האל מופיע כבובנאי

מוטי סנדק היה במאי טלוויזיה מוערך שהפך למתעדו של התיאטרון היהודי בארץ ובעולם. בראיון עמו הוא מספר על תרומתו של האתר שלו לתרבות ועל ניצחון הרוח היהודית בשואה, ועל הקשר בין אתרו לאמנות הפלסטית.

מוטי סנדק היה במאי טלוויזיה מוערך שהפך למתעדו של התיאטרון היהודי בארץ ובעולם. בראיון עמו הוא מספר על תרומתו של האתר שלו לתרבות, על ניצחון הרוח היהודית בשואה ועל הקשר בין אתרו לאמנות הפלסטית.

איך הגעת לעיסוק הזה? ספר קצת על עצמך.
השורשים שלי נטועים עמוק בתיאטרון. ביימתי משך שנים בתיאטרון ובטלוויזיה הישראלית והלימודית (לפני שנכנסה הטלוויזיה הרב-ערוצית מסחרית). הסקרנות שלי הובילה אותי לכל מיני סמטאות אפלות – תמיד בערה בי התשוקה לאספנות. יש לי אוסף לא קטן של לקסיקונים מסוגים שונים. יום אחד בעת שלימדתי תיאטרון בבתי ספר תיכוניים גיליתי שחסר מאגר מידע לימודי של תולדות התיאטרון היהודי. זהו סיפור אקלקטי שנובע מן האיסור במקורות היהודים "לא תעשה לך פסל ומסכה" אלא רק בשני אופנים: הכליזמר והבדחן בחתונה והפורים שפיל בהשראת מגילת אסתר מצד שני, בהשפעת הקומדיה דל-ארטה. הטקסט היחיד שישנו בתנ"ך שאלוהים  אינו מופיע בו הוא המהפך שקורה לעם ישראל מן המצב של כמעט השמדה על ידי המן הרשע "הצורר הפרסי", אל הנס הגדול שקורה לעם ישראל בזכות החוכמה של מרדכי היהודי המופקד כאפוטרופוס על בת אחיו החסודה והיפה אסתר, אך משתמש בקסמיה הנשיים לפיתויו של המלך אחשורוש. בטקסטים אחרים כמו יציאת מצרים, שירת דבורה, ההגדה של פסח ומתן תורה, אשר בכולם מופיע האל כמו בובנאי בתיאטרון בובות המקדם את העלילה. אפשר לראות את כל הטקסט התנכ"י כמו ליברית של אופרה או כמו מחזה. הדמויות, האש, העשן, הקולות והאפקטים. זה גם המוטו בתפיסת העולם שאותה מוביל פרופ' שמעון לוי במחקרו על התיאטרון התנכ"י – התנ"ך כספר בימוי.

אז אם אנחנו יוצאים מהנקודה הזו, אנחנו רואים שעל אף שהמסורת היהודית אוסרת לקיים תיאטרון בכל זאת צמח תיאטרון. החל מיחזקאל הטרגיקון במאה השנייה לפני הספירה באלכסנדריה שבמצרים, "יציאת מצרים". התחנה הבאה יהודה סומו (1527-1592) והמחזה העברי הראשון "צחות בדיחותא דקידושין" באיטליה' ובטולדו שבספרד דה רוחס והמחזה סלסטינה (1499). משם אנו קופצים אל תיאטרון היידיש המקצועי הראשון בסוף המאה ה-19 בעיר יאסי ברומניה, ביוזמתו של אברהם גולדפאדן (1840-1908). הגרעין שגולדגפאדן שתל הצמיח את גל המהגרים של אמני תיאטרון היידיש שהיגרו בתחילת המאה העשרים לארצות הברית, הגיעו לניו יורק (וערים אחרות) ויצרו את תעשיית המחזמרים בברודווי.

מוטי סנדק

כשאתה מחבר בין הנקודות האלה אתה רואה שיש פה סאגה מופלאה של יצירה תיאטרונית תוססת – התפתחות של התיאטרון היהודי שנוצר במקביל  לתיאטרון העולמי. אתה רואה נקודות השקה מאוד מעניינות. למשל מצאתי שיהודה דה סומי מאיטליה בכלל הגיע עם להקת השחקנים שלו לאנגליה ונפגש עם שייקספיר והם עשו סדנא משותפת. הבנתי שהסיפור המופלא הזה חייב לבוא לידי ביטוי כך שניתן יהיה לראות תחת קורת גג אחת את האספקלריא המופלאה של התיאטרון היהודי והקמתי לפני 10 שנים את אתר התיאטרון היהודי העולמי All About Jewish Theatre בסיוע הסוכנות היהודית. האתר הפך להיות מיד לפלטפורמה  היחידה המובילה  בעולם בתחום המחקר והיצירה של התרבות היהודית. בשנת 2006 הוקם המכון הבינלאומי לקידום תרבות יהודית וישראלית (ע"ר), אשר מנהל את האתר בפועל.

