רב ערב 31.1.12

השבוע:

הזירה הבינתחומית בשיתוף המרכז האמריקאי שמחים להזמינכם למפגש ושיחה עם יוצרים במסגרת פרויקט מחול חדש 2012:

מחול במרחב השכן – שתי שיחות

2.2.12 / 19:30
מרכז תרבות אמריקה, קרן היסוד 19, ירושלים
הכניסה חופשית

הלה סילהולם ושרה כריסטופרסן על סצנת המחול העכשווי ברמאללה: פוטנציאל ואתגרים – חלק זה בוטל מסיבות פוליטיות!
ארקדי זיידס: מחול עכשווי

הלה סילהולם ושרה כריסטופרסן: הרכב אמני מחול החיים ועובדים באוסלו. סילהולם וכריסטופרסן החלו את דרכם המשותפת בשנת 2006. השתיים למדו בבית הספר למחול עכשווי ובמרכז לאבאן בלונדון. עבודתן נוצרת בשיתוף פעולה של אמנים ואנשי אקדמיה.
לפרטים נוספים: www.siljeholm-christophersen.com
ארקדי זיידס: כוריאוגרף עצמאי, מורה ורקדן, נולד בברית המועצות בשנת 1979. עלה לארץ בשנת 1990. חי ועובד בתל אביב. זוכה פרס שרת התרבות והספורט ליוצר צעיר במחול בשנים 2008 ,2009 ו-2011. זוכה פרס קורט יוס היוקרתי בשנת 2010 בגרמניה. עבודותיו הוצגו בישראל וברחבי העולם. זיידס רקד באנסמבל ובלהקת בת שבע, ובקבוצות המחול של יסמין גודר ונעה דר.יצירתו האחרונה 'שקט' הפגישה על במה אחת אמנים ערבים ויהודים בחיפוש אחר דיאלוג אמנותי ובימתי כנה.
ניהול אמנותי: איריס לנה ומיה חביב
מנהל אמנותי הזירה: גיא בירן
לפרטים נוספים: www.arkadizaides.com

אירוע מיצגים במסגרת התערוכה "בריסטולים"
אוצר: מאיר טאטי 
מוצ"ש 4.2.12, בשעה 20:00
הכניסה חופשית

במוזיאון בת-ים לאמנות יתקיים אירוע מיצגים שנוצר מתוך התייחסות לתכני התערוכה "בריסטולים", הבוחנת תהליכי חינוך והוראה ומפנה מבט למרחב בית הספר ולמערכות היחסים בין מורים ותלמידים. האמנים התבקשו להתייחס למיצג כאל מסגרת של שיעור ולבחון את הזיקה שבין התפקידים של "אמן מיצג" ו"מורה". למעשה, כל עבודה שתוצג בערב זה היא בגדר "הצעה לשיעור". ככזו היא נכללת בארכיון של "בריסטולים – אוטופיה", חדר מידע המוצג בתערוכה, שבו נאספו פרויקטים חינוכיים-אמנותיים ומודלים חינוכיים אלטרנטיביים. אירוע המיצגים מתווסף למהלך המבקש לפרוץ את הגבולות המקובלים בין "פעולה אמנותית" ו"פעולה חינוכית".

