המדור לחקר החלל: טרקלין האמנות בעלמא

"המדור לחקר החלל" – טור חדש בו נצא למסע בין קירות לבנים, תאורת ספוטים וחזונות אמנותיים. בכל פעם נחשוף בפניכם חלל אמנות אחד על כל רבדיו: מהסיפור שמאחורי הקמתו, דרך התנאים הפיזיים והטכניים של כל חלל והמודל הכלכלי שמקיים אותו, ועד לקו האמנותי הייחודי שמגדיר את זהותו וההזדמנויות להציג בו. זוהי הצצה אל מאחורי הקלעים של המקומות שמעצבים את האמנות העכשווית בישראל. בשאלון השמיני: טרקלין האמנות בעלמא– בית לתרבות עברית, בתל אביב

המדור לחקר החלל: שאלון למפעילי חלל האמנות

ברוכים הבאים ל"מדור לחקר החלל", מסע בין קירות לבנים, תאורת ספוטים וחזונות אמנותיים. בכל פעם נחשוף בפניכם חלל אמנות אחד על כל רבדיו: מהסיפור שמאחורי הקמתו, דרך המודל הכלכלי שמקיים אותו ועד לקו האמנותי הייחודי שמגדיר את זהותו. באמצעות שאלון קבוע יחסית נפרוש את המפה המלאה של כל חלל, מהתנאים הפיזיים והטכניים ועד להזדמנויות להציג בו. זוהי הצצה אל מאחורי הקלעים של המקומות שמעצבים את נוף האמנות העכשווית בישראל. מפעילים חלל אמנות ורוצים להשתתף במדור גם אתם? כתבו לנו



איפה אנחנו:

"עלמא – בית לתרבות עברית", היא עמותה ללא מטרות רווח שנוסדה בתל אביב בשנת 1996 על ידי ד"ר רות קלדרון. עלמא נוצרה כמרכז לימוד ותרבות שמאפשר ליוצרים ולאנשי תרבות להכיר באופן רציני ואינטימי את הקאנון היהודי־עברי ולהגיע לאפשרות יצירה חופשית איתו, מולו ובהשראתו, וכדי לשמש כמקום שבו נוצרת תרבות עברית ליברלית, רלוונטית, היונקת ממקורותיה ומחוברת להווה. בית עלמא שוכן ברחוב שד"ל בתל אביב, בין שדרות רוטשילד לרחוב יהודה הלוי.

היסטוריה של המבנה בקצרה:

בית עלמא נבנה במקור כבית מגורים על ידי רבקה גרינוולד, שירשה אדמות בפתח תקווה מהוריה – שהיו ממייסדי המושבה – והחליטה למכור אותו ולקנות קרקע במה שהיום אנחנו מכירים כמרכז תל אביב. הבית נבנה ב־1929 כבית מגורים בתכנון האדריכל יהודה מגידוביץ', ורבקה גרינוולד התגוררה בו עד פטירתה בשנת 1993. בשנת 2008 הבניין עבר תהליך שימור כחלק מפרויקט בניין מגדל הבנק הבינלאומי הסמוך אליו, והפך למבנה ציבורי.

תולדות האמנות:

טרקלין האמנות בעלמא נוסד בחודש מאי 2021, באוצרות משותפת של ציבי גבע ורון ברטוש. הטרקלין, חדר האירוח הסמוך לכניסה, הוא מרחב הביניים בין פנים הבית אל החוץ. כך גם טרקלין האמנות בעלמא, שיוצא מתוך בתי המדרש, הספרות החדשה והתרבות העברית לדורותיה, ופונה אל הקהל הרחב כממד נוסף, חזותי וחומרי, של התרבות העברית בת זמננו. הטרקלין מאפשר שיח בין המילה הכתובה לבין הדימוי החזותי ובוחן את יחסי הגומלין בינהם. החיבור של עלמא לאמנות הפלסטית הוא ארוך שנים, וממשיך להתקיים בזכות אמנים ואמניות רבים שלמדו ולומדים בתכנית "עמיתי עלמא".

טרקלין האמנות בעלמא, מראה הצבה מהתערוכה 'שק דמעות' של רותי דה פריס, אוצר: נמרוד סמוראי לוי, צילום: חלי יוזביץ

מי הנפשות הפועלות?

ד״ר רות קלדרון, שהיא נשיאת עלמא והמייסדת שלה; נמרוד סמוראי לוי, אוצר טרקלין האמנות; ציבי גבע ורון ברטוש, האבות המייסדים של הטרקלין שעודם שותפים לדרך. בעלמא יש עוד צוות נרחב שנוגע בפעילות הטרקלין בצורות שונות.

ספרו לנו בקצרה על כמה תערוכות בולטות שהתקיימו בגלריה:

התערוכה "מידת הכובד" (באוצרות נמרוד סמוראי לוי) נרקמה סביב השיר "כַּמָּה זֶה שֹׁקֵל" של אבות ישורון ואיגדה עבודות של אביטל כנעני, יעל יודקוביק, דורית פיגוביץ גודארד ורחל רבינוביץ, שמבקשות להציע בהמשך לשיר מחשבות על משקל, כבדות, ומנגנוני ערך ומשמעות.

