לימודי אמנות

  • באמת "איך זה שהקומץ שולט בנו"?

    לימודי פיסול ניאו-קלאסי בשלהי המאה ה-20, כפי שהציע בית-הספר בסיס בשנותיו הראשונות, הם אמנם אנכרוניזם שמרני, אולם כששמרנות צומחת על רקע העדר מסורת, יכול להיות בה משהו מרענן. אבל מה חדש או "מערער" בזכריות האשכנזית הישנה שמוצגת בקמפיין החדש של בית-הספר מלבד הפיכתה לקלאסיקה בפני עצמה?

  • מחשבה אישית של אמן מהגר על קשיי קליטה

    "התלמיד פה לומד לעבוד עם עולם הדימויים ולגייס יכולות טכניות ואינטואיטיביות כדי לתמוך בדימויים. הוא חי את הדימויים האלה, הם והוא חלק מהמקום, הוא משתמש מלכתחילה בדימויים מזוהים ב'ספריית הדימויים' הקולקטיבית. האמן המהגר לא יודע ולא יכול לשלוף דימוי מאותה ספרייה".

  • למבוגרים בלבד: נצנוץ של כוכב שכבה

    "זהו עולמנו-עולמם של מעצבי סגנון הקונספט-מינימליסטי, כמו-גם של מעצבי המבע האקספרסיבי. האמנים והקהל מנהלים מערכת יחסים מתואמת להפליא. אין חציצה, אין ניכור, לא קיימת מבוכה, רגע של היסוס. אין בוז מתנשא, אין כמובן ביקורת. הליכה מנומסת על ביצים".

  • המקום רץ אחריך

    בשנת הלימודים הקרובה תיפתח תוכנית ראשונה ללימודי אמנות ישראלית. ההיסטוריון גדעון עפרת, מיזמי התוכנית ומבכירי חוקרי האמנות בארץ, טוען שהעניין בהול ומדבר על אקדמיה, מקומיות, בורות, אספנות ושוליות.

  • ביקורת, אמנות: קו הגמר

    הוראת אמנות צריכה להוביל את החיבור בין יצירה ויצירתיות לבין לימוד וחיפוש לא אל "קו הגמר" אלא להיפך, אל עבר המחשבה על התחלה. קו הגמר אינו מתאים עוד למוסדות המלמדים אמנות, ואפשר שלא התאים מעולם.

  • חולשה על סף אילמות

    נראה שרוב בוגרי התואר השני בבצלאל אינם מסוגלים – ואולי גם לא מעוניינים – להשתחרר מצל מוריהם, ולכן אין בתערוכת הגמר שמוצגת בנמל יפו עבודות שיחרטו בזיכרון. האם תואר שני באמנות הוא התואר הראשון החדש?

  • על יוסף הירש, או – עכשיו תשכחו הכל ותתחילו לרשום

    האמן יוסף הירש לימד רישום. כלומר גם רישום. הוא היה רשם בחסד אבל מורה עילאי. אחד ממליון. ורישום היה רק האליבי, המדיום שדרכו לימד.