לא רק יין זול, 4.12.14

אמיר מסכמת 81 שנה, קונטמפוררי ביי גולקונדה קושרת בין חולות לחולות, מקום-לאמנות מגלה נוסעת תשיעית, רייסקינדר ותקופה-חשוכה במשונע, אילן מצלמת, הירשפלד ושבתאי חושבים זימה, ברקני ורביב בקיבוץ, ובין לבין קפקא, פוקו ושחור אחד חזק

אַתָּה הַכֹּתֶל שֶׁלִּי
כֹּתֶל הַדְּמָעוֹת שֶׁלִּי
וְאַתָּה בִּכְלָל לֹא בַּמַּעֲרָב
אֶלָּא פֹּה בַּבַּיִת
עוֹמֵד לִי עַל הַלֵּב.

(בטין אמיר. מצרפתית: אבנר להב)

"מעברים", תערוכה של הציירת והמשוררת בטין אמיר
אוצרים: טל מרגלית ואלדד סופר. פתיחה: רביעי, 10.12.14, ב-19:30. התערוכה מציגה את המעברים והתחנות השונות בחייה של בטין אמיר, ילידת ביירות, בת 81, אלמנתו של המשורר אהרון אמיר. בטין עוסקת בנושאים פרטיים וכלליים ביצירות עשירות בתכנים ובצבעים, המגלות עולם אישי מורכב שבו משתלבים הפכים וניגודים זה בזה. ראשון עד חמישי, בשעות 13:00–15:00, באולם ספיר, בית הדיור המוגן עד 120, רח' ראול ולנברג 32, רמת-החייל.

בטין אמיר, "אמא אדמה", אולם ספיר, תל-אביב

בטין אמיר, "אמא אדמה", אולם ספיר, תל-אביב

יום אחד רציתי ללכת לים,
הלכתי לחוף גורדון.
איך שהגעתי המציל אמר במגאפון,
"כולם להיזהר, יש אפריקאים בחוף, שימו לב לדברים שלכם".
מיד אספתי את הדברים שלי והלכתי.
יש לי אייפון.

(מתוך "שחור אחד חזק", מחזה של קבוצת תיאטרון קהילתי של פליטים סודאנים, ספריית לוינסקי, תל-אביב, 2013)

"חולות – Sand-Ness", תערוכה קבוצתית בגלריה קונטמפוררי ביי גולקונדה
אוצר: ליאב מזרחי. פתיחה: חמישי,  11.12.14, ב-20:00. מצבי כליאה אנושיים, מן הכלא הפיזי אל הכלא הנפשי. בתערוכה מגוון עבודות ציור, צילום, פיסול ווידיאו.
מתקן הכליאה חולות, שנפתח בדצמבר 2013 בקציעות, הוקם כפתרון "בעיית" הפליטים, המסתננים ומבקשי המקלט בישראל. בספטמבר 2014 ביטל בג"ץ את חוקיות המתקן ודרש מן המדינה לסגור אותו בתוך שלושה חודשים. למלה "חולות" יש בקרב קהילת הפליטים קונוטציה מטילת אימה. לפיכך, בעוד שבתערוכה מוצגות עבודות העוסקות במשמעות של נושא הכליאה כמרחב ציבורי ופיזי, הפן השני של התערוכה יוצא מנקודת מחשבה סמנטית של המלה "חולות", שמשמעותה היא, בין היתר, נשים חולות. בתערוכה מציגות מבחר אמניות המבטאות את נושא המרחב האישי, הפרטי ואת האהבה מנקודת מבט של מועקה, חסימה של הנשימה ומעין כלא נפשי. משתתפים: גלעד אפרת, חליל בלאבין, אירית בלוך, איה בן-רון, יצחק דנציגר, ערגה יערי, אביטל כנעני, סיגלית לנדאו, טלי מילשטיין, קרין מנדלוביץ, בנדטה פדונה, משה קופפרמן, שי קוצ'יארו, אסף שושן, יחיאל שמי.
Contemporary by Golconda, רח' הרצל 117, תל-אביב. שני עד חמישי, 19:00–11:00, שישי, 10:00-14:00, שבת, 11:00-14:00. טל' 03-6822777.

