ערמומיותו של תום הלב, החוזה הגמיש וכמה אמצעי מניעה

ראי, ראי, או: המקרה המפוקפק של הדילר המפורסם

עקרון תום הלב הוא אחד העקרונות החשובים בהתקשרות חוזית. החוק הישראלי דורש מכל צד לחוזה להתנהג – הן במשא-ומתן לכריתת החוזה והן בקיומו ובביצועו – בתום לב ובדרך מקובלת.

מקרה שפורסם בשנה האחרונה בארה"ב ומעורב בו הדילר המפורסם לארי גגוזיאן ממחיש באופן מעניין במיוחד כיצד חוסר תום לב משפיע גם על התקשרויות בעולם האמנות. ב-2009 קיבל גגוזיאן את יצירתו של רוי ליכטנשטיין משנת 1964 "Girl in Mirror" מידיו של צ'רלס קואלס, בנה של הבעלים של היצירה, ג'אן קואלס, כדי למכור אותה. קואלס היה במצב כלכלי קשה (בעקבות המשבר הכלכלי של 2008), ומצב זה היה ידוע לגגוזיאן.

גגוזיאן מכר את היצירה בתוך כמה חודשים בכמחצית ממחיר השוק (2 מיליון דולר לעומת יצירה מאותה סדרה שנמכרה בבית-המכירות הפומביות סותביס ב-4 מיליון דולר בשנת 2007). ג'אן קואלס, בעליה החוקיים של היצירה, כלל לא ידעה על המכירה, וודאי שלא אישרה אותה. עובדה זו כשלעצמה היא עילה לתביעה, אולם קואלס לא תבעה את גגוזיאן על כך. היא תבעה אותו בגין אי-קיום הבטחה ואי-קיום חוזה בתום לב, ודרשה פיצויים בגובה ההפרש במחירים.

במסגרת העדויות בתביעה נחשפו שיטות העבודה של גגוזיאן ועובדיו, שייצגו בעצם את שני הצדדים למכירה (המוכר והקונה) בלי לחשוף עובדה זו בפניהם, תוך התנהלות מובהקת של חוסר תום לב. מעניין במיוחד הוא אימייל שנשלח ממנהלת הגלריה של גגוזיאן בבברלי-הילס לקונה המיועד. במייל סופר על מצבו הכלכלי הרעוע של קואלס ועל העובדה שנזקק לכסף מזומן בדחיפות. לנוכח העובדות הללו הציעה המנהלת לקונה הצעה "אכזרית" ונמוכה במיוחד. זאת ועוד: גגוזיאן השתמש בדו"ח על מצבה של יצירה אחרת ("פגעים ונזקים") מאותה הסדרה כדי להצביע על הסיבה לירידה במחיר.

בסופו של יום הסתיימה התביעה בפשרה בין הצדדים מחוץ לכותלי בית-המשפט (שלא פורסמה). היצירה נשארה בחזקת הקונה, אולם הנזק לשמו הטוב של גגוזיאן נגרם גם נגרם.

רוי ליכטנשטיין – נערה במראה, 1964

מי אחראי על פירוק העבודות בגמר תערוכה?

המלה "חוזה" מרתיעה אנשים רבים, אך בפועל חוזים הם חלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו, לעתים אפילו בלי שנשים לב לכך. הבטחות וסיכומים למיניהם שאנחנו עורכים עם גורמים שונים הם בגדר "חוזים שבעל-פה", אולם בהקשר המקצועי רצוי לתת את הדעת על המשמעויות השונות העולות מחוזים אלו, וודאי שיש להעלותם על הכתב.

במהלך שנותי בתחום נתקלתי באינספור מקרים שבהם אמנים שהציגו בתערוכות שונות כלל לא נתנו את הדעת לסוגיות שונות, כגון מי אחראי על פירוק העבודות בגמר התערוכה, מי אחראי על השינוע, מה קורה במקרה של נזק לעבודה במהלך התערוכה או בזמן ההובלה, כיצד ישופה האמן במקרים הללו (אם בכלל), כיצד מתמודדים עם מקרים של איחור בתשלומים על-ידי הקונה, כיצד פותרים מצב של סכסוך בין הצדדים, וכן כיצד מבצעים תיאום ציפיות מול גוף מייצג בנושאים כגון מימון, מכירה עצמית וניהול קריירה.

חוזה כתוב בין הצדדים יכול להסדיר מראש סוגיות אלו ואחרות, לפתור בעיות שעלולות להתעורר במהלך ההתקשרות בין הצדדים, וכן להגדיר כיצד יתבצע יישוב סכסוכים או חילוקי דעות במקרה שיתעוררו בעתיד. חוזה נועד להבטיח שהצדדים יקיימו את ההתחייבות שלהם זה כלפי זה. הפרת חוזה מצד מי מהם או מצד שניהם עשויה לזכות את הצד השני בסעדים שונים. הבסיס המשפטי לחוזה מופיע בחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג, 1973.