תערוכה אחרת שבלטה מאוד היא "דיוקנאות בישיבה אחת" (באוצרות רון ברטוש), שהורכבה מגוף עבודות של דיוקנאות אינטימיים שצייר אלי שמיר. התערוכה הציעה מבט על הציורים ברוח כתיבתו של מרטין בובר על היחסים בין האדם וזולתו.

התערוכה שננעלה זה עתה היא התערוכה "שק דמעות" של רותי דה פריס (באוצרות נמרוד סמוראי לוי). דה פריס היא בוגרת תכנית העמיתים שלנו, והתערוכה מבוססת על שני סיפורים שלמדה כאן, אחד תלמודי והשני מהפילוסופיה ההודית.

כשאמנים מתכננים תערוכה הם מחפשים לא פעם חלל מתאים לאופי או לגודל של העבודות שלהם, אז בואו נדבר קצת טכני: 

מטראז: קצת פחות מ־50 מ״ר.

גובה תקרה: כ־3.7 מטר.

סוג רצפה: מרצפות מצוירות מקוריות שאי אפשר להפסיק להסתכל עליהן.

חלונות: גדולים ובעלי נוכחות, כולל שלישיית חלונות בקפלה קטנה בקצה החלל.

תאורה: ספוטים על פס צבירה מרכזי.

בסקאלה שבה 1 היא קוביה לבנה סטרילית ו־10 הוא מפעל לייצור תחמושת מהמאה ה־17 שהוסב להצגת אמנות, איפה תמקמו את האופי של החלל שלכם מבחינת אדריכלית? 8. יש אופי, אי אפשר ולא צריך להתעלם ממנו.

כמה תערוכות מוצגות בדרך כלל במקביל בגלריה:

אחת בלבד, לפעמים אנחנו פולשים גם לחללים נוספים ברחבי הבית, איפה שאנחנו מציגים גם את כל האוסף שלנו.

יש חלומות לשינוי ושיפוץ החלל? אם כן, ספרו לנו עליהן:

מבנה לשימור כמו מבנה לשימור, אסור לגעת (ולא צריך).

טרקלין האמנות בעלמא, מראה הצבה מהתערוכה 'דיוקנאות בישיבה אחת' של אלי שמיר, אוצר: רון ברטוש, צילום: לנה גומון

שובל הכסף – מאיפה הוא בא ולאן הוא הולך:

מה המודל הכלכלי שמחזיק את הגלריה?

עלמא היא מוסד ציבורי ללא מטרת רווח. הפעילות של עלמא נתמכת על ידי קרנות, תרומות וגם על ידי העירייה ומשרד התרבות, אבל פעילות הטרקלין לצערנו עדיין לא נתמכת בכלל (עובדים על זה).

האם נגבים דמי כניסה על ביקור בחלל?

לא.

האם אמנים נדרשים לשלם בעבור הצגה בחלל?

ממש לא!

האם אמנים מקבלים שכר על השתתפות בתערוכות?

כן, ואנחנו עושים כל מה שניתן כדי להשתפר בזה מתערוכה לתערוכה.

אמנות וסביבה:

האם מתקיימת פעילות קהילתית בגלריה או מטעם הגלריה?

במסגרת הפעילות של טרקלין האמנות מתקיימים שיחי גלריה, שיעורים ומפגשי לימוד פתוחים לקהל הרחב שמלווים את לוח התערוכות ומשמשים בעצמם גשר נוסף בין ענף הלימוד לענף התרבות בפעילות עלמא, בין בית המדרש לשדה האמנות.

מה חסר בעיר שלכם?

חורף. חוץ מזה אין תלונות.

טרקלין האמנות בעלמא, מראה הצבה מהתערוכה 'שק דמעות' של רותי דה פריס, אוצר: נמרוד סמוראי לוי, צילום: חלי יוזביץ

ולסוד השמור ביותר של שדה האמנות בישראל: אם אני רוצה להציע תערוכה לגלריה, איך אני עושה את זה? 

אנחנו משתדלים לתכנן מראש, אבל תמיד שמחים לקבל תיקי עבודות. אפשר לשלוח לכתובת המייל nimrod@alma.org.il.

 

ישנם חומרים, טכניקות, נושאים וסוגי תערוכות שהגלריה מתמקדת בהם?

כחלק מהדי־אן־איי של עלמא כבית מדרש, אנו אוהבים לחשוב על טרקלין האמנות שלנו כעל חלל שבעצמו מתייחס בצורות כאלה ואחרות לטקסטים, ומציע פרשנות בכלים שיש רק לאמנות.

משהו נוסף?

זה כמובן לא קורה באופן בלעדי, אבל אנחנו אוהבים לעבוד עם בוגרות ובוגרים של תכנית העמיתים שלנו. הקול הקורא פתוח עד האחד בספטמבר ונשמח לקבל הגשות.

איך עוקבים אחרי הפעילות שלכם? קישורים לאתר, פייסבוק, אינסטגרם וכו':

לאתר הטרקלין לאמנות לחצו כאן.

אינסטגרם: alma_home_for_hebrew_culture@

לעמוד הפייסבוק של עלמא – בית לתרבות עברית לחצו כאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *