קול קורא: “הרזידנסי בשדמאמא”
שהות-אמן ביער המאכל, סתיו 2021
תאריך אחרון להגשה: 31/7/2021
הקהילה האקולוגית שדמאמא במושב שדמה, שמחה להכריז על קול קורא חדש לתכנית הרזידנסי הייחודית לאמניות יוצרות, אשר קוראת ליצירה בטבע, מחוץ לקירות. אלה יתבקשו ליצור יצירה השואבת השראה מהסביבה: הצמחיה, קולות היער, בעלי החיים וחיי קיימות המיטיבים עם האדם והאדמה. היצירות יוצגו כולן תחת כיפת השמיים בשדמאמא.
הרזידנסי בשדמאמא מציע מרחב של השראה, יצירה וחיבור. הוא נוסד בשנת 2020, והחל לפעול כחלק מתכנית של אירועי תרבות באוויר הפתוח בשדמאמא באביב 2021. האמנים הראשונים שזכו לקחת חלק בפרויקט היו מיכל אופנהיים ומתן דסקל, וכן נוסדה תכנית “החממה – קהילה זמנית לאמנויות”, המאגדת למשך תקופה תשעה יוצרים צעירים ומבטיחים מדיסציפלינות שונות. התכנית לשנה הקרובה תמנה 3 אמניות, אשר כל אחת תשהה במתחם בעונה אחרת של השנה: סתיו, אביב וקיץ.
שדמאמא היא מרחב קהילתי שיתופי ואקולוגי במושב שדמה (ביישובי גדרות). במרחק חצי שעה נסיעה מתל אביב ומירושלים, מתקיימת אלטרנטיבה ירוקה ובת-קיימא למודלים הכלכליים-חברתיים-סביבתיים המקיפים אותנו בחיי היומיום. בנוסף לחיי קיימות, שדמאמא מקיימת מגוון תכניות ואירועים מתחומים שונים לקהל הרחב והמקצועי, הכוללים סדנאות ושיעורים, הרצאות, אירועים לילדים ולמשפחות, תכניות מתנדבים ועוד.
הקול-קורא מנוסח בלשון נקבה, אך פונה לכל הקשת המגדרית.
מה אנחנו מציעים:
שהות-אמן של 30 יום הכוללת מלגה על סך 3,000 שקלים לאמנית לתקופת השהות.
גישה מלאה למרחבים הטבעיים ביער המאכל ובהם תנאים המאפשרים תנועה, יצירה והצגת תוצרים.
בין היתר קיים תיאטרון חוץ בתוך יער המאכל, הכולל מושבים ותנאים לקיום מופע.
הגברה, תאורה וסיוע טכני.
תקציב לרכישת חומרים במידת הצורך.
צילום מקצועי של תמונות וחומרי וידאו מתהליכי היצירה והמופעים, כולל טיזר למופע.
מינימום 4 מופעים של היצירה החדשה שתיווצר במסגרת הרזידנסי, אשר יתקיימו בשדמאמא תחת כיפת השמיים בתום תקופת השהות.
אפשרות להשתתף במגוון סדנאות ושיעורי העשרה המתקיימים במקום: פרמקלצ’ר, קיימות, שיעורי תנועה ועוד.
תנאי מגורים: אוהל קנבס מפנק או חדרון בעל כניסה נפרד (מקלחות, מטבח וכיו”ב משותפים לקהילה).
גינת ירק מפנקת ומטבח אורגני טבעוני, עונתי ומשמח. המטבח פתוח בכל שעות היממה..
מפגש עם חיי קהילה שיתופיים.
שקט, בריזה וירוק בעיניים – חצי שעה מתל אביב ומירושלים.
מה אנחנו מחפשים?
אמניות פעילות מהתחומים הבאים: מחול ותנועה, תיאטרון, פרפורמנס, מוזיקה, וכן אמנות פלסטית בדגש על פיסול, מיצב ומיצג (עבודות שאינן תלויות קירות).
אמניות העוסקות בתחומן בשנים האחרונות ורואות בתכנית הזדמנות לעשייה חדשה ומעשירה.
התחייבות האמנית
עבודה על יצירה מוגמרת המוכנה להצגה בפני קהל עד תום שהות-האמן.
מינימום 3 מופעים של היצירה בשדמאמא בתום תקופת השהות.
לינה בשדמאמא בשבועיים הראשונים של התוכנית, לצורך חיבור לאופי המקום (עם אפשרות להמשך לינה במקום עד תום השהות – נתון לבחירת האמנית).
בשבועיים הראשונים תשתתף האמנית ב-2 שיעורים שבועיים פרונטליים בני שעה וחצי בנושאי קהילה, קיימות וכיו”ב, ולצדם 6 שעות שבועיות של התנסויות לימודיות ברחבי המשק. ההדרכות יבוצעו ע”י מדריכים מומחים בתחומם.
העברה של שיעור, סדנה או פעילות אחרת בת 90-120 דק’ לקהילה נבחרת ביישובי גדרות והסביבה, בתדירות של מפגש אחד לשבוע לכל הפחות. אופציונאלי: יצירה והעברה של סדנה בת כ-3 שעות לקהל המקצועי או הרחב, העוסקת בנושא היצירה והמחקר שיפתחו במקום
ההגשה צריכה לכלול:
קורות חיים מקצועיים.
תיק עבודות ובו דוגמאות ליצירות קודמות (כולל לינקים/קבצים רלוונטיים);
כמה מילים על עצמך ומה מושך אותך בשהות-אמן זו. לא נדרש פירוט של קונספט ראשוני לעבודה – אנו רוצים שתרגישי את המקום ותצרי מתוכו, אך כן נרצה להבין את העניין שלך בנושא.
את המועמדות ניתן להגיש עד לתאריך ה-15/7/2021.
הודעה למתקבלות תימסר עד ה-15/8/2021.
למידע באתר ולהגשה: www.shdemama.org/residency
מנהלי התכנית ואוצרים: דר מוספיר, עומר מסינגר, אורי מילמן



הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.
בתיה דונר, חוקרת תרבות חזותית, אוצרת ומרצה, מתה אתמול ממחלת הסרטן. דונר עיצבה את הדיון הישראלי ועסקה בזיקות בין אמנות, אדריכלות ועיצוב לאידיאולוגיות ולפרקטיקות יומיומיות. היא היתה מהראשונות שראו בעיצוב המקומי תחום עם משמעות היסטורית וחברתית, והיתה שותפה לתוכנית יונה פישר לאוצרות בבית לאמנות ישראלית. דונר בחרה לעבוד כאוצרת עצמאית – החלטה פורצת דרך בזמנה, שפתחה פתח לאוצרות אחרות בנות דורה. דונר, שהתבלטה בשדה האמנות אף שלא היה לה גב מוסדי, אצרה עשרות תערוכות במוזיאונים המרכזיים, מ"לחיות עם החלום" במוזיאון תל-אביב (1989) ועד "משכית – מארג מקומי" במוזיאון ארץ-ישראל (2003). על התערוכה 