טלי מילשטיין, "על אהבה וחרדה ומה שביניהן", שמן על בד, 40X30 ס"מ, 2014

טלי מילשטיין, "על אהבה וחרדה ומה שביניהן", שמן על בד, 40X30 ס"מ, 2014

לעולם נבצר ממני להבין שכמעט כל היודע לכתוב מסוגל להפוך את הכאב לאובייקטיבי תוך כדי הכאב, ונמצא שאני, למשל, בעיצומה של אומללותי, בעוד ראשי האומלל בוער, מסוגל לשבת ולהודיע למישהו בכתב: אני אומלל. כן, גדולה מזו, יכול אני לדמיין על כך בסלסולים שונים כמידת כשרוני, שלכאורה אין שום קשר ביניהם ובין אומללותי, לדמיין על דרך הפשט או האנטיתזה או בתזמורת שלמה של אסוציאציות. ואין זה שום שקר ואין זה משכך את הכאב, זה פשוט עודף כוחות חנון ברגע שהכאב כילה בעליל את כל הכוחות עד לתחתית ישותי. אם כן, עודף זה מהו?

(פרנץ קפקא, מתוך "יומנים 1923–1914", בעריכת מקס ברוד, מגרמנית: חיים איזק, הוצאת שוקן)

"הנוסעת התשיעית", תערוכה קבוצתית במקום-לאמנות, תל-אביב
מקום-לאמנות בקריית-המלאכה עורך תערוכה ראשונה בסדרת התערוכות "קיר אמן". תשעת קירות הגלריה יוקדשו לתשע אמניות של הגלריה: אודליה אלחנני, אורית גולדמן, אצ'י ורנר-נירי, בוקה גרינפלד, גלית ראוכוורגר, זהבה אדלסבורג, טובה אלדד, טובה לוטן ומירי נישרי. פתיחה: חמישי, 11.12.14, מ-19:30. רח' שביל-המרץ 6, תל-אביב, שני עד חמישי, 11:00–18:00, שישי, 10:30–14:00.

מירי נישרי, עבודה מתוך "הנוסעת התשיעית", מקום-לאמנות, תל-אביב

מירי נישרי, עבודה מתוך "הנוסעת התשיעית", מקום-לאמנות, תל-אביב

גופה לא יכולה לחסוך כסף
תמיד היא מאבדת את החשק
סמים מלכלכים את הנפש
שוטרים שומרים על טוהר הנשק
היי, באטמן פאקמן,
מה הקטע עם המוות בקוטג'?

גופה לא יכולה לצחוק יותר
למרות שלפעמים זה משתפר
בנים רוצים להיות בעניינים
נשים רוצות רק לעשות חיים
עם באטמן פאקמן,
מה הקטע עם המוות בקוטג'?

מה הקטע עם לרוץ לספר
על הסנה הבוער והמוות בקוטג'
היי, באטמן פאקמן,
מה הקטע עם המוות בקוטג'?

("באטמן פאקמן", רייסקינדר)

"רוק מיוחד" במשונע, תל-אביב
5.12.14, שישי בצהריים, משונע מארחת שתי להקות מחתרת שאינן בוחלות באמצעים ונותנות את הרוק הכי ישיר ובועט שקורה היום בסצינת המוזיקה המקומית – רייסקינדר ותקופה-חשוכה. מי שלא הספיק לראות את הפסל Home Defender , של אבינועם שטרנהיים, יכול להרוג שתי ציפורים במכה.
האירוע בפייסבוק, כאן. קליפ של רייסקינדר, כאן.

אבינועם שטרנהיים, Home Defender, משונע, תל-אביב

אבינועם שטרנהיים, Home Defender, משונע, תל-אביב

לפני הדוכן של קזינלי התרוצצו שני ילדים, ילד כבן שש, ילדה בת שבע, לבושי הדר, השיחו באלוהים ובחטאים. נשארתי עומד מאחוריהם. הילדה, קתולית כנראה, סבורה היתה כי רק מי שמשקר לאלוהים חוטא ממש. הילד, פרוטסטנטי כנראה, שאל בעקשנות ילדותית מה דינו של מי שמשקר לזולתו או גונב. "גם זה חטא גדול", אמרה הילדה, "אך לא הגדול שבהם. רק חטא שחוטאים לאלוהים אין גדול ממנו. על חטאים שחוטאים לאדם אפשר להתוודות. כשאני מתוודה, מיד חוזר וניצב המלאך מאחורי, ואילו כשאני חוטאת, ניצב השטן מאחורי, רק שאין רואים אותו". כיוון שנמאס עליה כובד-הראש-למחצה, הפכה פניה דרך לצון ואמרה: "רואה אתה, אין מאחורי אף אחד". גם הילד הפך פניו, וראה אותי. "רואה את", אמר בלי שים לב לכך שדבריו אי-אפשר שלא יגיעו לאוזני, או בלי לחשוב על כך, "מאחורי עומד השטן". "אותו רואה אף אני", אמרה הילדה, "אך לא אליו נתכוונתי".

