ראיונות

  • כוחה של הפרזנטציה

    כוחה של הפרזנטציה

    "האיקונוגרפיה של היהדות משתלבת עם המודרניזם כמו כפפה ליד, כי אין תמונות, אין דימויים, יש סדרה מצומצמת של סמלים שנורא קל לתת להם טיפול מודרניסטי, כלומר להפוך אותם ללוגו גיאומטרי. זה הכי בעייתי בעיני – יודאיקה בסגנון מודרני. זה מתמצת את הישראליות וכל מה שלא בסדר, בעיני, בתרבות שלנו". שיחה עם ינאי סגל לרגל תערוכתו החדשה "טיילת", המוצגת בבית האמנים בירושלים.

  • "יש גבול לכמה אחריות אפשר להפיל על האינדיבידואל"

    "יש גבול לכמה אחריות אפשר להפיל על האינדיבידואל"

    "העבודה לא עוסקת בסכסוך הישראלי-פלסטיני, אלא בתוצאות שלו – מה ההשפעה שלו על חייו היומיומיים של האזרח. היא מעלה את השאלה איך מלחמה גורמת לאנשים לשנות את התנהלותם היומיומית ולהפוך להיות משהו שהם לא רוצים להפוך אליו". שיחה עם רתם תש"ח בעקבות יצירתו "Some Nerve".

  • להעיר את החיה

    להעיר את החיה

    "יש אמת מוחלטת שהשתלטה על המרחב, שהמלחמה היא צודקת. יש משהו מערער בפחדים בשאלות. והעם הזה שיושב פה מסוגל יותר מתמיד לבצע הדחקות מאוד קיצוניות. הוא שכח לחלוטין מה היה. בעיני מקום דטרמיניסטי הוא מקום מסוכן". שיחה עם אייל וייזר בעקבות עבודתו "מה שלום החיה?"

  • סוג אחר של ניהול טעם

    סוג אחר של ניהול טעם

    "אנחנו שומרים על המיתוג שלנו, משתדלים לא להיות מזוהים רק עם תמונע או עם המחסן למשל. אנחנו תופסים את עצמנו כסוכנים עצמאיים, קול נוסף בשדה שעושה ארגון מחדש של הדברים". שיחה עם עדו פדר, מנהל אמנותי שותף של פסטיבל "צוללן", שיתקיים בספטמבר הקרוב בתל-אביב–יפו

  • אובססיה לתופעת האובססיה

    אובססיה לתופעת האובססיה

    תערוכת היחיד של תמר לצמן, "דבקה נפשי אחריך", עוסקת בדמותו של היהודי וביחסו אחוז התזזית לאירופה. לצמן מייצרת פוטוגרמות של צמח היהודי-הנודד ומהדהדת את דמות היהודי כשאלת מחקר בביוטופ. הצמח מתעורר לחיים והופך ממושא בחינה מדעית למה שאינו ניתן לזיהוי או חיזוי. חוקרת ומבקרת הקולנוע לליב מלמד משוחחת עימה

  • "האתוס נוצר כדי לאפשר לדברים מחרידים להתרחש כאן"

    "האתוס נוצר כדי לאפשר לדברים מחרידים להתרחש כאן"

    "עד כמה הזיכרון של סבא שלי תקף? מה המשמעות של הזכרונות האלו? מה משמעות הזמן? מה המשמעות של המהלך שאני עושה? אני עוסקת הרבה בהנצחה, בארכיטקטורה של הנצחה. היא אמורה להצדיק את מערכות הכוח שיסדו את הרעיונות האלו של זיכרון, זכירה והנצחה". יהונתן ה. משעל משוחח עם דנה יואלי על התערוכה וספר-האמן שלה, "אשוחית".

