ראיונות

  • להתבונן באנשים מתבוננים

    "המחקר האמנותי שלי הוא על התערבויות פרפורמטיביות בתוך המרחב המוזיאלי שמסוות את עצמן כפונקציות מוזיאליות שונות. בעיקר מעניין אותי המרחב המילולי; סיורים, מדריכים קוליים, טקסטים אוצרותיים, אפליקציות בתוך המוזיאונים, דוכן המודיעין, שלטים, סוגים של הודעות קוליות". שיחה עם האמנית עפרי כנעני

  • "יש פה עין מבחוץ שמתחילה להתוודע"

    "הפרויקט שואל, של מי הראייה של מה שקורה סביבנו? האם היא באמת רק שלטונית מצד אחד ופרטית-נדל"נית מצד שני, או שיש בה משהו שיתופי של אוכלוסיות שעושות את המקום מחובר לחוויית החיים של הקהילה?". שיחה עם גליה בר-אור, אוצרת ומנהלת אמנותית של מרכז פירמידה בחיפה, לרגל הפרויקט "רציף פירמידה" שיתקיים בסוף-השבוע הקרוב

  • לשהות באי-נוחות עוד רגע

    "בעבודה קיימת האפשרות להרחיב את המושג של הקולות והגוף על-ידי הפרדתם וחיבורם. כיוון שיש להם נוכחות בחלל עם גוף ובלעדיו, באור או בחושך, הם מזמינים ליחסים מגוונים עם הגוף הרוקד ועם הקהל". דנה שליו משוחחת עם יוצרות "The Voices", מאי זרחי ומיכל אופנהיים

  • ומה תשלימי לעצמך בראש? מה תשלמי?

    "אצל אמא שלי תלויה עבודה של איש עם כובע שמחזיק תרנגול שציירתי בערך בגיל עשר, עבודה גדולה, וכשהסתכלתי על אחד הציורים בתערוכה הבנתי בדיעבד שזה כמעט אחד לאחד הציור ההוא. אז גם בשבילי זו תערוכה שהיא בעצם די 'ילדותית'". דינה יקרסון משוחחת על תערוכתה "לובוק" עם גילי זיידמן

  • "מה שאני רוצה לעשות קודם כל זה להכיר"

    "ההתנהלות בחיפה היתה ללא ספק בעייתית וראויה לתגובה, וחיובי שעולם האמנות כקהילה שיש בה גם סולידריות וגם עמדות ביטא עמדה. אבל חיפה, בכללי כאילו? מכל מה שיש לכם עכשיו לעשות? זאת הבעיה?". לי ברבו משוחחת עם ד"ר גליה בר-אור, המנהלת האמנותית החדשה של הפירמידה בוואדי סאליב, חיפה

  • "אני לא עושה עבודה בשביל האנשים, זאת פשוט העבודה שצריכה להיות שם"

    "מערכת היחסים בין הוויזואלי לפונקציונלי, שבמהות העיצוב, היא שאלה יומיומית באמנות שלי. מה קורה כשאמנות היא אקטיבית, פונקציונלית, עם אובייקטים שיש להם יישום ותכלית?". נעמה צבר מספרת על תערוכה חדשה בניו-יורק

  • "הוא ישר ראה את הפצע, כמו מגנט לכאב"

    "מיכה לא היה צלם עיתונות. הוא היה אמן שעסק גם בצילום עיתונות. מה גם שהוא עשה דברים בקריירה שלו שהיום אף עיתון לא היה מעז להדפיס, כמו סדרת הצילומים 'אנשי המרד', של נפגעים פלסטינים מהאינתיפאדה הראשונה". שיחה עם חנה שביב, אוצרת "אמת דיברתי", תערוכה של מיכה קירשנר, שנפטר באחרונה

  • "אנחנו מולקולות שנעות בעולם של מולקולות"

    "כשאני עושה בחירות, אני לא שוקל אם אלו בחירות נכונות או לא, אם הן מקדמות אידיאולוגיה מסוימת. כשבטהובן הלחין סימפוניה, האם הוא עצר לשאול מה המשמעות של כל תו?". קרן גולדברג משוחחת עם חיים סטיינבך על "זרובבל", תערוכתו בגלריה מגזין lll ביפו

  • גינה של ציורים

    "הם יעמדו כעמודים בחלל, כשהרגליים שלהם טובלות בבריכת הדיו. זו אסוציאציה על הגנים התלויים בבבל, שאף פעם לא היו קיימים והם בעצם סוג של פנטזיה קולקטיבית. תחשוב על המעבר הזה, מציור הנוף הקונקרטי של ארץ-ישראל לגנים התלויים". יהונתן ה. משעל משוחח עם הציירת קרן ענבי על "אוטופיה", הפרויקט החדש שלה בברוקלין, ניו-יורק

  • אלטרנטיבה לאלטרנטיבה

    "רוב האנשים שמנתחים יצירת אמנות שואלים איך היא מושפעת מהמציאות. מה שאני אוהבת לעשות זה לשאול איך המציאות יכולה להיות מושפעת מהאמנות. מה המציאות יכולה ללמוד ממנה". שיחה עם אור תשובה ודניאל הייבלום על ספרן "אלטרנטיבה לנרטיב"

