ציבי גבע

  • המלצת השבוע: "מקום. תחת. שמש"

    ״בחדר צדדי, כמו סוד הנלחש לאוזן, מוצגת סדרת רישומים. אותם נושאים: הגוף, הזוג, מין, השמש, התיילדות. הרישומים מאירים את הציורים הגדולים כמי שמסתירים, במופע מאני, את הפְּנִים הדפרסיבי של החוויה. המין, האינטימיות, הזוג, כל אלו נדמים כאובים יותר באפור העיפרון״. יונתן הירשפלד על תערוכתה של תמה גורן, ״מקום. תחת. שמש.״ בבית האמנים

  • לא תעשה לך דימוי ישיר

    "מדאיג לחשוב כי 'הבהילות האופיינית לרגע העכשווי' היא למעשה הבהילות לאוורר את המחסנים ולערסל את הסחורות באור השוק המנומנם, ובו בזמן לגדר סביבו את הטעם החדש בשכונה". רועי זנדר על "בעיות השעה", תערוכה קבוצתית שאצר דורון רבינא בביתן הלנה רובינשטיין, תל-אביב

  • ציורים האוהבים את הציור לא כגבר, אלא כאדם

    "מופיעים כאן דימויים ארוטיים, מובהקים, פיגורטיביים. גבע אומר שהם היו מאז ומתמיד, אבל אני איני זוכר כאלה בעבודותיו. ואז זה מכה בי. ממה צריך האמן להשתחרר כדי להגיע לארוס מחדש?". יונתן הירשפלד על תערוכתו של ציבי גבע בגלריה חזי כהן.

  • כליה בטבור היש

    "גבע יצר חוויה של יקום חוצ-פנימי ופנימ-חוצי, כשהוא הולך מן הידע האנושי, הארכי-או-לוגי ("האדון או ההיגיון") אל מעבר לקצה שלו". רות גולן בעקבות עבודתו של ציבי גבע בביאנלה בוונציה 2015, "ארכיאולוגיה של ההווה".

  • ציבי גבע בונציה

    פורסמו פרטים ראשונים על תערוכתו של ציבי גבע בביתן הישראלי בביאנלה בונציה, שתיפתח בחודש הבא. את התערוכה אוצרת הדס מאור, והיא תיקרא ״ארכיאולוגיה של הווה״. בהודעה על התערוכה נכתב כי ״ארכיאולוגיה של הווה הוא מיצב חדש וספציפי לאתר, אשר יתפרשׂ על צידו החיצוני של הביתן כמו גם בתוכו, באופן שיפרע את החלוקות המוכרות בין פנים וחוץ, […]

  • רוח הרפאים של הצורה

    את תֽזמור קולותיהם של שלושה טמפרמנטים שונים ואת יחסי הגומלין ביניהם ניתן לחוות רק בחלל הגלריה – מקום בו מציעות עבודותיהם של גבע, גולומבק וקופפרמן המוצגות יחדיו שדה משמעות חדש, שהוא מעין ממוצע מדומיין של שלושה ערכים מוסכמים באמנות הישראלית.

  • דימוי-על

    האם ניתן ליצור מכנה משותף של קבוצת יצירות רק על פי סוג הדרכון שאוחזים יוצריהן? האם הבסיס הלאומי הוא יסוד ראוי או אפשרי על מנת לקבוע תיזה מספקת להקמת תערוכה? הרהורים על תערוכות אמנות מאסיה בישראל.