המדור לחקר החלל: גלריה קרן בר גיל

המדור לחקר החלל: שאלון למפעילי חלל האמנות

ברוכים הבאים ל"מדור לחקר החלל", מסע בין קירות לבנים, תאורת ספוטים וחזונות אמנותיים. בכל פעם נחשוף בפניכם חלל אמנות אחד על כל רבדיו: מהסיפור שמאחורי הקמתו, דרך המודל הכלכלי שמקיים אותו ועד לקו האמנותי הייחודי שמגדיר את זהותו. באמצעות שאלון קבוע יחסית נפרוש את המפה המלאה של כל חלל, מהתנאים הפיזיים והטכניים ועד להזדמנויות להציג בו. זוהי הצצה אל מאחורי הקלעים של המקומות שמעצבים את נוף האמנות העכשווית בישראל. מפעילים חלל אמנות ורוצים להשתתף במדור גם אתם? כתבו לנו

איפה אנחנו:

הגלריה שוכנת ברחוב נווה רעים 29א, בשכונת נווה מגן שברמת השרון. זו שכונת מגורים שהוקמה בשנות ה־50 עבור אנשי צבא, ומכאן שמה.

היסטוריה של המבנה בקצרה:

הגלריה נבנתה במיוחד כחלל פרטי להצגת ומכירת אמנות, ותוכננה על ידי האדריכלית דפי הלף. יש למבנה אופי של חלל מגורים שמשמש כאכסנייה לתצוגת אמנות. הגלריה היא חלק מהחצר שלנו, ובית המגורים הפרטי שלנו – בו הצגתי תערוכות מאז 2010 – נמצא מולה.

תולדות האמנות:

החלל היה אמור להיפתח בשמונה באוקטובר 23. תערוכת הפתיחה היתה תלויה, הבירה היתה במקרר וההזמנות כמובן נשלחו. עם היוודע ממדי המלחמה חשבתי שלעולם כבר לא אפתח אותו.

במשך מספר חודשים עסקתי רק בפעילות חברתית קשורת מלחמה. לבסוף, פתחתי את החלל בתחילת שנת 2024. מיד לאחר הפתיחה התארחה כאן גלריה דנה מקיבוץ יד מרדכי, כגלריה מפונה. שינענו לכאן את תערוכת היחיד של איילת השחר כהן (תערוכה שעמדה נעולה מאז פתיחתה, מספר ימים לפני המלחמה), ובנוסף, רווית הררי, האוצרת של גלריה דנה, אצרה תערוכה קבוצתית שסיכמה את 13 שנות הפעילות של הגלריה.

מאז הוצגו בחלל תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות. התערוכות מוצגות במשך 5–6 שבועות, ותמיד מוצגות שתי תערוכות במקביל, אחת בכל קומה.

גלריה קרן בר גיל, צילום: אילנה ברלוביץ

מי הנפשות הפועלות?

הנפשות הפועלות הן בעיקר אני, קרן. אני בוחרת את האמנים ואוצרת את התערוכות. לצידי עובדת טל ליפשיץ, בוגרת לימודי תולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב, שהיא יד ימיני. מעבר לזה אני נעזרת הרבה באמנים שאיתם אני עובדת. מתייעצת איתם, משתפת, שואלת לדעתם בכל מה שקשור לתוכן הגלריה.

ספרו לנו בקצרה על כמה תערוכות בולטות שהוצגו בגלריה:

כאמור, תערוכת הפתיחה אירחה את גלריה דנה מקיבוץ יד מרדכי. זו היתה הזדמנות שנולדה מכורח אבל בסופו של דבר הביאה את העוטף למרכז, ואיפשרה למבקרים רבים להיחשף לפועלה של גלריה דנה.

אחריה היו כאן תערוכות יחיד של עידו מרקוס, אילנה דותן, יצחק ליבנה, דנה יואלי, אלון קדם, שירה גלזרמן, גיא גולדשטיין ועוד.

תערוכה קבוצתית נוספת נקראה "השלם וחלקיו", הציגה עיצוב עכשווי לצד אמנות, ובדקה את יחסם של אמנים ומעצבים למדינה שהיא יותר חלקים משלם.

מעבר לתערוכות, אני מקיימת בחלל ארועי תרבות כמו השקות ספרים, אירוח של שפים ואנשי אוכל.

גלריה קרן בר גיל, צילום: אילנה ברלוביץ

כשאמנים מתכננים תערוכה הם מחפשים לא פעם חלל מתאים לאופי או לגודל של העבודות שלהם, אז בואו נדבר קצת טכני:

מטראז': כ־300 מטרים פרוסים על גבי שלוש קומות, ובהם שתי גלריות ושני חללי תצוגה של אוסף עבודות.

גובה תקרה: כשלושה מטרים.

סוג רצפה (מרצפות טרצו, קרמיקה, בטון מוחלק וכו'): בטון מוחלק.