בעבודה "טאבולה ראסה" מציע הדס עפרת פעולת לימוד הפוכה העוסקת בריקון, במחיקה ובהשכחה. יחד עם משתתפים נוספים המתפקדים כ"תלמידיו", הוא עוסק בהפיכת ספרי לימוד ל"לוח חלק" ("טאבולה ראסה") ול"רעש לבן". כך, לדבריו, אפשר לנסות שוב ללמוד – כאשר הראש מרוקן מהתכנים שהועמסו עליו.
בעבודתה "לעטות" עוסקת תמר ניסים בניסיון ללמד כיצד להניח על הראש חיג'אב – כיסוי הראש שנשים נוהגות לעטות במדינות מוסלמיות. הפעולה מתבצעת באמצעות שיעור וידיאו המשודר ב"יוטיוב". האמנית מעלה שאלות העוסקות בזהות תרבותית לנוכח היכולת להתבונן ב"אחר", כמהלך סבוך וטעון.
בעבודתו "קטע מספר 4" מציג דניאל יהל עבודה המתבססת על טקסט מדובר (בז'אנר המכונה "spoken word"). הוא מתאר סיטואציה המתרחשת בכיתה בבית-ספר בשפה סוריאליסטית, לעתים מקאברית. עבודה זו ממחישה את תחושת המועקה והלחץ המאפיינת את מערכת החינוך, הנדמית לסיר מבעבע – עבור התלמידים כמו גם עבור אנשי ההוראה.

מוזיאון בת-ים לאמנות: סטרומה 6, בת-ים

אורח באטליה שמי: יעקב דורצ'ין – עבודות חדשות
אוצרת: סמדר שינדלר

הפסל יעקב דורצ'ין הוזמן להתארח באטליה יחיאל שמי בקיבוץ כברי. זהו מפגש מיוחד בין שני פסלים בולטים, המאפשר התחקות אחר ציר הזמן של הפיסול הישראלי. דורצ'ין הפסל הוא ממשיך טבעי של מסורת הפיסול, אשר יצירתו של שמי משמשת לה אב-טיפוס. דורצ'ין, אשר ידוע בעבודותיו הגדולות, מציג כאן מבחר פסלים בפורמט קטן מהשנה האחרונה. למרות הכבדות והקושי של החומר, העבודות מעניקות תחושה של רכות וריחוף. לעיתים נדמה שהוא מצליח להפיח נשמה בברזל.
בדרך אל החלל שבו מוצגת התערוכה עוברים בסטודיו לפיסול של שמי, הכולל פסלים מתקופות שונות של יצירתו. על הקירות העוטפים את פסליו של דורצ'ין תלויים ציוריו של יחיאל שמי, אשר עשה דרך הפוכה מחברו. בעוד שהאחרון עבר מהציור אל הפיסול, יחיאל שמי, המזוהה כפסל, עבר בעשור האחרון של חייו מהפיסול אל הציור, והחלל שבו מוצגת התערוכה שימש למעשה כסטודיו הציור שלו.

האטליה ואוסף יחיאל שמי: מכלול יצירתו – פסלים, ציורים, רישומים, תחריטים ועבודות נייר – מרוכז כיום במתחם אטליה שמי שבקיבוץ כברי.
המקום שימש בעבר כסדנת הפיסול והציור של יחיאל שמי. סביבת העבודה שלו וכן מורשתו האמנותית נשמרים במקום זה, שהפך לחלל גלריה. את האטליה מקיף גן פסלים רחב ידיים מעשה ידיו, המשקיף לנוף המרהיב של הגליל המערבי.

שעות פתיחה: ימים ג', ד' ושבת בין השעות 11.00-15.00
או בתיאום מראש טל': 04.9952709, 052.8840215
[email protected]
אתר (בבניה): www.ateliershemi.com

אנחת רווחה – תערוכה קבוצתית במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן
אוצרת: נטלי לוין
קיבוץ אשדות יעקב מאוחד
פתיחה: שבת, 4.2.12, בשעה 12:00

