איה לוריא

  • מירי סגל: מיריאז'

    "עבודותיה של סגל פועלות במגוון אמצעים וכוללות עבודות וידיאו, אור וטקסט, אובייקטים מטופלים ודימויים מצולמים ומעובדים במחשב. יש בהן שלל מניפולציות חושיות ופיזיות, תעתועים פיזיקליים, משחקי מילים וחוויה טכנולוגית מפתה – כל זאת מתוך חתירה לבחינת נקודת המבט ה"טבעית" של הצופים וערעור עליה באמצעות הצגתה כמובנית מראש"

  • הרצליה של פרטים

    "עברון משתמש בפרטי הבניין ההרצליאניים כחומרי עבודה לאוצרות שמארגנת את הלקסיקון העיצובי העירוני ומסרבת להותיר אותו במישור הדקורטיבי. התערוכה מזמינה מחקר מחודש, שייתן מקום של כבוד לפרטי המרחב, ולא רק לאלו שאיתנו כבר מאות שנים". ביקור ב"רחוב בזל 54", תערוכתו של אסף עברון במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית

  • מקלט המשוגעים של מיכל היימן

    "התערוכה מתבססת על מחקר מעמיק, אך זה נותר נעול ולא נגיש. נראה כי המעטפות ותצלומי הארכיון נמצאים שם רק כדי לייצר נראות של ארכיון. גם תצלומי הסטילס, שנראים כאילו נלקחו ממגזין, משקפים פרפורמטיביות מלאכותית". קרן גולדברג על תערוכתה של מיכל היימן במוזיאון הרצליה

  • אנו השחורים

    החלל השחור של אורלי סבר, שהיה נדמה בתחילה כי הוא מרחב סגור, אות של עבר – ספק אתר קבורה, ספק יד הנצחה – הופך למרחב יצירתי. מעשה ההשחרה הבלתי נחתם שבבסיס המיצב יכול להחתים גם את השוהים בתחומו.

  • מושך זמן

    השם שהעניק אוריאל מירון לקבוצה הפיסולית גדולת הממדים שיצר, מצביע על חתירתו להגיע אל המימד שמעֵבר לרציונלי, אל טריטוריה יצירתית-ילדית משוחררת של על-מציאות הנשלטת על-ידי הדמיון.

  • נלבישך שלמת בטון ופיקסל

    "'שומר המסך' שלה, שֹלמת פיקסלים מרחפת, קלילה, הוא תשובה נשית לקשיחות הגברית של הבטון. המארג בן אלפי הדימויים הקטנים פועל פעולה כפולה: מרבית התצלומים מתמקדים בפגמים שבקיר, אך ביחד המשטח הענק מסתיר את הקיר". גלעד מלצר על הקיר האלטרנטיבי של עירית תמרי במוזיאון הרצליה.

  • איה לוריא תעמוד בראש מוזיאון הרצליה

    ד"ר איה לוריא נבחרה לתפקיד מנהלת ואוצרת ראשית של מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית. היא תחליף את דליה לוין, אשר כיהנה בתפקיד בעשרים השנים האחרונות. לוריא, שנולדה ב-1971 באשדוד, שימשה בארבע שנים האחרונות כאוצרת ראשית של מכון שפילמן לצילום ותיכנס לתפקיד במוזיאון הרצליה בחודש הבא. היא בעלת תואר שלישי בתולדות האמנות מאוניברסיטת תל-אביב, ועבודת הדוקטורט שלה […]

  • המקום רץ אחריך

    בשנת הלימודים הקרובה תיפתח תוכנית ראשונה ללימודי אמנות ישראלית. ההיסטוריון גדעון עפרת, מיזמי התוכנית ומבכירי חוקרי האמנות בארץ, טוען שהעניין בהול ומדבר על אקדמיה, מקומיות, בורות, אספנות ושוליות.

  • מידה של בעתה

    לצילום יש תוקף מיוחד במחשבה וביצירה הסוריאליסטית, אולם בפרספקטיבה היסטורית יחסם של צלמים סוריאליסטים לדימוי אשלייתי מצולם כאל ייצוג של מצבי תודעה נסתרים נראה נאיבי למדי.

  • רגע של הולדת

    התערוכה החונכת את חלל התצוגה של מכון שפילמן לצילום עוסקת במושג "ראייה חדשה", באפשרויות שלו, בהבטחותיו ובהחמצותיו.