יהונתן משעל

  • מי יציל את הבית האדום? (לא האמנים)

    כאלפיים חובבי אמנות צבאו על דלתות "גלריית הבית האדום" שבשכונת שפירא בתל-אביב. בכמה מחדרי הבית המתינה קבוצת פליטים שהחגיגה תיגמר כדי שיוכלו סוף-סוף לישון, ובכניסה התגודדו כמה מתושביו הקודמים של הבית, שפונו לטובת הגלריה החדשה ותרומתה לערכו הנדל"ני של המבנה

  • "ארתור, שהוא אולי שלך"

    "שם התערוכה הוא ציטוט מקורי מ'הטירה'. הוא מדבר על שמות, על איך אתה מכנה מישהו. אם הייתי משנה את זה כמו שרציתי, זה היה משפט שמדבר על בעלות, על שליטה". שיחה עם שחר יהלום ורון וינטר לרגל תערוכת היחיד הזוגית שלהם "ארתור, שהוא שמו של אחד מכם" בגלריה חנינא בתל-אביב

  • "מעניין אותי לעשות דברים שאני לא יודעת"

    היא אמנית, אוצרת, פעילה חברתית ומשוטטת עירונית, גרה בכפר ערבי, מסתובבת בירדן, מקימה עמותה לבריאות הנפש ומלמדת אמניות חרדיות צילום. יהונתן ה. משעל שוחח עם איריס פשדצקי

  • סוף שנה בבצלאל: בין זהות לסולידריות

    יהונתן ה. משעל סייר בתערוכות הבוגרים במחלקות לצילום ואמנות בבצלאל, האזין לסטודנטים ולראשי המחלקות, התרשם מהרוח הקבוצתית של המחלקה לאמנות והתפעל מהשיח העדכני במחלקה לצילום.

  • איפה הסולידריות, הא?

    במוזיאון חיפה חוגגים "אשכול תערוכות חדש" בהשתתפות עשרות אמנים. אף מלה על הניהול הקפריזי של המוסד או על העדר השקיפות. הקריאה להחרים את המוזיאון עד שיתקן את דרכיו חוללה סערה בבצה, אבל לא הביאה לשינוי המיוחל. יהונתן ה. משעל מציע סיכום ביניים.

  • האחרת האולטימטיבית

    "התחלתי להסתכל סביבי והבנתי שהמפלצות נמצאות במרחב הביתי והקרוב אלי: שולחנות נפתחים כמו תאומים סיאמים מחוברים מהבטן, כורסאות כפולות, מנורות המשתלבות עם חיות, כולם נראו בדיוק כמו הצילומים של אותם אנשים כפולים ומעוותים". שיחה עם מיטל כץ-מינרבו על תערוכתה החדשה, "הצמח הרגיש", בבית האמנים בירושלים.

  • "אני מנסה לא להתפתות להיות הציירת שאני לא אמורה להיות"

    "יש שלב של הציור שפשוט לא ברור לאן הוא הולך. הצבעים עוד לא מסתדרים, הקומפוזיציה לא מסתדרת, הוא לא נראה כמו ציור. זה כמו מאבק כוחות. ואז פתאום יהיה ניצוץ, פתאום זה יזכיר משהו שיאפשר לי לתת לציור שם". ראיון ושיטוט בתל-אביב עם יערה אורן, שתערוכת יחיד שלה מוצגת בירושלים.

  • הפספוס של פסטיבל הצילום הבינלאומי

    "מאז המצאת הצילום, האלמנטים המרכזיים הקשורים בו ומתרוקנים ממשמעות בלי הרף הם רצף הזמן והעבודה הפיזית שנדרשים להפקת דימוי. כשאלה נזנחים לחלוטין לטובת הרעיון, קשה מאוד לפענח את המונח עצמו. סוגיה זו נעדרת לחלוטין מתוכני הפסטיבל המוצהרים, וזה פשוט פספוס". יהונתן ה. משעל על פסטיבל הצילום הבינלאומי ביפו העתיקה.

  • "זה האוויר של המקום, הוא חי מקטסטרופות"

    "אני מגיעה עם המון דברים והם נשלפים לאט-לאט. יש צילומם תלויים, יש שאריות של הסתגרויות קודמות ויש משפטים. צילומים על הקיר, אובייקטים קטנים. זה מה שרואים. שערות שגזרתי בלונדון שעדיין איתי, נשיקות שלי על הקיר, כל משפט שעלה לי ורשמתי. כמה מהאנשים מצפים לדם, ומתאכזבים כשאין". שיחה עם נעה צדקה בעקבות תערוכתה בגלריה בארי.

  • "משהו במוח האנושי חייב להשתנות"

    "נתקלתי בגוף עבודות מאוד נוכח, חושני, שכביכול אין לו מלים. למרות שהן מביעות סאונד ו'מבטאות את עצמן', התגלה לי שקט פנימי שמאוד נגע ללבי. ברגע שה'אילמות' הזו פגשה אותי, הנחתי לעצמי לקבל אותה כמו שהיא ולא לנסות להגדיר אותה או להבהיר אותה". שיחה עם עדיה פורת, אוצרת תערוכתו של עידו גוברין "לשוב למקום, זה, כמו למות".