(פרנץ קפקא, מתוך "הוא – רשימות משנת 1920", בקובץ "תיאור של מאבק" בתרגום שמעון זנדבנק, הוצאת שוקן)

כרמל אילן, "עכשיו חומר", תערוכת יחיד ברו-ארט, תל-אביב
פתיחה: חמישי, 11.12.14, ב-20.00. אוצרת: הילה קופר. תערוכת הצילום הראשונה של אילן בישראל. סדרה של הדפסים צילומיים של עבודותיה הפיסוליות שנוצרו במיוחד עבור גוף העבודה הנוכחי. אילן מציעה אינטרפרטציה חדשה לטכניקת הפיסול הייחודית שפיתחה, המוכר בזכות קיפולי נייר הארוגים בצפיפות על גבי לוחות עץ. ניירות מצויים שנלקחו מספרים, מגזינים, ואנציקלופדיות ישנות, חומרים שנזנחו זוכים לתחייה חדשה ביצירותיה. התצלומים אינם שכפול מדויק השואף לתאר את האובייקט כפי שהוא נגלה במציאות, כמו שהשימוש בסריקה אינו משחק תפקיד משני או משלים לפיסול. תפקידם הוא ראשוני: להעביר את האובייקט הממשי מטמורפוזה שדרכה ניתן להעריך אובייקט חדש, היברידי, השוכן במפגש בין שני המדיומים. גלריה רו ארט, שביל-המרץ 3, בניין 8, קומה 4, תל-אביב. שלישי–חמישי, 12:00–18:00, שישי-שבת, 11:00–14:00.

כרמל אילן, ללא כותרת, סריקת תלת-מימד

כרמל אילן, ללא כותרת, סריקת תלת-מימד

בִּמְקוֹם לָרוּץ מִמְּסִבָּה לִמְסִבָּה
אוֹ לְחַפֵּשׂ זִיּוּן בִּמְכוֹנֵי עִסּוּי
חָשַׁבְתִּי שֶׁכְּדַאי לִהְיוֹת נָשׂוּי,
לְהִסְתַּפֵּק בְּיָרֵךְ חֲטוּבָה

אַחַת, וּלְהַשְׁקִיעַ בָּהּ כֵּנוּת,
חִבָּה, אֶת כָּל מַה שֶׁלִּבִּי יוֹדֵעַ,
הֶחְלַטְתִּי לְיַסֵּד פֻּלְחָן לְמַחְמַדֶּיהָ
כְּדֵי לִשְׁכַּב אִתָּהּ בְּסִיטוֹנוּת,

גַּם פַּעֲמַיִם בְּיוֹם, אִם צָרִיךְ.
אֲבָל אִשָּׁה אֵינָהּ חֲנוּת בָּשָׂר,
רָכַשְׁתִּי בֵּית חֲרֹשֶׁת לְמוּסָר.

בַּהַפְסָקוֹת אֲנִי אוֹכֵל כָּרִיךְ,
אַךְ בְּשָׁעוֹת שֶׁל צוֹם, רֹב הַזְּמַן,
לוֹמֵד לִהְיוֹת אִישׁ טוֹב וְנֶאֱמָן.

(אהרון שבתאי, "במקום לרוץ ממסיבה למסיבה")

יונתן הירשפלד ואהרון שבתאי, "זימה", גלריה צדיק
ביום חמישי, 4.12.14, ב-20:00, יוצג בגלריה צדיק ברח' שמעון הצדיק 16, יפו, מחזור הציורים "זימה" מאת יונתן הירשפלד לצד מבחר משירתו הארוטית של אהרון שבתאי. בתערוכה יושק הספר "זימה", ובו ציוריו של הירשפלד לצד שירים מאת שבתאי. אוצר: רון ברטוֹש.

יונתן הירשפלד, מתוך "זימה"

יונתן הירשפלד, מתוך "זימה"

לשיח שעלי לשאת היום, ולאלה שאצטרך לשאת כאן אולי במשך שנים, הייתי רוצה, לו היה הדבר אפשרי, להסתנן בחשאי. יותר משהייתי רוצה לשאת דברים, הייתי רוצה להיעטף על-ידי הדברים ולהינשא באמצעותם הרחק מעבר לכל התחלה אפשרית. הייתי שמח להיווכח כי בשעת הדיבור עצמו, קול שאין לו שם מקדים אותי זה מכבר; או אז הייתי צריך רק להמשיך אותו, לפתח את המשפט, להשתכן בלא משים בין סדקיו – כאילו הִשעה לרגע הקול הזה את עצמו ושיגר לעברי אות. או אז לא היתה כל התחלה, ובמקום להיות מי שממנו נובע השיח, הייתי נתון לחסדי התנהלותו, ולא הייתי אלא פרצה זעומה, נקודת היעלמותו האפשרית.