הצורך של האתר הזה הפך להוכחה ניצחת – יש לנו מאה וחמישים אלף כניסות בשבוע והאתר נמצא במקום ראשון בחיפוש של גוגל. הוא מכיל בין היתר קטלוג של 2000 מחזות יהודיים וישראליים, כחלק מספריית המשאבים הדיגיטלית שלנו הכוללת מעל  10.000 פריטים (ספרים, סרטים, כתבי עת, מאמרים אקדמיים, קישורי אינטרנט).

האתר הזה משמש כמקפצה לשלב השני  שלי: מוזיאון און-ליין של התיאטרון היהודי אשר חולק לעשרה אוספים. התחלנו בקטלוג והקמת שני אוספים ראשונים: אוסף תיאטרון ומוסיקה תנכ"ית (כולל הברית החדשה), ואוסף תיאטרון השואה.

כשאתה נכנס לאוסף תיאטרון השואה אתה מוצא תופעה מדהימה: אנשים שהגיעו לסף תהום ורגע לפני המוות הם ממשיכים ליצור מנהלים חזרות על אופרה והולכים לשמוע קונצרט, קברט או הצגה, שומעים הרצאות על מדע, פילוסופיה, פסיכולוגיה, עוסקים בציור ופיסול ומוציאים עיתוני ילדים. אני מדבר כרגע על הפעילות במחנה טרזין שהוא הנושא הראשון (פיילוט) באוסף תיאטרון השואה (כמובן שהתרחשה פעילות תרבותית בעשרות מחנות וגטאות). אתה לא יודע אם אחרי ההצגה או למחרת אחרי החזרה הבאה, הטרנספורט יבוא וייקח את כולם או את חלקם לאושויץ או לבירקנאו.

איור של מוריס סנדק לאופרת הילדים ברונדיבר גירסת 2008 קליפורניה

עם התחלת העבודה על האוסף הזה (תיאטרון השואה) לפני שנתיים וחצי, שאלתי את עצמי איך מתמודדים עם התהום האפלה הזו. חיפשתי נקודת אחיזה התקשרתי למנכ"ל בית ועידת ונזה בברלין והצעתי לו לקיים את טקס ההשקה בחדר של ועידת ונזה ביום 20 בינואר 2012 לציון 70 שנה ולעידה-תחת הכותרת
YOY CAN NOT DESTROY THE HUMAN SPIRIT AND CREATIVITY
למחרת קיבלתי ממנו מכתב הזמנה רשמי לקיום האירוע כשהוא מעמיד לרשותנו לא רק את המקום, הוא גם יקיים בהמשך שבוע של אירועי תרבות והנצחה ומסיבת עיתונאים. מרגע זה התחיל הפרויקט לפרוש כנפיים בשיתוף עם פרופ' גד קינר ראש החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב שמונה ליו"ר מועצת המערכת האקדמית הבינלאומית הכוללת 20 חברים ועם מרק איילנברג יו"ר המכון שלנו – רקמנו מערכת אסטרטגית של שיתופי פעולה עם 30 ארגונים, מרכזים וארכיונים מובילים להנצחת השואה בעולם (יד ושם, מוזיאון השואה בוושינגטון,בית אנה פרנק והמוזיאון היהודי באמשטרדם, המכון האירופי  לשימור מורשת השואה בפראג ,  ארכיון האקדמיה לאמנויות בברלין ,אונסק"ו ומכון התיאטרון הבינלאומי).

מה כולל אוסף תיאטרון השואה און ליין?
האוסף הינו המיזם הראשון מסוגו בעולם אשר מרכז תחת קורת גג אחת את כל החומרים  הפזורים בארכיונים, מוזיאונים לשואה ואוספים ברחבי העולם ויהפוך אותם לנגישים לכל. האוסף חושף לראשונה את הפרק המדהים של מורשת התרבות היהודית שהשאירו אחריהם מאות יוצרי  תיאטרון, מוסיקה, מחול, תיאטרוני בובות ואופרה שנכחדו בגטאות, מחנות ההשמדה ומחנות העקורים.