  • חי בתוך הצבע

    "אנחנו קוראים לציור ריאליסטי ציור שמחקה את המציאות, כמו צילום עיתונאי. אבל לא כל מציאות היא מה שאנחנו רואים: יש גם מציאות רוחנית, יש מציאות של רגש, מציאות של עולמות נסתרים". מיכל שכנאי יעקבי בשיחה עם הצייר שי אזולאי

  • בין וידוי לשרשרת "מלים מוצעות"

    "אני מאוהבת במסרים שנשלחים דרך האפליקציה. הם מצליחים למתוח את מה שניתן להגיד דרך שימוש בשפה מתוך 'רובינזון קרוזו', ויוצרים תוכן חדש שנראה כמעט כמו חלק מהסיפור, רק עם תחושה מוזרה". שיחה עם אמנית הניו-מדיה ליליאנה פרבר על הפרויקט החדש שלה, "Blue Vessel"

  • "מה אתה אומר על האגרול?"

    "החומוס שלי עשוי מפוליאוריתן. הקצף הזה רעיל, אי-אפשר לאכול אותו. הוספתי יהלומים וטבעות, שימשכו ויהיו מעניינים. במציאות אנשים אוכלים דברים לא פחות רעילים בהנאה גדולה. בעיקר אנשים שאין להם אוכל". ארוחה ושיחה עם שחר טוכנר בעקבות תערוכתו "איש טבח שמו" בגלריה כורש, ירושלים

  • "רציתי שהצופה ירגיש מה זה להיות בעמדת כוח שמשלהבת קהל"

    "אין ספק שהבורקסים בחלל המליאה של העירייה בירושלים מחווירים אל מול ההדר שבשואו האמריקאי. העבודה כולה היא סוג של תרגום מינימליסטי לאסתטיקה של המופע הפוליטי האמריקאי, מהטלפרומפטרים הנשיאותיים ועד השטיח". רות פתיר משוחחת עם טלי קרן על תערוכתה "החותם הגדול"

  • "אני לא ניצבת מול הקנבס הלבן, אלא בתוך חלל לבן"

    "אני נערכת לחיפוש אחר אופן יצירה חדש שישלב בין הציור במציאות המדומה לבין מקום פיזי. עוד לא היה דבר כזה בשום מקום בעולם, ככל הידוע לי". יהונתן ה. משעל משוחח עם אורה ראובן בעקבות תערוכתה "גו גו גולם" בגלריה הקיבוץ, תל-אביב

  • "אני אף פעם לא עובד בשביל תערוכה"

    "יום אחד, אחרי שחזרתי לחיפה משהייה ממושכת בברלין, ראיתי מכבש לתחריט בשוק הפשפשים וקניתי אותו. נכנסנו מיד לרומן מסעיר. במשך השנתיים האחרונות נולדו ממנו כ-150 עבודות". יהונתן ה. משעל משוחח עם סטס קורולוב בעקבות תערוכתו "קלווירה", שננעלת השבוע

  • "עובדת, שורדת ומנסה לעשות קסמים"

    "'הפלט האטומי של שימורי הזכרונות', כך אני קוראת לעצמי. העבר הקומוניסטי שהיה נוף ילדותי המוקדמת מאפשר לי להדהד לכאן את התרבות הרוסית, שאת משקעיה המדומיינים אני עדיין סוחבת איתי". שיחה עם אניה קרופיאקוב על "כמעט כמו השטן", תערוכתה בסדנאות האמנים, תל-אביב

  • בצהרי היום

    "ככל שאני מבלה יותר עם העבודות, מתברר לי הדבר שאני בודקת – המרחק שלי מדברים. המצלמה חושפת את מיקום הגוף של הצלם ביחס למצולם, ונדמה שבמידה מסוימת היא גם מבטלת את המרחק. אבל למעשה היא משנה אותו, ולא בהכרח מקרבת". אורית בולגרו משוחחת עם הדס סט על תערוכתה "נימה וחצי מהצל" בגלריה רו-ארט, תל-אביב

  • תיאטרון בלי תיאטרון

    "התערוכה נוצרה בהשראת 'הבמה המשותפת' בקיבוץ עין-חרוד, שקרסה במוצ"ש אחד ב-1944, חצי שעה לפני מופע של כנס המקהלות הארצי. לא נגעו בהריסות מאז. הגעתי לשם במקרה, זה היה מרתק ומלחיץ באותה נשימה". שיחה עם טל גולני לרגל תערוכת היחיד שלה גלריה p8 בתל-אביב

  • "העבודה יותר חשובה מן החיפוש"

    "אני מערבי, והראייה שלי, כמו הכלים שלי, שונים מאלה של אמני המזרח הרחוק. משום כך נסעתי לסין עם 25 ק"ג של נייר מערבי. לא רציתי להשתמש בנייר שלהם. אינני עושה רישומים בדרך שלהם". איריס לקונט משוחחת עם רפי קיזר, אמן ישראלי בפריז