אנחת רווחה היא מרחב שבתחומו מתאפשרת יצירה, רגיעה שמתווה הזדמנות לפעולה. האמנים המציגים בתערוכה פועלים מתוך טווח זה. רובם ילידי סוף שנות השבעים, גדלו אל תוך מציאות ניאו ליברלית כשהחליפה את החזון הסוציאליסטי שנותר באופק כזיכרון רומנטי. זהו דור שגדל לצד מדיניות ההפרטה אשר עיצבה מחדש את המבנה המעמדי בארץ, והולידה חלום ישראלי רווי תשוקה לשפע ולהגשמה עצמית.
באופן פרדוקסלי במושגים של כלכלה, אנחת רווחה מייצגת את השפע העומד על תילו ורחוקה ממושג הרווחה הסוציאלית שממנה המילה שאולה – השימוש במושג נפוץ רבות בעיתונות הכלכלית ומייצג חרדה המבוססת על חשש מפני בורסות שקורסות ומונופולים שמתפרקים.
המאבק שהתחיל בקיץ האחרון בקריאה לצדק חברתי חידד את התודעה של מושג הרווחה אל מול ההפרטה. התערוכה בודקת את האופן שבו מיוצגת קריאה מחודשת של מושגים אלו. העבודות בחלקן מייצגות את התשוקה לשפע, וחלקן מנסות לבחון מודלים של תפיסות חברתיות – כלכליות.
משתתפים: תמר הירשפלד, שי יחזקאלי, טמיר ליכטנברג, הראל לוז, אלישבע לוי, ערן נווה, יריב ספיבק, שי-לי עוזיאל, נועה צאושו, אריאל קליינר, כוכבית קדושים, רומן באימבאיב

שיח גלריה בתערוכתה של רביבה רגב – פלזמות סאבי
שבת, 4/2/12, בשעה 12:00
בהשתתפות האוצרת והאמנית
בית האמנים: אלחריזי 9, תל אביב

עבודות הנייר הגדולות של רגב מורכבות מחיבור של שדות צבע שנוצרו במהלך יציקת הנייר על מסגרת אחת. את הנייר יצרה בסדנת נייר ביפן, בה מכינים את הנייר בתהליך מסורתי בעבודה ידנית.
בעבודות הנייר יוצרת רגב מספר רבדים של קולאז' ביצירה אחת. זהו קולאז' ללא ה-"קולא" = הדבק המחבר. התפיסה הקולאזיסטית של האמנית, משיכתה לאורגני ולמתכלה, החוסר בשלמות, "גימור" לא גמור, גימור לא מלאכותי, תואמים את משיכתה לתרבות היפנית בעיקר לתפיסת החיים של הוואבי-סאבי שהוא יופיים של הדברים הלא מושלמים, ארעיים וחסרים.
סדרת התצלומים "אנדרטאות אנושיות" מתייחסת באופן ישיר הן לתפיסה הראייתית הקולאזיסטית והן לתפיסת היופי של הסאבי. רגב מצלמת רהיטים ישנים בחללים נקיים. היא מכניסה לתוך הווילה היוקרתית (טרם איכלוסה) רהיטים עתירי פגמים, חרוטי זמן. היא משכפלת אותם, מה שמבליט את דלותם, בדידותם ובלותם, והצילום   המבויים   מעצים   את האוביקטים   בחלל   המנוכר לכדי   הפיכתם   ל "אנדרטה אנושית".

כתבה על התערוכה
תאריך נעילה- 19.2.2012
התערוכה מלווה בהשקת ספר אמן

BILL – מחול מאת שרון אייל

Photo: Gadi Dagon

יצירתה של שרון אייל משנת 2010 היא אירוע בימתי מרתק. אייל ממשיכה לבחון את המתח בין היחיד הסגולי, המאופיין והמיוחד, לבין המאסה של דמויות זהות משוכפלות. לעבודותיה של אייל חתימה אישית ברורה – שפת תנועה עשירה, תובענית ורבת-עוצמה, תפיסה בימתית מהפנטת ועבודה ייחודית ליצירת פס הקול, המהווה תמיד מרכיב דומיננטי בעבודותיה.

