שש בבוקר של יום רביעי. הדד ליין שהצבתי לעצמי היה אתמול. נגמר הקפה בבית. יוצאת לשיטוט בוקר עם האוטו במטרה להשיג קפה. ללא קפה אין עולם. עולה במעלה רחוב צ’לנוב. מהגרי עבודה ופליטים מחכים למישהו שיבוא וייקח אותם ליום עבודה. אין לי מה להציע להם. בשש וחמש דקות בבוקר יש חניה בתל אביב, גם מזג האויר מלטף. יהיה חמסין אך הבוקר עושה חסד עם אלו שפוגשים אותו. באופן כללי יש לי נטייה להרגיש שהעולם נסגר. אני הולכת בקצהו ורואה אותו מתרחק ממני. ההרגשה הזו התגברה היום, לפני שיצאתי מהבית, כשרציתי לקרוא כתבה ב”הארץ” האינטרנטי ונתקלתי בפירסומת – “רוצה להמשיך לקרוא? לחץ כאן למנוי”. אני מנסה להבין האם העיתונות נכפתה כשבויה ונזרקה בפינה מרוחקת בארכיון “הארץ” ואנחנו חייבים להציל אותה, או שמא היא מתה מזמן וכל מה שיש עכשיו זה מה שיש. חוזרת הביתה דרך רחוב העליה ואחריו שוקן. נוף מפוחם ושמש מזרחית. פתאום יש צורך. יש סיבה לכתוב טור.
הטור השבועי "לא רק יין זול" חוזר בשלישית. תקופה חדשה בפתח. אני מריחה אותה באבק האביב שנדחס במעלה האף. אם אני נדרשת להציג את עצמי, הדבר הראשון שאכתוב ואולי לא יספק את הדרישה, הוא ששנים ארוכות לקחתי את העמדה של מי שמביטה מהצד על הזירה. העיניים היו האיבר הפועל. שאר הגוף חש את עורו הפנימי בוער כלפי חוץ בשקט מורבידי. בשנות השקט העסיקו אותי שאלות בסיסיות של מהי אמנות ולמה לעשות אותה בכלל. שאלות שעד היום התשובות עליהן משתנות, אך אני חושבת שהן חייבות להעסיק כל אמן או איש דעת.
פינת האושר
תערוכה שיזמו ואצרו נעמי גרשטיין וצילה זלט בשיתוף פעולה עם יצחק חזקיהו – בעל מכולת ברחוב צ’לנוב 25. החיבור בין השלושה אינו מובן מאליו ומצד שני מתבקש. סצינת האמנות גלשה לתוך הדרום, לתוך רחוב צ'לנוב וגרשטיין וזלט לא נשארו אדישות לתופעה. ההצבה של מוצרי מכולת לצד מוצרי אמנות האומרות – כאן הכל סחורה שווה בין שווים, טובה בעיני. חזקיהו סגר את המכולת לפני חודש וקצת כי נמאס לו לריב עם לקוחות על 20 אגורות וגם התחרות עם הרשת הגדולה לא תרמה.
אך זהו לא רק מקרה אישי, זוהי תופעה. המכולות הקטנות מנהלות בחמש שנים האחרונות מאבק שנמצא בבית המשפט היוצא כנגד הרשתות הגדולות והיכולת שלהן לקנות את החוק בכסף. המקרה הפרטי הוא תמיד תוצאה של מהלך גדול יותר אך אין לכך התייחסות ברורה בתערוכה. היום (חמישי) בערב יפתח את המכולת מחדש ומי שיגיע יוכל לקנות אמנות ומוצרי מכולת. כדאי לבדור תאריך פג תוקף לפני.
"פינת האושר"- תערוכת סופשבוע
מציגים: אליסף קובנר, עדי סנד, אנטון אברמס, הילה פלשקס, דליה בכר, נורית גונן, ורד דרור, ציון אברהם חזן, עדן חברוני, נעמה בר אור, יהונתן משעל, ריקי פוך, נחמה גולן, שחר טוכנר ועוד.
פתיחה – חמישי 20:00
שישי ושבת 12:00 – 18:00
צ’לנוב 25, ת"א
שירטטתי מפה והנה היא לפניכם
המפה בכלל לא נאמנה למקור. בהמשך יש עוד מפה, של ירושלים, אליה נעלה לרגל לתערוכת מיתוגרפיות.
***
גבע/גולומבק/קופפרמן
גלריה זיסמן פותחת היום תערוכה חדשה של ציבי גבע, יצחק גולומבק ומשה קופפרמן התערוכה מציעה הסתכלות על איזשהו חתך רוחב גינאולוגי. הזיקה בין אמן למסורת אליה שייך והקונטקסט המקומי העכשוי שבו אמן פועל. רב שכבתיות, עומק, העמסה, ישראליות כל אלה נמצאים בתערוכה ויש משהו מרגש בכך שכל אחד מביא פלטת צבעים אחרת שמעשירה את המכלול.
