שרון תובל

  • רשמים מהתערוכה "לגלות סימני חיים"

    "אם מתמקדים ביצירות של האמנים והאמניות מישראל, רואים כי מדובר במופעים ויזואליים הטומנים בחובם קריאה לחשיבה ביקורתית ומחודשת על מקומה של ישראל במרחב המזרח תיכוני, קריאה להשתלבות במקום התחפרות בתפיסות עבשות ומיושנות". יוסי יונה וקציעה עלון על פסטיבל האמנות בראס אל חיימה, דובאי

  • תיפקוד תקין

    "הערנות למצב הגוף מתאפשרת, במובן מסוים, בשל שינוי במצב השגור: משהו אינו כשורה, וכעת יש לשים לב, להבין ולהצליח לתפעל את הגוף. כמו פייפר קאט הממחיש פעולות של אצבע, רק שפייפר קאט עובר". גילי זיידמן על תערוכתה של רונית מירסקי "טונוס"

  • ללא בושה (או: חשו מה?)

    "תובל אינו עוסק בחשומה ומגיע ממנה לזהות, אם בכלל, אלא הוא מחפש מלכתחילה את הזהות המזרחית מתחת לפנס החשומה, או יותר נכון תחת צל צלה החיוור ביותר של החשומה, בתרגומה לשאלת הבושה של מזרחים אל מול אשכנזים". אלברט סויסה על התערוכה הקבוצתית "חשומה" בבית האמנים, תל-אביב

  • בין וידוי לשרשרת "מלים מוצעות"

    "אני מאוהבת במסרים שנשלחים דרך האפליקציה. הם מצליחים למתוח את מה שניתן להגיד דרך שימוש בשפה מתוך 'רובינזון קרוזו', ויוצרים תוכן חדש שנראה כמעט כמו חלק מהסיפור, רק עם תחושה מוזרה". שיחה עם אמנית הניו-מדיה ליליאנה פרבר על הפרויקט החדש שלה, "Blue Vessel"

  • "אני רוצה שתשאלו למה מה שאתם רואים נמצא שם"

    "יש תהליך ברור ביחסים בין אוצר לאמנים: האמן יציע עבודה, והאוצר ידבר עם האמן ויחליט עם האמן, ולכל אחד יש תפקידים קלאסיים. החלטתי שאני חייב לשבור את הדברים האלה, כי זה כל-כך משעמם". שיחה עם שרון תובל.