שותף ליצירה: גיא בכר
מוסיקה: אורי ליכטיק
עיצוב תאורה: אבי יונה בואנו (במבי)
עריכת פסקול: אורי ליכטיק, שרון אייל וגיא בכר 
עיצוב תלבושות: שרון אייל וגיא בכר
מוסיקה: Oren Barzilai – Dark Blue; Subhead – Cloned Vinyl 3 A1; Subhead – Cloned Vinyl 3 A2;
Aphex Twin -Shiny Metal Rods; Claude young – Dark 3; Coil – Godhead=Deathead; Cari Lekebusch – Master Spettaren ; Scan 7 – Beyond Sound; Green Velvet – La la Land; Lichtik – Fingalicht 1 (Bill 2010 custume made); Pipilotti Rist – I'm A Victim Of This Song (Wicked Game); Lichtik – Fingalicht2 (Bill 2010 custume made); Fad Gadget – Coitus Interruptus; Coil – Teenage Lightning

קאסט מקורי: יניב אברהם, דניאל אגמי, רייצ'ל אוסבורן, אייר אלעזרא, ניר בניטה, שחר בנימיני, שני גרפינקל, מתן דוד, מתן דסקל, תום ויינברגר, ארז זוהר, עדי זלטין, דאג לת'רן, אנדראה מרטיני, בשמת נוסן, מיכל סייפן, בובי סמית', אריאל פרידמן, איאן רובינסון, אלה רוטשילד, גיא שומרוני

אולם סוזן דלל, מרכז סוזן דלל, תל-אביב
יום רביעי, 8.2.12   בשעה 19:00
יום חמישי  9.2.12   בשעה 21:00
יום שישי, 10.2.12   בשעה 14:00
מוצ"ש, 11.2.12       בשעה 21:00

קופה: 03-5104037, פקס. 03-5160231
קטע וידאו מתוך המופע http://vimeo.com/20704668
http://www.batsheva.co.il/he/default.aspx

עשר שנים ל"מסיבות בטחוניות" / שנתיים ל"מגזין אף" 
תערוכה / גליונות / אירוע / וכו'

אי שם בימי האינתיפאדה השניה, ירושלים עמדה שוממה וענני "המצב" ריחפו מעל העיר, אך מתחת לפני השטח רחשה תרבות ירושלמית עצמאית ובועטת, המשתמשת בחללים נטושים, ציוד מאולתר, ובאמצעים הקיימים כדי לעשות מסיבות, תערוכות, אירועים, הופעות איפה ואיך שמתאפשר.
התרחשות תרבותית זו קרתה מתחת לפני השטח ולא זכתה לסיקור וחשיפה, ואלו שזכו לבלות היו מתי מעט שהזדמנו למקום או שמעו בדרך השמועה.
בנסיבות אלו קם "מסיבות בטחוניות", שכפולון שבועי המרכז ומפיץ את אירועי התרבות בירושלים, במטרה להפיץ את הקיים ולעודד את המתהווה, וכך נוצר מקור מידע מהימן שהופץ במקומות הבילוי מדי שבוע בין השנים 2002-2006, ואחר-כך במסגרת עיתונים עצמאיים שקמו בעיר. בשנת 2005 הושק אתר אינטרנט העומד ומתפקד עד היום. האתר מתוחזק בהתנדבות וכל אחת ואחד יכולים לעדכן הופעות ואירועים. כך נוצרה מערכת מידע שיתופית, עצמאית וכוללת המספקת ליוצרים, למקומות בילוי, לתושבי העיר ולקהל הרחב חוויה מעשירה והיכרות בלתי-אמצעית עם ההוויה של התרבות והיצירה בירושלים.
שנת 2012 היא שנת העשור מאז הקמת "מסיבות בטחוניות" וחגיגות העשור ילוו במספר אירועים והקמת אתר חדש שיושק לקראת סוף השנה.

