אילת זהר

  • הרצפה שטואטאה

    "המעשה האמנותי מתמיר את השיירים שנותרו בנפש ומאפשר להגיע לקתרזיס – היטהרות. באופן זה המטאפורה והריאליה, המשל והנמשל, חד הם: המעשה האמנותי מגיע מן השיירים, ובמובן מסויים מן הפחים, מפסולת הנפש". נאוה סביליה שדה במחשבות על התערוכה "על הגעגוע: נראטיבים של המיניאטורי, הענקי, המזכרת והאוסף" של אילת זוהר

  • על ענקים ומיניאטורות: מחשבות בעקבות מיצב יחודי-למקום

    "המיניאטורי והגיגנטי כאחד מאלצים את הצופה לשנות את עמדתו, להתכופף לאחור על מנת לתפוס את מלוא מידתו של הגיגנטי, או לרכון קדימה על מנת לבחון במבט אינטימי את המיניאטורי. לכן, הן המיניאטורי והן הגיגנטי מעוררים את הבלתי-מושג והזר, ועם זאת, את הדומה וכמעט בר-השליטה, אך המופלא". אסף פינקוס על תערוכתה של אילת זהר בגלריה הלובי

  • סוגימוטו בתל אביב: אור, מים וחלודה

    אילת זהר על היבטים של חלל, זמניות, היסטוריות והתפוררות בצילומיו של הירושי סוגימוטו, בעקבות תערוכתו של האמן במוזיאון תל אביב

  • וייטנאם. צילום מלחמה

    אילת זהר סוקרת את ייצוגיה השונים של מלחמת וייטנאם במוזיאון ההיסטורי, במוזיאוני השלטון, במוזיאונים הפרטיים, בתערוכות יחיד עכשוויות, בתערוכות קבוצתיות החוגגות את הדמוקרטיה ובתערוכות שלטוניות ממוקדות מסר ותעמולה

  • ממחזר, ועדיין אקטואלי. איי בירושלים

    "הביקורת שלי חורגת מהדיון הטרנדי על איי כאמן נרדף, שהוא חלק בלתי נפרד מהאופן שבו סין מעוצבת בתודעה המערבית. ובכל זאת ולמרות הכל – איי מציג בישראל, חי בברלין, ומוכר את עבודותיו בהרבה כסף. זה לא אומר שאין בעיות בסין (או בישראל), אבל זה אומר שדמוניזציה אינה הדרך". אילת זהר על תערוכתו של איי וויווי במוזיאון ישראל

  • וילון מוסט: מחשבות על הסוואה ושקיפות

    "נסיונות להסוואה, שקיפות, כסות והסתרה הם מוטיבים משותפים בתרבות היפנית והקלאסית, והם מתנקזים אל בדיה של אילת זהר, אמנית ישראלית. הדבר מחזיר את הדיון לתחילתו: הפסטורליה נגמרת כאשר אנו מבחינים בצלפים המוסווים בתוך גן העדן". נאוה סביליה שדה בעקבות התערוכה "שקוף למשתמש" של אילת זהר, גלריה מינוס 1, תל-אביב

  • "לא מנומס לדון בשאלת המעורבות האישית של החוקר עם הדימוי"

    "הכוחות של הדימוי לנכר, לאיין, לייצר תגובה ריקה, כמעט קטטונית, נראה לי שזה משהו ששווה להתעקש עליו". אילת זהר משוחחת עם חוקר התרבות פרופ' נורמן ברייסון על היחס שבין לימודי אמנות לתולדות אמנות, תוכניות הדוקטורט לאמנים בבריטניה, מיניות ולימודים קוויריים, הבנאלי והמרהיב, וגם בענייני יפן.

  • זמן מקומי

    תערוכתו של עבד עאבדי בבית הגפן בחיפה מעוררת מחשבה על זמניות וזיקה מקומית באמנות הנוצרת בעידן של מהלכים וקשרים בינלאומיים.

  • שבר, שבריריות

    דקונסטרוקציה ושברים באמנות [קרמיקה] עכשווית.

  • דימוי-על

    האם ניתן ליצור מכנה משותף של קבוצת יצירות רק על פי סוג הדרכון שאוחזים יוצריהן? האם הבסיס הלאומי הוא יסוד ראוי או אפשרי על מנת לקבוע תיזה מספקת להקמת תערוכה? הרהורים על תערוכות אמנות מאסיה בישראל.

  • חיבור לחיסור

    בתערוכה Adding to Subtract מציג אורי דסאו גישה חקרנית מרעננת המבקשת להבין את מהות ה"פעולה" בתהליך היצירה ובתהליך האוצרותי – לא סתם פעולה, אלא פעולה שמשמעותה "מחיקה עצמית".