כתבות מאת אסף פינקוס

  • פרחים על סף

    פרחים על סף

    “פרחיה של טופר מצוירים בפחם בתהליך של רישום ומחיקה, ובמקום להציע את ההבטחה האוטופית של שדות האליזיום, הם מתגברים את הכיליון של זרי הפרחים על קברי הנופלים. בכך הם נטענים במשמעות החורגת מן הטבע הדומם אל תוך ההקשר ההיסטורי והרגשי של התקופה הנוכחית”. אסף פינקוס על הפרחים בעבודותיה של לאה טופר, בתערוכה “מראה טבע” בגלריה העירונית לאמנות רחובות

  • למה לִיצֹור עבודת אמנות כשזה כה יפה לחלום עליה?

    למה לִיצֹור עבודת אמנות כשזה כה יפה לחלום עליה?

    “רשת ההתייחסויות אינה מרוקנת את העבר ‘התולדות אמנותי’ מתוכנו אלא מתגברת את מהותו ומחלצת ממנו את הממד הלירי של הרגש. כמו האופן שבו הוא מטפל בקו ובצורה, גם כאן מרק פושט את המטען המיתולוגי והדתי מהציור המערבי, ומשאיר את הצופה עם החוויה האנושית, פרוזאיות יומיומית”. אסף פינקוס על תערוכתו של יוסי מרק “דיאלוג חרישי” בגלריה שלוש

  • על ענקים ומיניאטורות: מחשבות בעקבות מיצב יחודי-למקום

    על ענקים ומיניאטורות: מחשבות בעקבות מיצב יחודי-למקום

    “המיניאטורי והגיגנטי כאחד מאלצים את הצופה לשנות את עמדתו, להתכופף לאחור על מנת לתפוס את מלוא מידתו של הגיגנטי, או לרכון קדימה על מנת לבחון במבט אינטימי את המיניאטורי. לכן, הן המיניאטורי והן הגיגנטי מעוררים את הבלתי-מושג והזר, ועם זאת, את הדומה וכמעט בר-השליטה, אך המופלא”. אסף פינקוס על תערוכתה של אילת זהר בגלריה הלובי

  • הספד שעבר זמנו

    הספד שעבר זמנו

    “חרף המשבר התקציבי והתדמיתי שעברו מדעי הרוח לפני כעשר שנים, הרי שבשלוש השנים האחרונות לימודי תולדות האמנות זוכים לפריחה חסרת תקדים”. אסף פינקוס, ראש החוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל-אביב, בתגובה למאמרה של מיטל רז, “מי יציל את תולדות האמנות”.