ביום שני ה-6 בפברואר המגזין הירושלמי "אף" יחגוג שנתיים ובמסגרת האירוע נציג לראשונה תערוכת גליונות מקוריים שנוצרו כקולאז' צבעוני, אבל הופצו כדף שחור-לבן משוכפל.
בנוסף, לראשונה מזה חצי-עשור יצא גליון משוכפל המרכז את אירועי התרבות של אותו השבוע.
חפשו את הגליון של "מסיבות בטחוניות" ברחבי העיר, בואו לתערוכה והמשיכו לעדכן ולהתעדכן באתר www.jerusalemite.org
מסיבות בטחוניות: www.jerusalemite.org
מגזין אף: www.afknows.com
אירועי שאון חורף: www.young-city.co.il

מתיחת קו – אמנות ספרדית בת־זמננו | לוויינים: עומר פסט – עבודות וידיאו
שתי תערוכות חדשות במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית

מתיחת קו
אוצרת: גילה לימון
לראשונה בישראל מוקדשת תערוכה לאמנים ספרדים בני־זמננו. האמנים המשתתפים בתערוכה, קרלוס איריחלבה, קרלוס בונגה, דורה גרסיה, אנחלה דה לה קרוז, כריסטינה לוקס, פרן מאנה, מתיאו מטה, חררדו קוסטנסה ואיזבל רוקמורה, מציגים ציורים, מיצבים, תצלומים ועבודות וידיאו שעוסקות בתהליכי יצירתם או חצייתם של גבולות מסוגים שונים. העבודות בוחנות גבולות בין מדינות, בין תקופות היסטוריות, בין צורות התנהגות מקובלות לבלתי מקובלות, בין מרחבים מלאכותיים למרחבי הטבע, ואת הגבולות בין אמנות, פילוסופיה וחיי היום־יום.

לוויינים: עומר פסט
אוצר: יהושע סימון
התערוכה כוללת קבוצת עבודות מהשנים האחרונות ומשלבת הקרנות סרטים והצבות וידיאו. עבודותיו של פסט, שנולד בישראל, למד בארה"ב וחי ופועל בברלין, טרם הוצגו בארץ, וזוהי הזדמנות ראשונה לצפות בהן בישראל.
במסגרת התערוכה יוצגו עבודתו האחרונה של פסט "5,000 רגל זה הכי טוב" (2011), הצבת הווידיאו "נוסטלגיה" (2009) ועבודת הווידיאו "האמרה הגדולה" (2007). התערוכה, הפזורה ברחבי המוזיאון כלוויינים, מתמקדת בתהליכי העבודה וההצבה המיוחדים שפיתח פסט במסגרת עיסוקו בחומר תיעודי ובפורמטים בדיוניים: ראיונות וצילום במעגל סגור, ז'אנרים טלוויזיוניים ועלילתיים, תצלומי אוויר ותצלומים ממבט־על לא מאויש כשל לוויין. פסט, יליד 1972, זכה בפרס הנויינשיונאלגאלרי לשנת 2009 (המקבילה הגרמנית לפרס טרנר הבריטי), ובמדליה של הביאנלה של מוזיאון וויטני לאמנות אמריקנית בניו יורק (2008).

מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, רחוב הבנים 4, הרצליה, מיקוד 46379
09-9551011    www.herzliyamuseum.co.il
שעות פתיחה: ימים ב', ד', ו' ושבת – 14:00-10:00, ימים ג', ה' – 20:00-16:00, בימי א' המוזיאון סגור

