תמונה 13: ויקטוריה חנה, “אהיה אוזן חן” (2022), פרט, מיצב סאונד, הקרנת וידאו, קונספט, עיבוד והלחנה: ויקטוריה חנה; עיבוד והפקה מוזיקלית: רן שם טוב; עריכה ואנימציה: רן סלוין; ייעוץ מוזיקלי: שילה בן יעקב, השאלת קמע: ביל גרוס
פרסים בסך 15,000 ש”ח ו-7,000 ש”ח מטעם קרן משפחת אוסטרובסקי הוענקו לסרט "הפלגה נעימה באדמה" בבימויו של גדי ימפל, ולסרט "קרב מגע" בבימויו של טל אלקים. ציון לשבח ניתן לסרט "תנין", בבימויה של נטליה ריס המשך…
השבוע נפתח בשדרות שבנגב המערבי מוזיאון ראשון מסוגו לפעוטות, "המוזיאון הראשון שלי", ומציע, לצד תערוכות, פעילות מגוונת לילדים. יזמית ואוצרת המוזיאון היא שלומית עצבה-ברנע. המוזיאון מיועד למשפחות, לגני ילדים, לקבוצות חינוכיות ולמבקרים בכלל.
התערוכה הראשונה במוזיאון, "קו. כתם. צורה", שאצרו שי עיד אלוני ועצבה-ברנע, מציגה שורה של אמנים. בין העבודות המוצגות: הר שניתן לטפס עליו, מערה שניתן לזחול לתוכה, ציור קיר מגנטי המשתנה ללא הרף, חללי אור צבעוניים, מיצבי סאונד אינטראקטיביים, פסלי טקסטיל רכים למשחק חופשי ועבודות מולטימדיה המגיבות לקול ולתנועה של הילדים. משתתפים: יערה אורן, אורי בצון, נועם בר, ניר ג'יקוב יונסי, דקלה לבסקי, שרון קן-דור, אליאן קצ'קה, איגור רבליס, עלמה שנאור ופרל שניידר. לצד היצירות מוצגות שאלות קצרות המעודדות דיאלוג בין ההורים לילדים. כמו כן פועלת סדנת יצירה.
המוזיאון פותח בשיתוף מרכז דואט להתפתחות הילד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בראשות פרופ' נעמה עצבה-פוריה, והוקם ביוזמת עיריית שדרות. "המוזיאון הראשון שלי", רח' שאר-יישוב 14, שדרות 
קבוצת הרכישה בוחרים-אמנות של מוזיאון תל-אביב לאמנות רכשה 78 עבודות של 11 אמניות ואמנים עבור אוספי המוזיאון בסכום של למעלה מחצי מיליון שקל. האמניות.ים שעבודותיהם.ן נרכשו הם ראידה אדון, עידו גורדון, עמרי הרמלין, ראפת חטאב, אנה ים, אורה לב, בועז לוונטל, אלכס ליבק, אבל פן, דני קרוון וציונה שמשי. המשך…
שירן יצהרי, מריה סאלח-מחמיד, עודד הירש, מיה מוצ׳בסקי-פרנס, אלה ליטביץ ודוד עדיקא הם אמני המחזור החדש של המכון ללימודים מתקדמים (IIAS). ששת האמנים והאמניות ישתתפו בתוכנית שנתית, ולצד מענק כספי ישתתפו בפעילויות המכון ובשיעורים מעמיתי המחקר במגוון תחומי ידע ממדעי הרוח, החברה והמדעים.
המכון הישראלי ללימודים מתקדמים הוא מכון מחקר השוכן בקמפוס ספרא–גבעת-רם של האוניברסיטה העברית בירושלים. המכון עוסק זה כ-50 שנה במחקר אקדמי בתחומי הפיזיקה, המתימטיקה, מדעי החיים, כלכלה, היסטוריה תרבותית, פילוסופיה ומדעי הדתות. כחלק מרשת מכוני מחקר אקדמיים בעולם, המכון מפגיש חוקרים ממדינות שונות לפרויקטים משותפים לתקופות של 4–12 חודשים.
יוזמי התוכנית לאמנים: ד״ר נעם גל, אוצר ומרצה בכיר בחוג לתולדות האמנות, האוניברסיטה העברית, ופרופ׳ יצחק חן, היסטוריון של ימי-הביניים וראש המכון ללימודים מתקדמים.
בעבר השתתפו בתוכניות המכון האמנים יעל בורשטיין, רחל קיני, דניאל קיצ'לס, איתי מתן, אנה ים, ויונתן צופי (מחזור ב׳), וחניתה אילן, הלל רומן, עלמה שניאור, יסמין דייויס, חן כהן, ויונתן עומר מזרחי (מחזור א׳).
