.4.14, ב-12:00
אמנים משתתפים: כארים אבו-שקרה, פריד אבו-שקרה, יערה אורן, בועז ארד, אן בן-אור, עתר גבע, ציבי גבע, יוני גולד, מיכל גולדמן, רוני דורון, אלכס טוביס, מארק ינאי, ענת כנעני, לאה כוכב-שבדרון, אנה לוקשבסקי, איציק לבנה, עופר ללוש, מיה לנדמן, בועז נוי, אסד עזי, ריבה פינסקי-אוודיש, גליה פסטרנק, תרצה פרוינד, סופיה קיסילוב, יאן ראוכוורגר, שיר שבדרון, אמיר שפט
טקסט ושיר: ריקי טראום
אוצר: עמית קבסה
סלון יפו לאמנות
מחסן 2, נמל יפו
***
בבריכה המקורה שוחים אנשים בנתיבים ישרים, חליפות בגדי ים צמודות לגופם. אם מתנגשים בטעות זה כואב פחות מתאונה במכונית. אם שוחים גב רואים מבעד למשקפי השחייה את התבניות הגיאומטריות שיוצרות קורות העץ המחזיקות את הגג השקוף למחצה ומראות את הזמן שלוקח להגיע מקצה לקצה כצורות משתנות. קליידוסקופ, מים ואוויר.
אוסקר אבוש, יפעת גלעדי, “פאה נוכרית”

אוסקר אבוש, “אבוקדו”

יפעת גלעדי, “קולאז'”
“פאה נוכרית”
חמישי, 24.4.14, ב-20:00
אוצרת: גלי פבר
גלריה חנינא
י”ל פרץ 31, תל-אביב
***
יהודה פורבוכראי, “סימטריה”

יהודה פורבוכראי, “סימטריה”, צבע תעשייתי על בד, 180×166 ס”מ. 2010–2012

יהודה פורבוכראי, “סימטריה”, צבע תעשייתי על בד, 188×164 ס”מ. 2010–2012
“סימטריה”
חמישי, 24.4.14, ב-20:00
גלריה חזי כהן
רח’ וולפסון 54, תל-אביב
***
“בונקרים, חומות וחפירים”

אברהם אילת, “גבעה של גיבורים מתים”, דיו וצבעי מים, 45×76 ס”מ, 2007

מיכה אולמן

שושי חורש, “אבני מחסום”, שמן על בד, 70×100 .2007 ס”מ. צילום: אבי חי
“בונקרים, חומות וחפירים”
שבת, 26.4.14, ב-11:30
אמנים משתתפים: מיכה אולמן, אברהם אילת, יצחק דה-לנגה, שושי חורש, לי רמון
אוצר: יצחק דה-לנגה
גלריית הקצה
רח’ לוחמי הגטאות 34, נהריה
***
השקת הגלריה משונע

Untay

ורד אהרונוביץ’
״משונע״
שישי, 25.4.14, ב-12:00
אמנים משתתפים: מקס אפשטיין, ורד אהרונוביץ’, יונתן הירשפלד, שחר מרקוס, אולגה קונדינה, Dede ,Untay, ניצן מינץ, יערה אורן, Signor Gi, אורן פישר, אנטון אברמוב, עדי סנד, Dioz, קורין אביסדריס, ג’ולי פיליפנקו, אורן מרקוביץ, Klone, הגר בן-ישי, אמיר תומשוב, יונתן גל, נועם שפירא, צליל צמת, נטע-לי פלדסמן, גיא פיטשון, עופרה אוחנה, גבי נתן, תמה גורן, אדר אביעם, מורן מורן-יוגב, אמנדה מל, רותי דה-פריס, נטלי מנדל, Foma, מקס אפשטיין, מאיה גלפמן, הדר ראובן, אלעד ארגמן, הדס פרץ, תמוז רחמים, דרור מילר, גרא דוידי, יונתן פסטרנק, ליאור שטיינר, ליזה פילוסוף.
גלריה משונע
רח’ הרצל 112, תל-אביב
***
בראד סיסקין, “3 שעות לאפר”

בראד סיסקין, “The Spring Inside”
“3 שעות לאפר”
חמישי, 24.4.14, ב-20:00
אוצר: שגיא רפאל
גלריה p8
רח’ יהודה הלוי 79, תל-אביב
***
בסביבות הבריכה החיצונית, שלדג תכול כנף עומד על חבל שעליו תלוי השלט: “זהירות! מים עמוקים”. עורב ניגש אל שפת הבריכה לשתות מים עם כלור ואשה על כיסא נוח, מצחייה לראשה, סורגת תיק מחוטים שיצרה משקיות ניילון צהובות וורודות. כל זה נראה לי מאוד מוזר.




הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.
בתיה דונר, חוקרת תרבות חזותית, אוצרת ומרצה, מתה אתמול ממחלת הסרטן. דונר עיצבה את הדיון הישראלי ועסקה בזיקות בין אמנות, אדריכלות ועיצוב לאידיאולוגיות ולפרקטיקות יומיומיות. היא היתה מהראשונות שראו בעיצוב המקומי תחום עם משמעות היסטורית וחברתית, והיתה שותפה לתוכנית יונה פישר לאוצרות בבית לאמנות ישראלית. דונר בחרה לעבוד כאוצרת עצמאית – החלטה פורצת דרך בזמנה, שפתחה פתח לאוצרות אחרות בנות דורה. דונר, שהתבלטה בשדה האמנות אף שלא היה לה גב מוסדי, אצרה עשרות תערוכות במוזיאונים המרכזיים, מ"לחיות עם החלום" במוזיאון תל-אביב (1989) ועד "משכית – מארג מקומי" במוזיאון ארץ-ישראל (2003). על התערוכה 
