“גוזרת החלומות”/ יעל סרלין
גלריה בארי
פתיחה והשקת ספר אמנית: שישי, 9.12.22 בשעות 11:00–13:00
שיח גלריה: שישי, 16.12.22 בשעה 11:00
נעילה: 7.1.23
אוצרות: סופי ברזון מקאי, ד”ר זיוה ילין
יעל סרלין היא הזוכה של פרס גלריה בארי שהושק ביריד צבע טרי 2021, ויוענק כל שנה לאמנ.ית מצטיינ.ת מחממת האמנים העצמאיים.
התערוכה “גוזרת החלומות” מרובת שכבות המונחות זו על זו. שכבות שהן כזיכרון אישי וקולקטיבי. סרלין פועלת בתוך יצירתה כחוקרת תרבויות נכחדות, הופכת אבנים כדי למצוא עקבות עבר, מבקרת בבתי קברות, נוברת בארכיונים של קהילות יהודיות ומלקטת דימויים, צילומים ישנים, חפצים, דימויים סמליים וסיפורים. תלויה באוויר שאלת הבית, הזהות והזיכרון שעסקה בה בעבודותיה המוקדמות. היא פועלת בעולמה, אוספת, מתעדת, מצלמת, משכפלת, גוזרת, מחברת ותופרת ואף רוקמת בחוטי זהב את דימוייה. פעולה עמלנית וחסרת מנוח של איסוף, גזירה והדבקה ויצירת דימוי חדש. זהו סיפור שמסופר דרך הדברים שלא נמצאים בו, קווי מתאר של חיים וקהילות. שכבות נייר גזור נערמות, האובייקטים שנחתכו מהם מתירים עקבה פעורה. חוטי זהב משתלשלים מתוך עבודות רקמה עדינות של סמלים שנלקחו מקברים יהודיים בבלקן ובמזרח אירופה. החוטים מעלים על הדעת את חוט החיים, המספריים שקוצבות אותו והקשר העדין בדמות פעולה אחת בלבד, העומדת בין חיים ומוות, מציאות וחלום, עולמות קונקרטיים וזיכרון מתמזג אל תוך העבר. עבודת קולאז’ גדולה מכסה את קיר הגלריה, מאזכרת את קיר המזרח, קיר של געגוע למקום רחוק ומקודש מהעבר, זיכרון קולקטיבי של פרידה וכמיהה. הקיר הופך למפתן לעולם אחר, ממד מפריד ומחבר בין עולמות, כלי קיבול של אובייקטים של זהות, מושהים רגע לפני התלכדותם או רגע אחרי התפרקותם. התערוכה מתווה קו פרשת מים של קיום וחוסר קיום, של חלום ורגע ההתעוררות ממנו. היא מחזיקה בתוכה את כל האפשרויות כולן – לבישת ופשיטת צורה, עלייה לגדולה או התפרקות, חיים או קיום בתוך חלומותיהן של אחרות.

יעל סרלין
“מיקומים זמניים”
פתיחת תערוכה של בוגרי אינקובטור האמנים 2022
סדנאות האמנים
פתיחה: שבת, 3.12.22 בשעה 20:00
נעילה: שישי, 16.12.22
אוצרת: גילי זיידמן
אמנים משתתפים: אלה אופנהיימר, אליענה בייער־גמולקה, סטפני ג׳אד סאסנו, אור דוד, אלכסנדרה דנציג, בר זרמון, טל לוי, נעמה מוקדי, טל סימון, תומר פייגין, נועה פרידמן

טל סימון, פורטרט עצמי על אוטובוס, אקריליק על בד
בראנץ’ חגיגי וסיור בסדנאות האמנים
שישי, 2.12.22, בשעה 11:00
ביום שישי נשב סביב שולחן לבראנץ’ חגיגי בסדנאות האמנים, יחד עם האמנית עפרי כנעני והאוצרת דביר שקד.
את הבוקר נתחיל בסיור בתערוכה “עדויות הדברים” המוצגת בימים אלו בגלריה של הסדנאות.
לפרטים נוספים והרשמה לחצו כאן

“סעודה אצל המלכה”
הצגה של הילה פלשקס, עיבוד לספר מאת רותו מודן
עליית הגג, בית הנסן
שישי, 2.12.22, בשעה 12:30
עיבוד בימתי שובב ומלא הומור וקסם לספר הקומיקס הישראלי המצליח מאוד מאת רותו מודן. ההצגה מספרת את סיפורה של נינה, ילדה מלאת דמיון וצחוק, שיוצאת למסע פנטסטי במיטתה, שיסתיים בסעודה חגיגית והפתעה גדולה.
מבעד לעיניה של נינה יוצאים הצופים למסע שנון ומצחיק המציג את היצירתיות הנבונה בעולמם של הילדים. זה לא סיפור על נימוסי שולחן, זה סיפור על הומור, משחק ושמחת חיים הנותן השראה גם למבוגרים, ואפילו למלכה, שלומדת על הדרך שיעור שלא תשכח בחיים.
המופע מתאים לילדים בגילי 3–8 | כרטיסים: https://bit.ly/3Gyeva9