האוסף כולל למעלה מאלף מחזות, אלפי יצירות מוסיקליות וסיפורי חיים של  יוצרים שיצאו לגלות ופתחו בקריירות מזהירות בארצות הברית וארץ ישראל ומאות יוצרים שלא זכו, כמו גם מחזות, ספרים, מאמרים אקדמיים, סרטים, כרזות, קבצי מוסיקה תערוכות, מצגות וקישורים מפורטים לכל האוספים הפיזיים בעולם. הפרויקט כולל תוכנית חינוכית אינטראקטיבית אשר תאפשר הקניית לקחי השואה לדורות הבאים באמצעות  לימוד מקרוב של חיי היוצרים במחנות, גטאות ומחנות העקורים, אשר לרגע לא הפסיקו ליצור. רוחם  לא נשברה – כח היצירה הוא שהחזיק אותם בחיים ואפשר לחלקם לשרוד.

איך מחולק המידע?
הוא מחולק לחמישה צירי זמן:
פריחת התרבות היהודית באירופה לפני מלחמת העולם השנייה
אמנויות הבמה במחנות וגטאות תחת השלטון הנאצי
יוצרים גולים בארצות הברית ופלשתינה לפני ובמהלך המלחמה
היצירה התרבותית בהולנד
הפעילות מתום המלחמה 1945 ועד היום.

אופרה בגרוש - כרזה משנת 1928, ברלין

מי האנשים שנכנסים לאתר?
זה מכל העולם, הרוב מחו"ל ו-15% מהארץ. הנושא רק בחיתוליו אבל אנחנו כבר מקבלים פניות ועובדים עם מוסדות וחוקרים מרחבי העולם.

מה התרומה שאתם יכולים לתת לאמנים פלסטיים?
הפוקוס שלנו הוא על אמנויות הבמה, אך זה משיק ומכיל כמובן את האמנות הפלסטית. ציירים, פסלים, מאיירים וקריקטוריסטים פעלו במחנות. הם יצרו יש מאין תפאורות, תלבושות, פלקטים ותוכניות למופעים. יצירותיהם נשתמרו בארכיונים שונים לשואה, ואנו נאסוף, נרכז ונציג את כל זה תחת קורת גג אחת באופן נגיש לכל עם דברי הסבר וחומרי רקע היסטוריים, כך שכל האוצרות האלה ישמשו חומר לימוד והעשרה לדורות הבאים.

ספר לי על הרקוויאם בטרזין.
פרויקט "הרקוויאם של התרסה" יופיע בירושלים במסגרת פסטיבל ישראל ובמסגרת חודש תרבות פראג בישראל בחסות השגרירות הצ'כית. בהפקה מיוחדת של הפסטיבל ישולבו קטעי ארכיון ועדויות מצולמות של ניצולים מקרב חברי המקהלה המקורית ששרדו, המספרים יחד עם השחקנים ששון גבאי ויונה אליאן את ספור חייהם של האסירים במחנה המעבר המפורסם אליו הגיעו עשרות אלפי יהודים בטרם נשלחו למחנות ההשמדה.
מחנה טרזין בצ'כיה היה מחנה שהנאצים השתמשו לצרכי תעמולה מול העיתונות הזרה, כדי להציג את "התנאים והיחס הטוב ליהודים" במחנות הריכוז. בתחקיר שנעשה על ידי המנצח והמחנך מורי סידלין התגלה שבמסגרת הקונצרטים הרבים שהתקיימו במחנה, העלה המנצח רפאל שכטר את הרקוויאם הנוצרי שהוא מיסה קתולית שמלווה את המת בדרכו האחרונה.