(מישל פוקו, מתוך "סדר השיח", הוצאת בבל, 2005. מצרפתית: נעם ברוך)

בועז ברקני ועמי רביב, "נסיוני", גלריית הקיבוץ
"נסיוני" הוא שם משותף לשתי תערוכות היחיד של עמי רביב ושל בעז ברקני שאוצרת יעל הקיני. בתערוכות ציורי אבסטרקט בצבעי מונוכרום המבררים סוגיות בסיסיות הנוגעות למדיום הציור או הפיסול בשפה מינימלית. שני האמנים הם בוגרי המדרשה לאמנות בבית ברל ובצלאל. ברקני: "ניסיתי ליצור ציור שיתקיים בתנאים המינימליים שיכולתי ועדיין יחזיק את האיכויות של ציור. הציור הוא יותר תיעוד של פעולה מאשר יצירה של דימוי". רביב יתלה כעשר עבודות שהן בין דו-מימד לתלת-מימד בגדלים משתנים. עבודותיו עוסקות בתהליך של פירוק וגריעה במפסלת ב-MDF, שהוא בונה ועוטף מחדש בהדבקה בלינוליאום. עצם פעולת החבישה, או החפינה, של חומר הפוגש חומר אחר קשה משמעותית עבורו. נעילה: 26.12.14. גלריית הקיבוץ, רח' דב הוז 25, תל-אביב, טל' 03-5232533. שני עד חמישי, 11:00–15:00, 16:00–18:00; שישי, 11:00–14:00, שבת, 11:00–14:00.

עמי רביב, "אגן", טכניקה מעורבת, 2014

עמי רביב, "אגן", טכניקה מעורבת, 2014

בועז ברקני, ללא כותרת, שמן על בד, 2014

בועז ברקני, ללא כותרת, שמן על בד, 2014

הסתכלתי בו מגבו. המותניים שלו כאילו ממולאות חומר עגול ויגע, והכתפיים מתקרבות זו לזו כאילו הוא מחזיק את ידיו לפנים והן לופתות מגבת או שמיכה והאצבעות ממשמשות שם. כשחזר הוקל לי – מלפנים היה אפשר לראות שביד אחת החזיק בקבוק בירה ובשנייה חפיסת סיגריות, והרכינה קדימה והצדה נראיתה עכשיו כמו מחווה. השיער שלו – שמאחור אסף בקוקו, מה שכנראה הדגיש את מראה האשה בגיל העמידה –נראה מלפנים כרגיל מגונדר. קווצות השיבה העבות החדשות בצדעיים מקשיחות קצת את העניגות המסוימת. הוא מתיישב ומדבר, השפתיים המשורבבות שלו מתאמצות להגות משפטים מלוטשים, דברי טעם, רק שכל הזמן יש עוד התכוונות סמויה בהפוגות בין המלים, המלים נשלחות ממנו כמו מתנות יקרות, הוא הרי מתפרנס מהן, יהלומים, לא, מטפחת אינסופית של קוסם אולי, אני מקשיבה אבל מופרעת מהעמידה על המשמר שקופצת עלי, פתאום הוא אומר, "זה כי אין לי בעיה, אני בהמה", ומתגלגלות לו העיניים ומתגחך לו קול עבה, כל הגוף שלו מונף באוויר כמו וילון כבד שרוח גדולה עושה בו בטנים, זה רגע איום של מלחמה, כלום זמן, תכף שנינו נחזור לדבר כאילו לא היה, אבל ברגע הזה אני סכין קטנה והוא בד כבד שהרוח מסייעת לו לחמוק מהלהב.

2 תגובות על לא רק יין זול, 4.12.14

    המדור הפך לנידנוד אחד ארוך

    לשם מה הפייטנות הזאת?

    אני בעד הנדנוד הפייטני, ובל נשכח בעבור "נדנוד פייטני " מן הספרות או השירה ניתן לזכות בפרס נובל , לא כך באמנות החזותית , אז תודה למתפייטת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *



המלצות מרחבי הרשת