תמי כץ פרימן

  • טוהר וטומאה במרחבי הפרא של הדמיון

    "בהכנסת ה'תרבות' לכלובים ובהמרת דמויות הקדושים בקופים, קליגר מערערת על היסודות העמוקים ביותר העומדים בתשתית ההבניה התרבותית שמפרידה בין האנושי לחייתי, בין הקדוש לטמא, ומסדירה את היחסים ביניהם". תמי כץ-פרימן על תערוכתה של מורן קליגר, "שבעה פרימטים", בגלריה בסיס, הרצליה

  • אליסון צוקרמן: שוד סדרתי במגרש המשחקים של תולדות האמנות

    תמי כץ-פרימן בוחנת את הכאוס המאורגן בסדרה "Stranger in Paradise" שיצרה אליסון צוקרמן בקיץ 2017 במיאמי באמצעות שני פילטרים: מעשה הניכוס הפמיניסטי והגרוטסק

  • קירות טחובים: גרשוני 1980 | וינשטיין 2017

    "לא השפעה מתמשכת, גם לא התכתבות בין-דורית פעלו כאן את פעולתם, אלא מפגש בין שתי תודעות של אמנים ישראלים ובין שתי הצבות רדיקליות ואמיצות". טלי תמיר מותחת קווים בין "שמש בגבעון דום", ההצבה של גל וינשטיין בביאנלה בוונציה, למיצב של משה גרשוני באותו מקום, לפני 37 שנה

  • NO MAN’S LAND

    השם NO MAN’S LAND התקבע בשלב מאוחר יחסית בתוך תהליך העבודה. בטקסט זה אבקש להציע אפשרויות קריאה אחדות לזיקה האירונית בין כותרת התערוכה לבין רעיונות מרכזיים של השיח הפמיניסטי.

  • קתרטיקה

    את החיבור "קתרטיקה" אבנה כעמדת תצפית שממנה יוכל הקורא-צייר להביט על המאָה ה-20 כעל במת התרחשות העלילה, ולקריין בעצמו את המצאת החלל התולדות אמנותי במודרניות באמצעות מאה שנים של עבודות אמנות, לצרכיו.

  • שתיקת האוצרות

    הביקורת על אמנים שהפרו את החרם על מוזיאון חיפה מפילה את האחריות על כתפיהם בלבד, ומתעלמת מבחירתו המהדהדת של צוות המוזיאון שלא לחשוף את הנעשה מאחורי הקלעים במקום.

  • 1993: שנת האפס שלי

    הערות אישיות על התערוכה "ניו יורק 1993: חוג סילון ניסיוני, טראש ולא-כוכב" בניו-מוזיאום[i]

  • דימוי-על

    האם ניתן ליצור מכנה משותף של קבוצת יצירות רק על פי סוג הדרכון שאוחזים יוצריהן? האם הבסיס הלאומי הוא יסוד ראוי או אפשרי על מנת לקבוע תיזה מספקת להקמת תערוכה? הרהורים על תערוכות אמנות מאסיה בישראל.

  • בודהה בורגר

    "צפיפות החומר", תערוכת אמנות הודית עכשווית במוזיאון ת"א, היא דוגמא לתערוכה לאומית רלוונטית ומעניינת שמצליחה לגעת בסוגיות טעונות ללא כובד ראש עודף.

  • אוצרים במקום

    התערוכה "אוצרים בע"מ" המוצגת במוזיאון פתח-תקוה, מהווה יישום מאכזב של תרגיל קונספטואלי מעניין.

  • לא "אמנים" – "יצרני תרבות פעילים"

    כנס "אמנות-קהילה באמריקה הלטינית" שנערך במיאמי עשוי היה להצטייר בעיניים ציניות כמחווה פטרונית של המרכז הרווי והעשיר כלפי הפריפריה הענייה והנידחת, אך התגלה כהזדמנות נדירה להכיר את סדר היום המרתק של מוסדות רזידנסי אלטרנטיביים.

המלצות מרחבי הרשת