תמונה מן האופרה ברונדיבר בעצוב מוריס סנדק קליפורניה

מה הוא אמר לאסירים בטרם נשלחו לסופם המר וכיצד עודד אותם ברגעים קשים אלו?
זהו סיפורו של המלחין והמנצח רפאל שכטר אשר בחר להופיע דווקא עם הרקוויאם של ורדי – יצירה נוצרית המושרת בלטינית. הוא גייס מקהלה של 150 זמרים, והמוסיקה נוגנה על פסנתר כנף ללא רגליים. הוא קיים מבחנים קפדניים עד שבחר את ארבעת הסולנים, ובחזרות הייתה הקפדה על כל תו. סה"כ נערכו 16 קונצרטים עד שרוב המשתתפים ורפאל שכטר נשלחו לאושויץ.
הפרויקט החינוכי שפותח על ידי המנצח מורי סידלין  באתר "רקוויאם של התרסה" הנו דוגמא מצוינת של תוכנית חינוכית מקוונת (אחת מתוך רבות  שנעשות בעולם בתחום החינוך לדו-קיום כלימוד של לקחי השואה). אנו אוספים, עורכים ומקטלגים את התוכניות הקיימות וחושפים אותן במתחם חינוכי מיוחד באוסף תיאטרון השואה, בשיתוף אונסק"ו והמרכז ללימודי שואה בפריס.

קברט בווסטרבורק הולנד

יש המון פרויקטים חינוכיים שנעשים בארץ ובעולם לגילאים שונים סביב השואה. אנחנו נציג את המודלים שמתקשרים לשואה דרך תרבות ואמנות. אנחנו אומרים בואו נשמר את הזיכרון אך דרך הנרטיב של הקורבן – השואה הייתה, היא לא אורבת מכל פינה. לא נותרו הרבה ניצולים לספר את הסיפור. איך נעביר את המורשת לדורות הבאים? אנחנו לא יכולים כל יום לעמוד מהבוקר עד הערב ולצעוק "שואה! שואה!". גישה פסולה בעיני כי אין בכלל מה להשוות. יש לנו היום מדינה. אני גם חושב שצריך להפריד את הקשר הגורדי בין "שואה לתקומה". יתכן והנרטיב הזה מושך אותנו כל הזמן למטה, משאיר אותנו בתוך תא לחץ של חרדה קיומית ולא מותיר לנו מרחב וזמן פנוי להביט קדימה אל אופקים חדשים. כל שנה שבוע אחרי יום השואה מגיע יום הזיכרון, בהר הרצל אתה עושה טקס שברכזו מצעד של חיילי צה"ל ודגלים וזה משודר בטלוויזיה. מה המסר? מה המסר שלנו? מה מחזיק אותנו כאן? לא הרוח, הכוח. ואז מגיעה קבוצת תלמידים לראות  את ההצגה גטו בקאמרי  (כנראה עם הכנה מוקדמת של "סל תרבות")' ולמראה סצנה שבה הקצין הנאצי מכה יהודי בגטו התלמידים באולם צועקים בקריאות עידוד "תכניס לו" "תגמור אותו" והמורים עומדים בצד ולא מגיבים. למחרת התקשורת מזדעזעת, וכמה ימים אחר כך נער שתוי בב"ש שולף אולר ורוצח שכן שיורד לבקש שקט. אתה לא יכול להפריד בין מה שקורה במדינה וההתנהלות  החזירית, האלימות וחוסר היחס לזולת – וההשפעה על התלמידים בין כתלי בית הספר. אינך יכול לדבר על דמוקרטיה ולהתנהג בצורה הפוכה במציאות, למי אתם באים בטענות? אתה יכול לחנך רק על יד דוגמה אישית. אנו כיהודים צריכים להבין לא רק מה קרה בשואה אלא מה היה בגרמניה לפני השואה בתקופת ויימאר. דרך המסר שאנחנו מעבירים, אנחנו רוצים להראות לדור הצעיר איך רוח אדם, לא הכוח, לא הנשק, הרוח וכח היצירה הם שהצילו את היוצרים במחנות ברגעים הכי הקשים ביותר.

מה הפעילויות העתידיות שלכם והאם יש איזו שהיא עזרה שאתם צריכים?
הגשנו בקשה למשרד התרבות. אנחנו מחפשים מבנה מתאים שישמש מרכז מחקר ואירועים. נשמח אם יש למישהו איזה שהוא חומר או ידע או רעיונות לשיתוף פעולה .

הרקוויאם בטרזין יוצג ב-31 במאי 2012 במסגרת פסטיבל ישראל
משתתפים: התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור בניצוחו של מורי סידלין, המקהלה הפילהרמונית של פראג, קוהן
סולנים: אירה ברטמן – סופרן
ברכה קול – מצו סופרן 
יותם כהן – טנור
אסף לויטין – בס בריטון
שחקנים: ששון גבאי ויונה אליאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.