חלונות: בניגוד לחללי אמנות קלאסיים, יש הרבה חלונות בגלריה, והחוץ נכנס פנימה. בנוסף, הגלריה מוקפת גינה שבה מוצגים פסלי חוץ, ובה גם בריכה שיצירות אמנות מוצגות על שפתה ואפילו בתוך המים.

גלריה קרן בר גיל, צילום: אילנה ברלוביץ

בסקאלה שבה 1 היא קוביה לבנה סטרילית ו־10 הוא מפעל לייצור תחמושת מהמאה ה־17 שהוסב להצגת אמנות, איפה תמקמו את האופי של החלל שלכם מבחינת אדריכלית?

5, בדיוק באמצע. יש במבנה גם חללים יותר סטריליים אבל גם חללים שבהם מורגשת נוכחות של בית.

כמה תערוכות מוצגות בדרך כלל במקביל בגלריה: שתי תערוכות.

שובל הכסף: מאיפה הוא בא ולאן הוא הולך:

של מי הבעלות על המבנה? שלי.

מה המודל הכלכלי שמחזיק את הגלריה: הגלריה היא גלריה מסחרית. בניגוד לגלריות מסחריות אחרות, אני לא עובדת על 50–50, אלא על עמלות נמוכות, כך שרוב הכסף מהמכירות מגיע לאמנים. כך היה מתחילת הדרך שלי, ואני מצליחה להמשיך עם המודל הזה גם עם פתיחת חלל משלי.

גלריה קרן בר גיל, צילום: אילנה ברלוביץ

החלל נתמך על ידי גופים ציבוריים? לא. נהפוך הוא, אני תומכת בגופים ציבוריים אחרים ועוזרת למוזיאונים עם מימון של תערוכות וקטלוגים.

האם יש לכם אפיקי הכנסה נוספים? אני מתפרנסת מאפיקים נוספים בשדה האמנות: ייעוץ, קורסים, הרצאות, אירועי תוכן לחברות ואוצרות בתשלום.

האם נגבים דמי כניסה לביקור בחלל? אם כן, כמה ולאן הולך הכסף? לא, הגלריה היא חינמית.

האם אמנים נדרשים לשלם בעבור הצגה בחלל? חס וחלילה.

האם אמנים מקבלים שכר על השתתפות בתערוכות? לא, אבל הם מקבלים את חלק הארי של המכירות.

אמנות וסביבה:

האם מתקיימת פעילות קהילתית בגלריה או מטעם הגלריה? כן, יש הרבה פעילות קהילתית: ביקורים של סטודנטים ותלמידים ממגמות אמנות, פעילות סביב התנגדות לממשלה הנוכחית, תמיכה במשפחות חטופים ופעילות סביב חטופים שהשתחררו.

מי קהל היעד שאליו פונות התערוכות בחלל? כל מי שאוהב אמנות ולא אוהב לחפש חניה בתל אביב.

מה חסר בעיר/יישוב שלכם? הייתה פריחה גדולה ברמת השרון סביב הפעילות של הגלריה העירונית שאותה אצרה רווית הררי, וסביב גלריית הפוסט שאותה אצר יובל סער. עם החלפת השלטון המוניציפלי יש האטה, אבל נראה מה ילד יום.

גלריה קרן בר גיל, צילום: רוני כנעני

ולסוד השמור ביותר של שדה האמנות בישראל: אם אני רוצה להציע תערוכה לגלריה, איך אני עושה את זה? כותב לי מייל עם דימויים והצהרת אמן.

האם יש קול קורא לתערוכות שיוצא בזמנים קבועים? לא, אבל הרבה פעמים אני מפרסמת בפייסבוק דברים שמעניינים אותי ושאני מחפשת. למשל פסלי חוץ או עבודות שקשורות בביצים. בכל פעם כזו אני מוצפת בפניות ונאצלת לסגור את הפוסט, אבל אני שומרת את החומרים ופונה למי שרלוונטי.

באתר הגלריה קיים מייל לשלוח אליו תיקי עבודות? Keren.bargil@gmail.com. בבקשה לא לשלוח תיקיות כבדות.

ישנם חומרים, טכניקות, נושאים וסוגי תערוכות שהגלריה מתמקדת בהם? אני מציגה אמנים שעובדים בכל המדיות. יש לי נטייה לאמנות פיגורטיבית. לא בהכרח ריאליסטית, אבל כן פיגורטיבית. בצילום יותר מעניין אותי צילום מטופל מאשר צילום ישיר. אני תמיד מחפשת פסלים שעמידים לחוץ, כי זה מדיום שקשה למצוא בו עבודות טובות ולא מאוד יקרות.

איך עוקבים אחרי הפעילות שלכם? קישורים לאתר, פייסבוק, אינסטגרם וכו': האינסטגרם של הגלריה kerenbargil@ פעיל מאוד, ולמעשה הוא משמש אותי במקום אתר. אני מפרסמת שם את כל הארועים המיוחדים, הפתיחות ושיחות הגלריה, ותמיד עונה להודעות שם (קורה שמפספסת לפעמים).