כתיבת הארץ –  תערוכה של דורית פלדמן

משכן האמנים, הרצליה
פתיחה: מוצ"ש ה-28 בינואר

תערוכתה של פלדמן, הכוללת עבודות צילום, פסלי טקסט ועבודת וידאו, מלווה בספר אמן שנוצר בדיאלוג עם שיריה של אוצרת התערוכה ורדה גנוסר, וכולל מאמר של פרופ' משה צוקרמן. שיח מתמשך במרחב הביניים שבין אמנות פלסטית לשירה הניב מפגש הבא לידי מיצוי בייצוגים ויזואליים של נוף מקומי ובשירים השואבים את השראתם מאותו נוף. שתי עמדות תצפית חוברות, באמצעים שונים, ליצירת תהודה חדשה. ב'גוף' פסלי אבן החול  הנקראים 'מִכְרה מילים', הותזו אותיות השירים והן עולות וצפות כתודעות  ארכיאולוגיות או לחילופין מתגלות כ"אוצר של מילים" .
הארץ המופשטת והארץ המקומית מבקשות לייצר את מפת הנִראות, את הזיקה להוויה דיאלקטית, טעונת סמליות צורנית וסמנטית, ואת המנעד של דיבור שירי המבקש תדיר לאסוף את רשמי הזמן והמקום לכדי חטיבה מלוכדת. כדברי משה צוקרמן: יחס דיאלקטי זה בין תרבות וטבע מוצא את ביטויו המובהק באחד מאמצעי המבע האמנותיים המשמשים את פלדמן ביצירותיה: היא משלבת באורח אינטגרלי הדפסי מפות גאוגרפיות בתוך תצלומי הנופים המרהיבים, ומקפידה בתוך כך על מיומנות גרפית ועל דיוק אסתטי כה מהודקים עד כי פעולת האינטגרציה נדמית כ"מובנת מאליה" – הטבע ומיפויו הופכים למקשה אחת. לאקט המונטאז' הצילומי היבטים שונים: מצד אחד, יש בו כדי לתת דין וחשבון אמנותי על אותו ממד ציווילזטורי של השליטה בטבע על־דרך ההתרחקות ממנו: הכפפת הטבע לקטגוריות המארגנות אותו באמצעות סימונו, קטלוגו, כינויו בשמות, פורמליזציה הגרפית־מדעית שלו וכיו"ב. מצד אחר, ייצוגו נעשה מופשט יותר: אם הצילום מתפקד כייצוג מימטי נטורליסטי שלו, מופיעה המפה כבר כהפשטה של נטורליזם זה, בבחינת ייצוגו של הייצוג".

גלריית משכן האמנים, רח' יודפת 7 (כניסה מרח' נורדאו 50)
אוצרת: ורדה גנוסר
שעות ביקור: ימים א'- ה' 10.30-14.00, או על פי תיאום טלפוני 09-9510601
שיח גלריה בהשתתפות פרופ' משה צוקרמן יתקיים בשבת, 11.2.2012, בשעה 11.00
נעילה: 25.2.2012
www.artistsresidence.org
www.doritfeldmanartist.com

ÜberKitsch – תערוכה חדשה בבית בנימיני

הקיטש נתפס באופן מסורתי כיצירה של טעם רע בעלת מראה זול ומנייריסטי. ברמה הצורנית מתאפיין הקיטש בחזרתיות, עודפות וצבעוניות בוהקת, וברמה התמטית ברגשנות יתרה, פתיינות וייצוג הצדדים הנעימים והיפים של החיים תוך הדרה מובהקת של הצדדים האפלים והכואבים. אלמנטים אלו מייצרים שפה שאינה נושאת עמה את הגיבנת המודרניסטית של אידיאת דלות החומר והמסר, אלא להיפך – חוגגת את העודפות וההכברה. המציגים בתערוכה ÜberKitschמשתמשים באסתטיקה זו, אשר לרוב נלעגת על ידי קובעי טעם ואיכות, ומנצלים אותה כפלטפורמה להעלאת נושאים ביקורתיים, חתרניים או אירוניים.