  • מקרקפים וחסרי ישע

    מקרקפים וחסרי ישע

    "בשתי הפעולות יש ביטוי של כוח מוחץ על הזולת, אולם בעריפת ראש המוקד הוא זהות המת – אפשר לחשוב בהקשר אמנותי על ייצוגים של גוליית, הולופרנס או מדוזה – בעוד שבקרקוף הדגש הוא על עצם הניצחון. הכיבוש. בקרקוף זהות המת אינה משמעותית. להפך, היא חסרת משמעות לצד הממית". הדס יוסיף-און משוחחת עם שחר יהלום בעקבות תערוכת היחיד שלה "חיות", המוצגת בגלריה נגא.

  • הפרויקט הפוליטי של שאדי וקידר

    הפרויקט הפוליטי של שאדי וקידר

    "במהלך הקמת התערוכה, אחד מעוברי האורח בטרמינל נקש על הוויטרינה ושאל בתמיהה בגרמנית, 'Das Is Kunst?' (האם זוהי אמנות?). השאלה הפכה למעין בדיחה פרטית של שנינו. עד היום אנחנו נעצרים באמצעו של תהליך ושואלים אותה. בעיני, זוהי שאלה שכדאי לכל יוצר לשאול את עצמו מפעם לפעם". אלכס שאדי והדס קידר, היוצרים יחד כ-15 שנה, מספרים עבודתם המשותפת.

  • טונאליות היא דבר מורכב

    טונאליות היא דבר מורכב

    ״ציור הוא חוויה של ייצוג. הוא מעשה ידיים. הוא עקבה, והעקבה הזו היא בלתי-ניתנת-להכחשה״. ראיון עם הצייר הבלגי לוק טוימנס.

  • "זה לא הצייר שמי שנכנס לפה הכיר"

    "זה לא הצייר שמי שנכנס לפה הכיר"

    מרכזיותו של הצייר צבי מאירוביץ בקבוצת אופקים-חדשים, ההכרה שזכה לה בחייו והיעלמותו לאחר מותו, הדימוי הספרותי המבלבל שיצרה אלמנתו הסופרת יהודית הנדל, ההצלחה הכלכלית ומחיריה, והגילויים המחודשים בביקורים ביתיים. שיחה עם שוקי מאירוביץ, בנם של מאירוביץ והנדל, שמארח מבקרים בדירה ישנה ועמוסה בציורים.

  • "פיסת היסטוריה שחסרה לי כמו חור בלב"

    "פיסת היסטוריה שחסרה לי כמו חור בלב"

    "הבלבול שהרגשתי בגלל התחושה החזקה כל-כך של אסתטיקה נוצרית, חידד מחשבות על עומק ההדרה של אמנות יהודית מלימודי האמנות בישראל״. יהונתן ה. משעל משוחח עם הדס רשף על המוזיאון החדש לתולדות יהודי פולין בוורשה.

  • "אם אתה אומר 'שמתי צבע', נכשלת"

    "אם אתה אומר 'שמתי צבע', נכשלת"

    "אני מחפש מה שנמצא מעבר למלים. נראה לי שאפשר להשיג את הדבר הזה בעזרת מלים – אם בין המלים יש הצעה אל הממשי. מעניין אותי הדבר שחומק מהמלים והוא לא אבסטרקט. זה משהו של בני-אדם, שום כלב לא מתעניין בציורים". שיחה עם ניצן המרמן, שתערוכתו "WV" מוצגת במקום-לאמנות בקריית-המלאכה.

  • האשה שהרעישה את מוזיאון תל-אביב

    האשה שהרעישה את מוזיאון תל-אביב

    "במקום כמו ישראל אני מרגישה צורך להתייחס לנושאים רגישים שלא פשוט להתמודד איתם. רציתי להביא קולות ומחשבות שמבוצעים כפעולות במרחב מוזיאלי מונומנטלי ורפלקסיבי, ולשאול שאלות אולי קיומיות בלי להיות פרובוקטיבית או לנסות לזעזע במכוון". שיחה עם דנה הלר, אוצרת "הד", פרויקט סאונד-פרפורמרס חדשני שהתרחש בחללים שונים של המוזיאון.