אסף עיני הוא הזוכה בפרס לורן ומיטשל פרסר לצילום ישראלי צעיר לשנת 2026, המוענק מדי שנה מטעם מוזיאון תל אביב לאמנות. הפרס כולל מענק בסך 5,000 דולר ותערוכת יחיד במוזיאון. תערוכתו של עיני עתידה להיפתח במוזיאון תל אביב לאמנות בדצמבר 2027. המשך…
הציירת, המאיירת, הסופרת והמורה תמי בצלאלי מתה היום בטרם עת, בגיל 73. בצלאלי, שחלתה בסרטן לפני זמן קצר, יצרה והציגה אמנות במשך שנים רבות. לפני עשור הוציאה את ספרה הראשון, האוטוביוגרפי, "תישארי" (כינרת-זמורה-דביר). בשנת 2023 היתה מועמדת לפרס ספיר על ספרה "הו מאמה" (הוצאת אפיק).
בצלאלי, אוטודידקטית, למדה שנה אחת בבצלאל ולימים היתה מורה בכירה במוסד. היא לימדה במסגרות רבות, ובהן בית-הספר הניסויי בירושלים, אגף הנוער במוזיאון ישראל ומכללת ספיר. היא איירה כ-20 ספרים, רובם ספרי ילדים – "הממלכה הקטנטנה" של אתגר קרת ו"אנשים נגעו בירח" של אורית גידלי בשנים האחרונות, וקלאסיקות כמו "אהבת נעורים" של אהרון מגד ו"סיפורים בשלושה קולות" של משה שמיר.
בצלאלי הציגה שמונה תערוכות יחיד, השתתפה בשבע תערוכות קבוצתיות, והיתה אוצרת של כעשר תערוכות.
לבצלאלי לא תיערך הלוויה.
כחצי שנה לאחר שביטל כ-60 פרסי יצירה, בסכום כולל של כ-5 מיליון שקל, והצית מחאה בעולם התרבות, הודיע משרד התרבות היום (שני) על כוונתו להחזיר את פרסי היצירה ולהוסיף קטגוריות חדשות.
לפי המשרד, במסגרת הרפורמה יינתן ביטוי ליוצרים.ות מהפריפריה, לבוגרי.ות פנימיות וכפרי נוער, לעולים.ות חדשים.ות, למוזיקה מזרחית וליצירה "המחוברת למורשת, למסורת ולזהות היהודית-ישראלית". בתחום האמנות הפלסטית, לצד פרס אמן.ית צעיר.ה יוענק גם פרס לעידוד היצירה שייועד ליוצר.ת שהתחנך.ה בכפר נוער או בפנימייה, וכן פרס מפעל חיים לאמן.ית מהפריפריה. גורמים במשרד הבהירו כי התקציב הורחב והפרסים החדשים ייווספו לקיימים ולא יבואו במקומם.
שר התרבות מיקי זוהר הצדיק את ביטול הפרסים המקורי בטענה שמנגנוני הבחירה הנהוגים מתעלמים מ"אמנים בעלי דעות שרוב העם מחזיק בהן". מאות סופרים, משוררים ואמנים פנו אז ליועץ המשפטי למשרד בדרישה לבחון את חוקיות ההחלטה. כעת, גורמים במשרד מציינים כי מנגנון חלוקת הפרסים ושיטת השיפוט ייבחנו, וכי מועדי פרסום הקולות הקוראים לקטגוריות החדשות טרם נקבעו.
למרות ההצהרה, טרם נקבע מה יעלה בגורל הפרסים שלא חולקו בשנה שעברה. לטענת משרד התרבות הפרסים הללו לא בוטלו, אך במשרד לא ידעו לפרט אילו פרסים כן ייכללו במתווה החדש.
יעקב אגם, שנולד בשם יעקב גיבשטיין, בנו של רב וקבליסט בארץ-ישראל המנדטורית, מת היום בגיל 98. אגם עיצב במשך עשורים את פניה של האמנות הקינטית, זרם שגרס כי היצירה אינה קיימת ללא הצופה הנע מולה, משנה את זווית מבטו וחושף שכבות של צבע ותנועה שאף אחת מהן אינה ה"נכונה". יצירתו זיכתה אותו בתערוכות רטרוספקטיביות במוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית בפריז, בגוגנהיים בניו-יורק ובמוזיאונים ובמרכזי אמנות רבים ברחבי העולם. אגם, הנחשב לאמן הישראלי המצליח ביותר בעולם, הוכתר כחתן פרס ישראל לאמנויות פלסטיות לשנת 2026.
בין יצירותיו הציבוריות הבולטות: הפסל "מטמורפוזה כפולה III", מזרקת לה-דפאנס בפריז והמזרקה השנויה במחלוקת שהקים בכיכר דיזנגוף בתל-אביב, "האש והמים" – אולי הדוגמה המובהקת לעניינו הרב בניגודים, שניצבת בלב העיר זה עשורים. אגם ייקבר מחר בבית העלמין ברחובות.