  • ספירת מלאי 2

    "חשבתי על מלות הסיום של השיר על דלת העץ: 'שמי אינו עליסה וזאת אינה ארץ הפלאות', עד כמה הן מתאימות לכך שהבית הנטוש והיפה הזה יהפוך במהרה לבניין יוקרה, כחלק מאותו מערך כלכלי שאינו עוצר ואינו מתעכב על הדקויות שמרכיבות אותו". ענת ברזילי ויהונתן משעל משוטטים בגלריות של תל-אביב–יפו.

  • ספירת מלאי 1

    זה כארבע שנים שענת ברזילי ויהונתן ה. משעל משוטטים בגלריות של יפו–תל-אביב. "עבורנו, השיטוט והשיחה הם מיומנויות שנמצאות בשכלול מתמיד", הם אומרים. "הפעם בחרנו לכתוב את הדברים כדי להפוך את השיטוט לפעולה שמתרחשת בטקסט". אתם מוזמנים להצטרף.

  • כוחה של הפרזנטציה

    "האיקונוגרפיה של היהדות משתלבת עם המודרניזם כמו כפפה ליד, כי אין תמונות, אין דימויים, יש סדרה מצומצמת של סמלים שנורא קל לתת להם טיפול מודרניסטי, כלומר להפוך אותם ללוגו גיאומטרי. זה הכי בעייתי בעיני – יודאיקה בסגנון מודרני. זה מתמצת את הישראליות וכל מה שלא בסדר, בעיני, בתרבות שלנו". שיחה עם ינאי סגל לרגל תערוכתו החדשה "טיילת", המוצגת בבית האמנים בירושלים.

  • "האתוס נוצר כדי לאפשר לדברים מחרידים להתרחש כאן"

    "עד כמה הזיכרון של סבא שלי תקף? מה המשמעות של הזכרונות האלו? מה משמעות הזמן? מה המשמעות של המהלך שאני עושה? אני עוסקת הרבה בהנצחה, בארכיטקטורה של הנצחה. היא אמורה להצדיק את מערכות הכוח שיסדו את הרעיונות האלו של זיכרון, זכירה והנצחה". יהונתן ה. משעל משוחח עם דנה יואלי על התערוכה וספר-האמן שלה, "אשוחית".

  • כמעט נשרף, כמעט נראה, כמעט פועל, כמעט נופל

    סטודיו מוקף להבות-דמה, נוף ילדות מבעד לשכבות רשת, מכשירים שנשחקו ומתעקשים לפעול ומיטה שאינה יכולה לשאת איש. ביקור בתערוכה "4 חדרים" בגלריה גבירול בתל-אביב, החלל האלטרנטיבי האמיתי של מעוז הקפיטליזם.

  • עיר עם עתיד?

    עיריית חיפה מתעלמת ממחאת עולם האמנות נגד פיטורי האוצרת לאה אביר, אולם בינתיים פורום האוצרות שהוקם בתגובה לפיטורים מנסח כלים אתיים ומשפטיים שישמשו קווים מנחים לבחירה לתפקידים ציבוריים בתחום האמנות בעתיד.

  • "פיסת היסטוריה שחסרה לי כמו חור בלב"

    "הבלבול שהרגשתי בגלל התחושה החזקה כל-כך של אסתטיקה נוצרית, חידד מחשבות על עומק ההדרה של אמנות יהודית מלימודי האמנות בישראל״. יהונתן ה. משעל משוחח עם הדס רשף על המוזיאון החדש לתולדות יהודי פולין בוורשה.

  • "אם אתה אומר 'שמתי צבע', נכשלת"

    "אני מחפש מה שנמצא מעבר למלים. נראה לי שאפשר להשיג את הדבר הזה בעזרת מלים – אם בין המלים יש הצעה אל הממשי. מעניין אותי הדבר שחומק מהמלים והוא לא אבסטרקט. זה משהו של בני-אדם, שום כלב לא מתעניין בציורים". שיחה עם ניצן המרמן, שתערוכתו "WV" מוצגת במקום-לאמנות בקריית-המלאכה.

  • "אני רוצה שתשאלו למה מה שאתם רואים נמצא שם"

    "יש תהליך ברור ביחסים בין אוצר לאמנים: האמן יציע עבודה, והאוצר ידבר עם האמן ויחליט עם האמן, ולכל אחד יש תפקידים קלאסיים. החלטתי שאני חייב לשבור את הדברים האלה, כי זה כל-כך משעמם". שיחה עם שרון תובל.

  • "הארגון יושבות מולך"

    "מה זה אומר להיות פוליטי? לצעוק סיסמאות? או שזה עצם העשייה ומה שאת עושה ביום-יום שלך? אם מסתכלים על רינת ועלי – הבחירה לעשות את 'מנופים', הבחירה לקחת את התוכן שלנו ועם הראש בקיר להכריח את עצמנו להתמודד עם השאלות האלו – היא פוליטית". שיחה עם ­לי היא שולוב ורינת אדלשטיין, אוצרות "מנופים".