היום, חמישי, 14/3
לבונטין 28, 20:00
***
שיח פרא – הנבטה חשמלית
נטלי מנדל מייצרת הנבטות חשמליות. היא מפרקת רמקולים ומרכיבה אותם מחדש לתוך צמחים משתרגים ומשתפלים או במילים שלה: ההנבטות שלי עוברות שינוי, מתפתחות. קול או צליל הם התפשטות של הפרעה מכנית בחומר גלים אלקטרומגנטיים, התפשטות של הפרעה בתווך ובמרחב, גל כזה מתאר הפרעה מחזורית בזמן רעיון ההפרעה מושך אותי וההנבטות ה"פשוטות" ברחוב חייבות להתפתח, להפריע ברמה חדשה, לכן אספתי רמקולים מסוגים וגדלים שונים, פירקתי אותם והרכבתי מחדש, כפרחים, פרחי-סאונד, ערוצי צליל נשלחים לרמקולים נפרדים, זוהי מערכת שמע, סאונד סראונד סיסטם. השיטה מאפשרת תצוגת קול מציאותית יותר על ידי הפרדה של תחומי תדרים שונים לרמקולים ייעודיים, והצבתם בזוויות נכונות בחלל, או דווקא הצבה לא מדוייקת ליצירת מתח מכוון וצרימה. הפרחים מנגנים, והחרקים נמשכים… הסטודיו שלי שורץ חרקים!! מפוסלים אבל גם אמיתיים, זבובונים וחיפושיות נחים על כבלי החשמל בצהריים, מחפשים מסתור מהשמש".
מיצב הסאונד "שיח פרא – הנבטה חשמלית" יוצג בחלל ההופעות של הצימר
ינגן על הפרחים חבר ודי-ג'יי הנוייז השערורייתי SINISTER SVETA
סווטה מנגן נוייז, זוהי מוזיקה שאינה מצייתת לחוקי ההרמוניה הטונאלית, רעש, דיסטורשן, אוונגרד.
צימר, הגדוד העברי 5
פתיחת דלתות בשעה 21:00
murmurings הופעה אינסטרומנטלית+ הופעה של
מיצב הפרחים יתחיל ב22:30
לא לבעלי לב חלש.
דף האמנית בפייסבוק
***
BAAD
מופשט קונקרטי –
תערוכה שאצר ריקרדו רויסטשר
14 במרץ 20:00
עד 30 במרץ
אמנים מציגים: יעל בלבן, גיל בר, לנה גומון, יעל וישנצקי לוי, רקפת וינר-עומר, אופיר יונה, רועי כהן, אביטל כנעני,עמיחי מלכי, טוני נבוק,
מאיר סלומון, רון עמיר, לירז פאנק, שוקי פוגל, שושנה צ’חנובסקי, גבריאלה קליין, גבריאל רגל, אתי שוורץ, אפרת שלם, יגאל שם טוב, תמר שפר.
האופן שבו התערוכות בגלריה מתממשות מרתק בעיני. הארכיון עומד על תילו, החומרים עטופים בניילון וניירות. הזמני והקבוע נמצאים באיזשהו ויכוח לא נגמר על עניינים של חלל וזמן.
פתיחת: היום, חמישי, 14/3, בשעה 20:00,
בצלאל, סלמה 60, תל אביב
***
מיתוגרפיות – תערוכה וכנס
משתתפים: קרן רוסו, גוסטבו סגורסקי, אריאל רייכמן, ג'רמי מילר, אוהד מרומי, אסתר שניידר, יונתן אופק, אבנר בן-גל, פרנסיס אליס, דוד שוקן, מלני דניאל, אינו ווטר, detroit tree of heaven woodshop
אוצרות התערוכה והכנס – רועי ברנד ושגית מזמר
פתיחה: 19 במרץ
הכנס: 20 במרץ 11:00-18:00
אתר הכנס
האירוע הזה מרגש אותי. וכמו שאבי פיטשון אמר בדף הפייסבוק: "בהצלחה! כל התערוכות צריכות להיות על הנושא הזה".
בכנס דורית לויטה הרטן תדבר על הקשר בין ציונות ומדע בדיוני, אידיאולוגיה קולוניאליסטית, חלוציות ואיזור ספר. יונתן ויניצקי יספר במושב הבוקר על שרלוט ברגמן, אספנית בלגית שתרמה את אוסף האמנות שלה למוזיאון ישראל ובתמורה ביקשה לחיות לצידו של האוסף. המוזיאון בנה עבורה וילה נסתרת בתוך שטח המוזיאון. איזה סיפור נפלא! אישה שמתאהבת באוסף אמנות. מיד עולה במוחי תמונה של שרלוט. היא שוכבת במיטתה, עוד רגע נרדמת. על שפתיה חיוך נינוח היא יכולה ללכת לישון בשקט. האוסף שלה מחבק אותה בתנוחת כפית. היא בנתה אותו לאט לאט ובהתמדה בעשר אצבעותיה והיא לא צריכה לדאוג יותר. היא הפכה לחלק ממנו.
התחלה יפה מאוד למדור נחוץ.
בהצלחה 🙂
בועז אהרונוביץ
| |מרגש ומנחם כאחד
יואב אדמוני
| |הגיע הזמן שמישהו ירים את הכפפה (:
בהצלחה!
יערה
| |אחלה כתיבה !!!
אית
| |משוחד, אבל חבל על הזמן.
יוסי
| |יוו, איזה כיף לקרוא… המילים שלך זורמות לי לתוך המוח בשצף, בקלות. נהדר.
אור
| |איזו הקדמה יפה ועבודה יסודית, תיאור שנות השקט מצמרר ומוכר. תודה!
נעמי
| |בהצלחה ענת!
ורה
| |בהצלחה עם המדור
בשנת 2004 אצרתי תערוכה במכולת אלקוסר….
גלי
| |1000. ענת.1000
חוה
| |ענת נראה שהמדור הוא כפפה ליד
יהונתן
| |תודה 🙂
ענת ברזילי
| |