צילום: רוני כנעני
“קווי זמן – מגמות ונרטיבים בוידאו ארט”
יום עיון במסגרת אירוע נעילת התערוכה Resting Bitch של שרון בלבן
עליית הגג, בית הנסן
רביעי, 7.12.22 החל מהשעה 16:00
יום עיון במסגרת אירוע הנעילה של התערוכה RESTING BITCH של שרון בלבן במרכז לאמנות ומחקר מעמותה ובבית הנסן. כנס על אודות וידאו ארט, שבמסגרתו יתקיים שיח עם אמניות ואוצרות. הכנס יעסוק בנרטיבים השונים שבונים יחדיו את ההיסטוריה והזהות של התחום. במהלך הכנס תצגנה אמניות וידאו ישראליות את עבודתן, ויתקיים רב־שיח.
הכניסה חופשית
לו״ז הכנס:
15:45, התכנסות
16:00–16:45, הרצאה מרכזית: אילנה טננבאום, ״וידאו ארט – ההיסטוריה״
מושב ראשון
16:45–18:00, וידאו. ארט. MOV. בין פעולה לנרטיב
יו”ר פאנל: אפרת שלם
משתתפות: פרופ’ נירה פרג, ״איך מתקיים הקיים / אין זבובים על הקירות״
ד”ר טליה הופמן, ״איך הסתבכתי עם עצמי – שלוש עבודות שמציעות דרכים קולנועיות ופרפורמטיביות להתבונן בסבכים ביוגרפיים־פוליטיים של לחיות כאן״
אירה אדוארדנובנה, ״זיכרון ונרטיבים מפורקים״
שרון בלבן, ״לקסיקון וידאו״
מושב שני
18:10–19:30, אמניות וידאו בישראל – גוף, מגדר, שפה
יו”ר פאנל: רינת אדלשטיין
משתתפות: ד”ר מעין אמיר, ״תנאים והתניות״
הילה בן ארי, “פרפורמנס של טראומה”
רות פתיר, ״טכנולוגיה בגוף של אישה – וידאו, מחשבים וארכיאולוגיה״
רותי דירקטור, “נשים עושות וידאו״
19:30–20:00, רב־שיח
האירוע ״לולאה סימפוזיון וידאו ארט״ מתקיים ביוזמת המחלקה לאמנות חזותית עיריית ירושלים ובתמיכת משרד התרבות והספורט

מראה הצבה מתוך Resting Bitch, שרון בלבן בבית הנסן, צילום: אלעד שריג

בתיה דונר, חוקרת תרבות חזותית, אוצרת ומרצה, מתה אתמול ממחלת הסרטן. דונר עיצבה את הדיון הישראלי ועסקה בזיקות בין אמנות, אדריכלות ועיצוב לאידיאולוגיות ולפרקטיקות יומיומיות. היא היתה מהראשונות שראו בעיצוב המקומי תחום עם משמעות היסטורית וחברתית, והיתה שותפה לתוכנית יונה פישר לאוצרות בבית לאמנות ישראלית. דונר בחרה לעבוד כאוצרת עצמאית – החלטה פורצת דרך בזמנה, שפתחה פתח לאוצרות אחרות בנות דורה. דונר, שהתבלטה בשדה האמנות אף שלא היה לה גב מוסדי, אצרה עשרות תערוכות במוזיאונים המרכזיים, מ"לחיות עם החלום" במוזיאון תל-אביב (1989) ועד "משכית – מארג מקומי" במוזיאון ארץ-ישראל (2003). על התערוכה 

השבוע נפתח בשדרות שבנגב המערבי מוזיאון ראשון מסוגו לפעוטות, "המוזיאון הראשון שלי", ומציע, לצד תערוכות, פעילות מגוונת לילדים. יזמית ואוצרת המוזיאון היא שלומית עצבה-ברנע. המוזיאון מיועד למשפחות, לגני ילדים, לקבוצות חינוכיות ולמבקרים בכלל.
התערוכה הראשונה במוזיאון, "קו. כתם. צורה", שאצרו שי עיד אלוני ועצבה-ברנע, מציגה שורה של אמנים. בין העבודות המוצגות: הר שניתן לטפס עליו, מערה שניתן לזחול לתוכה, ציור קיר מגנטי המשתנה ללא הרף, חללי אור צבעוניים, מיצבי סאונד אינטראקטיביים, פסלי טקסטיל רכים למשחק חופשי ועבודות מולטימדיה המגיבות לקול ולתנועה של הילדים. משתתפים: יערה אורן, אורי בצון, נועם בר, ניר ג'יקוב יונסי, דקלה לבסקי, שרון קן-דור, אליאן קצ'קה, איגור רבליס, עלמה שנאור ופרל שניידר. לצד היצירות מוצגות שאלות קצרות המעודדות דיאלוג בין ההורים לילדים. כמו כן פועלת סדנת יצירה.
המוזיאון פותח בשיתוף מרכז דואט להתפתחות הילד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בראשות פרופ' נעמה עצבה-פוריה, והוקם ביוזמת עיריית שדרות. "המוזיאון הראשון שלי", רח' שאר-יישוב 14, שדרות 