חוק החוזים, מורה נבוכים מקוצר

חוזה יכול שייעשה בעל-פה, בכתב או בצורה אחרת, למעט אם צורה מסוימת היתה תנאי לתוקפו על-פי חוק (חוזה הקשור במקרקעין ובזכויות יוצרים חייב להיות בכתב) או הסכם בין הצדדים. חוזה יכול להיות בעל-פה, תוך תקיעת כף, על נייר בכתב יד ובכל דרך אחרת.

תוכנו של חוזה יכול שיהיה ככל שהסכימו הצדדים, אך חוזה פסול הוא חוזה שכריתתו, תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנות הציבור. על-פי החוק אין הגבלה על תוכן החוזה, אלא אם התוכן נופל בגדר הקריטריונים לחוזה פסול.

חוזה ייחשב ככזה אם ההתקשרות בין הצדדים מכילה:

הצעה וקיבול. צד אחד הציע הצעה וצד שני קיבל אותה תוך מתן הודעה שיכולה להיות גם בעל-פה.

גמירות דעת. הן ההצעה והן הקבלה צריכות להעיד על גמירות דעת של הצדדים, בהתאם להתנהגותם, למו"מ ולנוסח הדברים.

מסוימות. חוזה שעניינו ברור לשני הצדדים ואי-אפשר לטעות בו. לדוגמה: שמות הצדדים, מהות העסקה, פירוט העבודות, המחיר, מועדי מסירה, מועדי התשלום.

ביטול חוזה: הסתרת עובדות, עושק, כפייה

המשפט הישראלי מכיר בהטעיה מכוונת כעילה לביטול חוזה, למשל הצהרה אקטיבית של אחד הצדדים בכתב, בהתנהגות או בעל-פה, או באי-גילוי של עובדות רלבנטיות (למשל מסיבות יום הולדת לילדים המתקיימות בגלריה בזמן הצגת תערוכה).

החוק קובע כי חוזה יבוטל אם החתימה עליו נכפתה בכוח או באיום. אין חובה של איום פיזי באלימות, אך על האמצעי הכופה להיות בלתי חוקי.

כמו כן ניתן לבטל חוזה שנחתם תוך כדי עושק. עושק הוא ניצול מצוקה של אחד הצדדים, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו כדי להשיג ממנו תנאי חוזה גרועים מן המקובל. לעתים אנו נתקלים במצבים שבהם אמן מקבל הלוואה מגלריה בשל מצב כלכלי קשה, עקב כך חותם על חוזה ייצוג ארוך טווח עימה לשנים רבות, ולמרות שההתקשרות אינה מתאימה לו יותר, הוא אינו יכול להשתחרר ממנה. האם אלה מצבים של כפייה או עושק? ייתכן, אם כי בית-המשפט טרם דן בשאלה זו.

ומה קורה כאשר חוזה מופר על-ידי מי מהצדדים? חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, מפרט את התרופות שבית-המשפט יכול לתת: אכיפה של החוזה, ביטולו או מתן פיצויים. בית-המשפט לא יחייב אכיפה במקרה של חוזה שאינו בר-ביצוע כאשר אכיפת החוזה היא כפייה לעשות או לקבל עבודה אישית או שירות אישי, כאשר אכיפה דורשת מידה בלתי סבירה של פיקוח מטעם בית-המשפט וכאשר אכיפה היא בלתי צודקת בנסיבות העניין.

המלצות חשובות

ניסוח. חוזה טוב הוא חוזה שמשקף באופן נכון וברור את רצונות הצדדים. הקפידו על ניסוח מדויק, לא מעורפל ובשפה פשוטה, ללא סעיפים מיותרים ולא מובנים.

מו"מ. חתמו על החוזה רק לאחר קיום משא-ומתן. לא מומלץ לחתום על חוזה שאינכם מרוצים ממנו. בעת הצורך התייעצו עם גורם מקצועי.

חוזה כתוב. אני ממליצה מאוד-מאוד על חוזה בכתב. המסמך הזה הוא ההוכחה הטובה ביותר לקשר משפטי שהצדדים הסכימו עליו והוא מאפשר הבנה של המוסכם על הצדדים במקרה של סכסוך.

עותקים. שמרו עותק חתום מהחוזה ושמרו גם את הטיוטות ואת כל התקשורת שקדמה לחתימה על החוזה.

לא בלחץ! כל חוזה רלבנטי להתקדמות המקצועית שלכם. השקיעו זמן בקריאתו ובהבנתו. היוועצו בגורם מקצועי, ונהלו משא-ומתן.

* הכותבת היא עורכת-דין המתמחה בתחום האמנות והעיצוב. ליצירת קשר: [email protected]