המרכז לאמנות ומחקר מעמותה בבית הנסן מציג:
קול קורא לרזידנסי מועדון ׳ספורטיבו אוטופיה׳
אוצרות וניהול אמנותי: קבוצת סלה-מנקה (לאה מאואס, דיאגו רוטמן)
“The world is now too dangerous for anything less than utopia.” — R. Buckminster Fuller
בשלב הראשון נקים קבוצת אוהדים למועדון ׳ספורטיבו אוטופיה׳ שטרם נוסד. הקבוצה תצא לעודד ולהופיע במגרשים ובמשחקים של אחרים. לאחר מכן נקים את המועדון עצמו שיפעל למשך כחודשיים במעמותה בבית הנסן. שם תתקיים פעילות חברתית-קהילתית-אמנותית (מפגשים, הקרנות סרטים, תערוכות), פעילות ספורטיבית-אמנותית (פינג-פונג, קלפים), ועוד.
לצורך פיתוח קבוצת האוהדים והמועדון עצמו אנו קוראים לכם.ן, אמנ.ית וידיאו, מעצב.ת תלבושות, צלם.ת, אמן.ית סאונד, פסל.ת, המעוניינים להוות את הגרעין המייסד ולקחת חלק בפרויקט הרזידנסי.
הפעילות תתקיים בחלקה במרחב הציבורי ובחלקה במרכז מעמותה. ניתן יהיה לקחת חלק במופעים הפרפורמטיביים של קבוצת האוהדים (מרחב ציבורי, חלל מעמותה) או בפיתוח התשתיות, משחקים, פעילויות, סמלים, תלבושות וכו. היצירה תהיה גם קולקטיבית וגם תאפשר מקום לפיתוח של עבודות אישיות בנושא.
הרזידנסי מבוסס על השתתפות ב-5 מפגשים של כל הקבוצה (שיתחילו במרץ הקרוב) ויכלול שכר אמן ותקציב לחומרים שיתחלק לפי שיקול דעתם של המנהלים ביחס לפרויקטים המוצעים ובהתחשב בהמלצות של איגוד האמנים הפלסטים. ( בין 3000-8000 שח)
הפרויקט הוא שיתוף פעולה בין המרכז לאמנות ומחקר מעמותה ומעבדת המחקר לפרפומרנס The OWL Lab, החוג לתיאטרון והאוניברסיטה העברית. בתמיכת מועצת הפיס לתרבות ואמנות ועיריית ירושלים.
למעוניינים.ות, נא לשלוח קורות חיים, וטקסט קצר (עד עמוד) על המוטיבציה לקחת חלק בפרויקט. אם ישנה הצעה קונקרטית לפרויקט ניתן לצרף גם. למייל: info@mamuta.org
תאריך אחרון להגשה: 15.2.24

בתיה דונר, חוקרת תרבות חזותית, אוצרת ומרצה, מתה אתמול ממחלת הסרטן. דונר עיצבה את הדיון הישראלי ועסקה בזיקות בין אמנות, אדריכלות ועיצוב לאידיאולוגיות ולפרקטיקות יומיומיות. היא היתה מהראשונות שראו בעיצוב המקומי תחום עם משמעות היסטורית וחברתית, והיתה שותפה לתוכנית יונה פישר לאוצרות בבית לאמנות ישראלית. דונר בחרה לעבוד כאוצרת עצמאית – החלטה פורצת דרך בזמנה, שפתחה פתח לאוצרות אחרות בנות דורה. דונר, שהתבלטה בשדה האמנות אף שלא היה לה גב מוסדי, אצרה עשרות תערוכות במוזיאונים המרכזיים, מ"לחיות עם החלום" במוזיאון תל-אביב (1989) ועד "משכית – מארג מקומי" במוזיאון ארץ-ישראל (2003). על התערוכה 

השבוע נפתח בשדרות שבנגב המערבי מוזיאון ראשון מסוגו לפעוטות, "המוזיאון הראשון שלי", ומציע, לצד תערוכות, פעילות מגוונת לילדים. יזמית ואוצרת המוזיאון היא שלומית עצבה-ברנע. המוזיאון מיועד למשפחות, לגני ילדים, לקבוצות חינוכיות ולמבקרים בכלל.
התערוכה הראשונה במוזיאון, "קו. כתם. צורה", שאצרו שי עיד אלוני ועצבה-ברנע, מציגה שורה של אמנים. בין העבודות המוצגות: הר שניתן לטפס עליו, מערה שניתן לזחול לתוכה, ציור קיר מגנטי המשתנה ללא הרף, חללי אור צבעוניים, מיצבי סאונד אינטראקטיביים, פסלי טקסטיל רכים למשחק חופשי ועבודות מולטימדיה המגיבות לקול ולתנועה של הילדים. משתתפים: יערה אורן, אורי בצון, נועם בר, ניר ג'יקוב יונסי, דקלה לבסקי, שרון קן-דור, אליאן קצ'קה, איגור רבליס, עלמה שנאור ופרל שניידר. לצד היצירות מוצגות שאלות קצרות המעודדות דיאלוג בין ההורים לילדים. כמו כן פועלת סדנת יצירה.
המוזיאון פותח בשיתוף מרכז דואט להתפתחות הילד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בראשות פרופ' נעמה עצבה-פוריה, והוקם ביוזמת עיריית שדרות. "המוזיאון הראשון שלי", רח' שאר-יישוב 14, שדרות 