לא בכדִי נתפסת אסתטיקת הקיטש כאופיינית לתחום הקרמיקה. הקיטש מיועד לייצור המוני, וקרמיקה היא תחום מובהק של ייצור המוני. היכולת הטכנית ליצור במסות גדולות ובלי פערי איכות, הביא את האמנות הקרמית ליצירת מערך של ייצוגים קאנונים אופייניים. העבודות בתערוכה  ÜberKitschמתיישבות כטפיל על גבן של מסורות קרמיות ומנצלות את הצורה שטבעו להדגשת תמות חדשות. הצורות המוכרות – פיגורינות, צלמיות פריון, ביצי פברז'ה – מקבלות תפנית ליצירה חדשה בעלת הקשרים היסטוריים ואמירה עכשווית.
משתתפים: אליאונורה אורלי אדלביץ', שאולי ארזי, גיא ג'אנה, אנה כרמי, יוחאי מטוס, ורד ניסים, אמנון עמוס, מירי פליישר, אמילי קייג', אסנת ריצ'מן.

אוצר: רועי מעין
26.1.12 – 24.3.12
בית בנימיני: מרכז לקרמיקה עכשווית – רחוב העמל 17, ת"א
שעות פתיחה:
ב-ה: 11-19
ו,ש: 11-14

לינק לצילום של המיצג בערב הפתיחה –  פרפורמנס בביצוע אמילי קייג':
http://youtu.be/op93AkkX5FU

וידאו רשת, קופסה שחורה – תערוכה חדשה בגלריה גבעון
אוצרים: דורון גולן / מייקל ספקואוסקי

Versions" by Oliver Laric, 2010"

התערוכה “וידאו רשת, קופסה שחורה” מציגה לקט עבודות וידאו המופיע באתר האינטרנט http://dvblog.org. האתר, שפועל משנת 2005, מהווה עדות להתרחבות המהירה של אמנות הוידאו באינטרנט, ובמיוחד וידאו-ארט שנוצר מלכתחילה במטרה לעלות לרשת. האתר מתפקד כמגזין וידאו יומי מקוון וארכיון עבור קטעי וידאו בפורמט ’קוויק–טיים’. האתר ניסה למקם את פריחת הוידאו באינטרנט בהקשר של מסורת הקולנוע הניסיוני של המאה ה-20, והיה אחד הראשונים לעשות זאת, תוך התייחסות גם לקשרים שבין אמנות וידיאו ל”קולנוע שימושי” באמנויות כגון פרסום, קליפים וקומדיה. התעקשות יוצריו כי כל יצירה שמופיעה באתר חייבת להיות מאוכסנת בשרתיו הפכה את האתר לארכיון ייחודי המתעד את שנות ההתפתחות הראשונות של וידאו-ארט ברשת.

השם “קופסה שחורה” נבחר תוך התייחסות למצגת הקולנועית של “תמונה זזה” בחלל הגלריה, כמו גם למטאפורה של מכשיר ההקלטה המותקן במטוסים. זוהי מערכת סגורה של רכיבים שמטרתם לתעד מסד שונה וחיוני של נתונים. הכותרת מתייחסת גם לעובדה שהממסד האמנותי ושוק האמנות מתעלמים מאמנות הוידאו ברשת, אולי בגלל הקשיים לשווק עבודה שניתנת לשכפול בקלות יחסית. צפיה בתערוכה תבהיר כי נתון שיווקי זה אינו קשור בשום אופן לאיכות העבודות.

התערוכה מוצגת במשך 4 שבועות, כשבמהלכה מוקרנות עבודות וידאו בלופ בשלושת חללי הגלריה. התצוגה משתנה בכל יום חמישי. לוח הזמנים ושמות האמנים באתר התערוכה:
http://givonartgallery.com/wordpress/?page_id=2929

גלריה גבעון לאמנות, גורדון 35, תל אביב
http://givonartgallery.com

שעות פתיחה
ראשון: 14:00–10:00
שני–חמישי: 19:00–11:00
שישי: 14:00–10:00
שבת: 14:00–11:00

ביקרתם כבר בעמוד הפייסבוק שלנו? עשו לייק ותקבלו עדכונים ומתנות גם במשך השבוע.
https://www.facebook.com/rav.erev

ארכיון רב ערב: http://erev-rav.com/archives/16535