שנת התערוכות 2020 בגלריה אלפרד תתמקד בבירור מהותו של המושג “חלל תצוגה” ובהרחבת משמעותו. בפתח העשור השלישי של המאה ה-21 אנו מבקשים לערער על התפיסה הקלאסית של תצוגות ותערוכות, ולבדוק מחדש את תפקידם של אלו בשדה האמנותי. במלאת 15 שנות פעילות, חברי קבוצת אלפרד מבקשים לפתוח דיון מעשי סביב סוגיות אלו ולנסות להגדיר מחדש את תפקידנו כגלריה/מכון שיתופי לאמנות ולתרבות.
זוהי הזמנה פתוחה להצעת פרויקטים המעמידים במרכזם שיתופי פעולה ומממשים יצירה רב מדיומלית, הן בין תחומי האמנויות השונים, כגון: אמנות חזותית, מוזיקה, שירה, מחול, תיאטרון וקולנוע והן בין תחומים אחרים, כגון: מדע, טכנולוגיה, מדעי הרוח, אקטיביזם ועוד. אנו מחפשים פרויקטים השואפים לבחון את פוטנציאל ההתרחשויות והאירועים האפשריים בחלל תצוגה כחלק מהמהלך היצירתי שהם מציעים.
נשמח לקבל הצעות המושתתות על מעברים בין מדיומים ותחומי דעת, ועל בדיקה עד כמה ניתן לחבר בין תחומים באופן המייצר סינרגיה. זו יכולה להיות יצירה משותפת שנבנתה יחדיו, או תגובה יצירתית הדדית בין יוצרים כחלק מהתהליך היצירתי. אנחנו לא מעוניינים בפרויקטים בהם מתקיים חיבור בין שני גופי יצירה מוגמרים בלבד.
ניתן להציע הצעות החורגות מן הפורמט המקובל לתערוכה, ולתכנן שימוש בחלל הגלריה כמעבדה, סטודיו, סדנה או מרחב פעולה לפרק זמן שינוע בין שבוע לחודש. במקרה כזה, על ההצעה לכלול התייחסות לקהל ולאופן שילובו בפרויקט.
על ההצעות להשלח בקובץ pdf אחד, למייל alfredgalleryportfolio@gmail.
התערוכה הראשונה תתקיים במרץ.
על ההצעה לכלול:
– תיאור הפרויקט ואמצעי המחשה
– משך זמן הפרויקט (שהיה בחלל הגלריה ומשך הזמן הנחוץ לעבודה והכנה לפני ההגעה לחלל)
– התייחסות לאופן השימוש בחלל הגלריה (עדיפות תינתן לפרוייקטים מותאמי חלל)
– התייחסות לאופן שילוב הקהל בפרויקט המוצע
– משאבים נחוצים (התקציב מצומצם מאוד. נשמח להבין איך בכוונתכם לממש את הפרויקט)
בהצלחה רבה!
גלריה אלפרד


השבוע עמד בסימן מלחמות עצמאות: בישראל איים שר התרבות לשלול את אזרחותם של יוצרי סרט ביקורתי; ראש מכון סמיתסוניאן בארה"ב הודיע על פרישה בעקבות לחץ פוליטי מתמשך; בריטניה שוקלת לגבות דמי כניסה מתיירים במוזיאונים הלאומיים; ובהודו שללו זכויות יוצרים מעבודה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית. 

הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.