עדי ארגוב

  • היד הרואה מקימה לתחייה: סיפורו השקט של הגוף

    "איך אפשר להציג את הגוף, נושא שחוק לעייפה שמוכר לכל, בדרכים חדשות? איזו תנועה יכול לייצר הגוף המוגבל, האחר, זה שהשתנה ללא היכר? והאם בזכות התנועה החופשית, האינטואיטיבית – של היד הרושמת, של הגוף השרוי במעשה האמנות, של הגוף המסומן ביצירה – יכול הגוף (הגשמי והרוחני כאחד) להחלים? איזה סיפור הגוף הזה יודע לספר?". ג'וי ברנרד על תערוכתה של עדי ארגוב

  • הרהור אחד על סדקים, סאונד, הרי געש ואמנות

    "אד של אינטימיות רכה עולה מן התערוכה העדינה, שנבעה מתוך מסע אישי שעברה ויזל עם הולדת בנה הבכור ריף, וניסיונה למצוא "חריצי זמן" לעצמה, מה שהיא מכנה 'אתנחתא מינורית'". קציעה עלון על התערוכה הקבוצתית בגלריה נולובז

  • לצאת החוצה, להישאר בבית

    "בכל פעם שמנדלוביץ יוצאת או חוזרת נראה שמבטיה משתנים – הן המבטים לתוך עצמה והן המבטים שהיא מישירה אלינו. כמה מהפעולות חוזרות על עצמן ואחרות משתנות, ובין רגעים של קצוות פרומים ישנם רגעים רבים חזקים ומדויקים". עדי ארגוב על "42 כניסות", פרפורמנס של קרין מנדלוביץ בגלריה של עודד שתיל