  • בעיניים פקוחות ובלב פתוח

    בעיניים פקוחות ובלב פתוח

    "בשנת הלימודים האחרונה, בעקבות סדרה של עימותים עם מורה ידוע ונערץ, ששיאה היה בתערוכת הסיום שלי במדרשה, נטשתי את הציור ואת האמנות לשנים ארוכות. 15 שנה מאוחר יותר, שניים מהציורים שלי נגנבו מבית הורי. זה היה הדבר היחיד שהפורץ לקח! עבורי זה היה סימן שאני חייבת ומחויבת לחזור לצייר". ראיון עם רתם רשף בירחון האוסטרלי "Dumbo Feather"

  • "לא משנה מה את עושה, היא בפוקוס תמידי"

    "לא משנה מה את עושה, היא בפוקוס תמידי"

    "כשהתחלתי ללמוד סגרו את החדר חושך. החזרנו את זה בכוח, ועכשיו חזרו ללמד חדר חושך בפעם הראשונה זה שנים, אבל ממקום יותר משוחרר ולא מחייב". חמישה צלמים צעירים, דור הביניים שבין הפילם לדיגיטלי, משוחחים עם יהונתן ה. משעל על עבודתם ועל האג'נדה שלהם.

  • "אני רוצה שתשאלו למה מה שאתם רואים נמצא שם"

    "אני רוצה שתשאלו למה מה שאתם רואים נמצא שם"

    "יש תהליך ברור ביחסים בין אוצר לאמנים: האמן יציע עבודה, והאוצר ידבר עם האמן ויחליט עם האמן, ולכל אחד יש תפקידים קלאסיים. החלטתי שאני חייב לשבור את הדברים האלה, כי זה כל-כך משעמם". שיחה עם שרון תובל.

  • "כאילו אתה סוחב איתך את החור הזה"

    "כאילו אתה סוחב איתך את החור הזה"

    אריאל קן וכנרת לוריא, זוג אמנים, חיים כרגע בלונדון יחד עם בתם לצורך לימודים. יחד הם מציגים את עבודת הווידיאו "השיפוץ" בגלריה החדש-והרע בחיפה. לדירתם בלונדון הם ייבאו, באמצעות מניפולציות קולנועיות, פועלים פלסטינים מתל-אביב, קטעים מסרטו של עמוס גיתאי "בית", הרבה זכרונות וזהות שאינה מניחה להם לחיות בבטחה. שיחה.

  • "אחרי הכל מדובר בתיאטרון של ייאוש"

    "אחרי הכל מדובר בתיאטרון של ייאוש"

    לאמנות יש הרבה דרכים לצאת לחופשי. דן אלון יעלה על מדים בשבילה פעם נוספת בדמות הדיקטטור ויכלא עצמו לשבוע בגלריה משונע. סיורים מודרכים ייצאו לצפות בו כבגן-חיות אנושי. אביטל גלוברמן שוחחה איתו.

  • השאלה שברקע

    השאלה שברקע

    ״לעתים קרובות אני יכול לדעת אם לאמן יש תואר שני באמנות כשאני רואה את העבודה שלו או שלה, ואני חושב שזה אומר הרבה״. הראג ורטניאן, עורך מגזין האמנות הניו-יורקי ״הייפראלרג׳יק״, מדבר על אמנות ואקדמיה, ניו-יורק, מו״לות עצמאית וביקורת דרכונים בישראל.

  • "הרוח אינה חולפת, היא קיימת כצפיפות ניטרלית"

    "הרוח אינה חולפת, היא קיימת כצפיפות ניטרלית"

    "אני מתעניין בחלל, במיוחד לאור העובדה שצילום הוא חומר שטוח. אני מנסה ללמוד ולהבין, אולי קצת בדומה לאֶשֶר, איך אפשר באמצעות משטחים להגדיר חלל, אבל גם ללכת בו לאיבוד". ביקורת ושיחה עם אורן הופמן בעקבות התערוכה הראשונה שלו, "אובייקטיב: יוזף אלברס, אורן הופמן", במוזיאון תל-אביב.